הריגת דוד בן אברהם

הריגת דוד בן אברהם, גר צדק^[א][1] ערבי פלסטיני מוסלמי לשעבר, בן 63 מחברון (בשמו לפני כן סאמח זייתון וכן סאמח מוחמד עבד א-רחים חאמד זיתון^[ב][3][4]), התרחשה בי"א באדר ה'תשפ"ד, 21 במרץ 2024, בצומת הסמוך ליישוב אלעזר בגוש עציון. הוא נורה מטווח קרוב על ידי חייל מילואים מגדוד ההגמ"ר בעת בידוק ביטחוני^[5].

האירוע

בבוקר 21 במרץ 2024 הגיע דוד בן אברהם לצומת אלעזר בדרכו לירושלים^[ג]. כוח ההגמ"ר זיהה מהש"ג של היישוב אלעזר, פלסטיני שירד ממונית ושלדבריהם התנהג בצורה חשודה. אחד מחיילי המילואים הגיע למקום על מנת לבצע בו בידוק ביטחוני. לאחר כ-8 דקות שבהן תחקר לבדו את דוד, הגיע לוחם מילואים נוסף שהחל לבדוק לו את התיק ומצא בתוכו סכין. לטענת החיילים, הם ביקשו מדוד להרים ידיים וללכת אחורה, והוא עשה זאת. בהמשך, כאשר אחד החיילים לדבריו זיהה את דוד מתחיל להוריד את ידיו, הוא ירה לפלג גופו התחתון^[6]. דוד נפצע מהירי^[3], ומייד לאחר מכן ניתן לו טיפול רפואי עם חוסם עורקים והוזעק אמבולנס^[7]. הוא נפצע אנושות ונפטר מפצעיו בהמשך היום.

חקירת האירוע

מייד עם קבלת הדיווח אודות האירוע, הורתה הפרקליטות הצבאית על פתיחה בחקירה של המשטרה הצבאית^[8].

עוד באותו יום לוחם המילואים שירה נחקר תחת אזהרה^[9] ונעצר^[7].

תגובת צה"ל שנמסרה: ”במהלך פעילות מבצעית, ביצע כוח צה"ל ירי לעבר פלסטיני אשר עורר את חשדו בצומת אלעזר שבחטיבת עציון, זוהתה פגיעה ובהמשך נקבע מותו של הפלסטיני. מיד עם קבלת הדיווח אודות האירוע החמור, הורתה הפרקליטות הצבאית על פתיחה בחקירה של המשטרה הצבאית”.

צו איסור פרסום הוצא על זהות הלוחם, שנחשד בעבירת המתה בקלות דעת. את הלוחם מייצגת הסנגוריה הצבאית.

בחקירתו טען החייל: "הפלסטיני סירב תחילה להזדהות, שיקר לגבי אישור שהייה בישראל, אמר שהוא בדרך לירושלים, בתיקו מצאנו סכין ויריתי לברכו רק כאשר החל להוריד את ידיו לקו החגורה"^[10].

בשבוע הראשון לאירוע הוארך מעצרו של החייל מספר פעמים^[11]. בתום שבוע שבו החייל היה עצור, ועם השלמת השלבים המשמעותיים בחקירת האירוע, הוא שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים. דובר צה"ל מסר בעניין זה: ”היום התקיים דיון בערעור התביעה הצבאית על החלטת בית הדין הצבאי המחוזי להורות על שחרורו של החשוד למעצר בית מלא עם תנאים מגבילים נוספים. בתום הדיון ולאור הערות בית הדין הצבאי לערעורים, הסכימה התביעה למשוך את ערעורה. עדיין קיים איסור פרסום על פרטיו המזהים של החשוד.”

בעקבות האירוע

נעם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון, אזכר את הרקע המשפחתי של גר הצדק דוד בן אברהם כנכד לערבי שהציל 25 יהודים בפרעות תרפ"ט בחברון ואת מסכת הייסורים שעבר מאז ניסה להתגייר^[ד][12], הן מצד אנשי בית הדין השרעי^[13] ובפרט על ידי הרשות הפלסטינית והחמאס^[14] אשר כלאו אותו והתעללו בו מייד לאחר שנודע להם שהתגייר^[15][16] ואף פגעו במשפחתו^[ה], ומאידך בתלאות שעבר מול הבירוקרטיה בישראל אשר מנעה ממנו זכויות בהן קבלת אזרחות והאפשרות לעבוד ולגור בשטחי ישראל ובירושלים בפרט. לאור זאת ביקר ארנון את הרשויות בישראל על אטימות, דחייה והתנכרות^[9].

בהג'ת זייתון, בנו הבכור של בן אברהם (סמאח זייתון), אמר: ”אבא שלי בן 64 וסבל מבעיות בריאותיות. אין לו קשר לעניינים האלה של פיגועים וגם אנחנו לא מבקשים לנקום את מותו באמצעות מעשים כאלה. אנחנו רק רוצים שימוצו ההליכים נגד מי שירה בתקרית. אנחנו חוששים שבסוף התיק ייסגר”^[18]. בנוסף אמר: ”הדבר שהכי חשוב לי זה שהחייל שירה יישפט וייעשה צדק גם עבור אבא שלי, אבל בעיקר כדי שאבות של אחרים לא ייהרגו. כדי להרתיע חיילים, שלא יירו בחפים מפשע. אני מבקש מכל אחד... לעצום עיניים ולדמיין שבמקום אבא שלי היה שם אבא שלו. איש מבוגר, אדם שלא מהווה סכנה לאיש, אדם ללא עבר פלילי – שנעצר, מרים ידיים ונורה למוות. אבא שלי היה איש של שלום. היו לו חברים יהודים וחברים מוסלמים, הוא תמיד היה אומר שכולנו בני אדם ואנחנו צריכים לחיות יחד בשלום. ובסוף דווקא הוא נהרג”^[19].

בעקבות מותו התפרסמו בתקשורת כמה קטעים ממכתביו הרבים ששלח לרשויות מאז החל את הליך הגיור ועד לחודשיו האחרונים, זאת על מנת שיכירו במעמדו כיהודי. בין היתר כתב: ”למה אתם מתעללים בי? מה אתם רוצים ממני? אני יהודי מאמין ושלם, רוצה לחיות בתוך עם ישראל כמו כל יהודי! מדוע אתם נותנים לעשרות אלפי לא-יהודים להיכנס לישראל בכל שנה, מעניקים להם את כל הזכויות, ורק אותי – יהודי מאמין שמסר את נפשו למען העם היהודי ובן למשפחה שעזרה לעם היהודי – זורקים באכזריות, רוע לב ואטימות? אני מתחנן – תנו לי לחיות את שארית חיי בצורה נורמלית כיהודי... איפה אהבת ישראל שלכם? איפה הערבות היהודית שלכם?”^[19].

ב-29 במרץ 2024 הודיע שר הפנים משה ארבל כי בקשתו של דוד בן אברהם לתושבות ישראלית שהוגשה למשרד הפנים מאושרת ממועד הגיור שלו בבית הדין. בדבריו אמר השר: ”...אישור בקשתו לתושבות ישראלית עושה צדק גם אם באיחור ובנסיבות טראגיות על הצדק להיעשות”^[20].

שאלת הקבורה וקבורתו

גופתו של בן אברהם נשלחה למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם בוצעה לה נתיחה בהסכמת המשפחה לטובת צורכי החקירה. לאחר מכן נותרה במכון בשל מחלוקת בדבר השאלה היכן וכיצד לקוברו.

בפרסום אחד נטען שמשפחתו של דוד בן אברהם ביקשה שייקבר בקבורה יהודית^[21]. מאידך בפרסום אחר נטען שמשפחתו ביקשה לקוברו בשטחי הרשות הפלסטינית בחברון לצד בני משפחתו.^{[דרוש מקור]}

חבריו היהודים, היישוב היהודי בחברון, רבנים ועורכי דין של גופים ציבוריים פעלו כדי שבן אברהם יובא לקבורה יהודית בקבר ישראל בתור מה שנחשב בעיניהם כמשאלתו האחרונה.

בי"ז באדר ב' ה'תשפ"ד (27 במרץ 2024), בתשובה לשאלת השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי אל הרבנות הראשית בדבר שאלת קבורתו של דוד בן אברהם בקבר ישראל, פסק הרב הראשי לישראל ונשיא בין הדין הגדול הרב דוד לאו שיש לקבור את דוד בן אברהם בקבר ישראל^[22][23].

לאור העיכוב בהוצאתו של ההרוג לקבורה, פנו חבריו של בן אברהם למחלקה המשפטית למען כבוד המת מטעם ארגון זק"א, וזו הגישה בשמם עתירה לבית המשפט על מנת להורות למכון לרפואה משפטית לשחרר את המנוח לקבורה לאלתר כפי רצונו ועל פי דתו. ב-7 באפריל 2024 הורה בית המשפט לאפשר לקיים את רצונו של המנוח להיקבר בקבורה יהודית^[24].

בכ"ט באדר ב' התשפ"ד (8 באפריל 2024), נקבר דוד בן אברהם בשומרון בבית הקברות של היישוב הר ברכה^[25], לצידו של החלל יעקב שלמה פרג שנרצח בפיגוע ליד היישוב הר ברכה בשנת 1988^[26]. על מצבתו נכתב "דוד בן אברהם זייתון - פרג היהודי הקדוש"^[27].

ראו גם

• הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע (2015)
• הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעיה
• הריגת יובל קסטלמן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הריגת דוד בן אברהם בוויקישיתוף

• יפעת ארליך, פלסטיני שהתגייר שוחרר מהכלא בחברון: "אני חלק מהעם היהודי", באתר ynet, 6 בדצמבר 2019
• נעם ארנון, נעם ארנון: גר הצדק מחברון שחיפש את דרכו לעם ישראל נהרג באופן טראגי, באתר ערוץ 7, 21 במרץ 2024
• אלישע בן קימון, יואב זיתון, פלסטיני שהתגייר נורה למוות בידי לוחמי מילואים בגוש עציון, באתר ynet, 21 במרץ 2024
• שלומי הלר, אמיר בוחבוט‏, דוד תכנן להתגייר, נחשד בטעות כמחבל - ונורה למוות בידי צה"ל, באתר וואלה, 21 במרץ 2024
• עינב חלבי, בנו של הפלסטיני שהתגייר ונורה למוות: "ישראל מדינה הגונה? שתעשה צדק", באתר ynet, 25 במרץ 2024
• איתן גליקמן, הוארך מעצר החייל שירה למוות בפלסטיני שהתגייר: "חשד קונקרטי לשיבוש חקירה", באתר ynet, 26 במרץ 2024
• ליאור שלו, ‏דוד בן אברהם לא מצא מנוחה בחייו. כעת נותר לראות אם ימצא אותה במותו, באתר ‏מאקו‏, 28 במרץ 2024
• גר הצדק נעקד שלא בצדק - עיתון משפחה, באתר עיתון משפחה, ‏31 במרץ 2024

ביאורים

1. בקשתו הראשונה לגיור הוגשה בשנת 1996 בבית דין ממלכתי בירושלים ונדחתה ומאז נדחו כמה פעמים בקשותיו. לפי הנחיות רשות האוכלוסין וההגירה, רק אזרחים ישראלים ותושבי קבע זכאים להתגייר בבית הדין הממלכתי לגיור. אולם אדם שאינו אזרח או תושב קבע במדינת ישראל אינו יכול להתחיל בהליך גיור אלא באישור ועדת הגיור, שפועלת בתוך מערך הגיור מטעם משרד ראש הממשלה. אלא שהוועדה דוחה על הסף בקשות לגיור של נתין זר שעונה על מספר קריטריונים, ובהם תושבות בשטחי יהודה ושומרון. בראשית שנת ה'תש"פ (2019) גויר כהלכה בבית דינו של הרב ניסים קרליץ בבית דין צדק בני ברק. עם זאת, מערך הגיור של מדינת ישראל טרם הכיר במעמדו כגר לפיכך סורבו בקשותיו לקבלת מעמד של אזרחות ישראלית או תושבות קבע.
2. סבו עיד אל זייתון הציל בביתו כעשרים וחמישה יהודים בפרעות תרפ"ט בחברון, ביניהם משפחות קסטל ומני^[2].
3. דוד בן אברהם יצא ב-06:30 בדרכו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שם היה אמור להעיד לטובת בנו, שנתפס כמה ימים לפני כן כשוהה בלתי חוקי בישראל. בצומת אלעזר היה אמור לפגוש את מכרו, הפעיל החברתי חיים פרג, שהתנדב להסיעו וללוותו בבית המשפט.
4. ע"פ נעם ארנון, סאמח זיתון החל את מסעו להתגיירות כבר בשנות ה-40 לחייו.
5. במכתבים שונים שכתב בן אברהם הוא סיפר גם על פגיעה בבני משפחתו מצד הרשות. בין מכתביו כתב: "הייתי בטוח שלאחר הגיור מדינת ישראל תאמץ אותי... אך לצערי היא התנכרה אליי וזרקה אותי מכל המדרגות. נאלצתי לחזור לבית משפחתי בחברון, אך כאן הרשות הפלסטינית וחמאס התנפלו עליי ולקחו אותי ארבע פעמים למעצרים ועינויים, כיבו עליי סיגריות, הכו אותי, בעטו בי, דרכו עליי, השפילו אותי וניסו להשפיע עליי להמיר את דתי לאסלאם. עברו עליי חודשי גיהנום שלא יתואר, עצרו גם את בני משפחתי והתעללו בהם. הילדים נשארו ללא אבא וללא מגן, נתונים להשפלות, מכות ונידוי חברתי"^[17].