הקיפוד והשועל

"הקיפוד והשועל" היא מסה מאת ישעיה ברלין, אשר נכתבה בהתייחס להשקפתו של הסופר הרוסי לב טולסטוי על ההיסטוריה. חיבור זה, אולי המפורסם מבין חיבוריו של ברלין, יצא לאור לראשונה בשנת 1953.

כריכת המהדורה העברית של הקיפוד והשועל

תמצית הספר

כותרת החיבור היא קונוטציה לפתגם המיוחס למשורר היווני בן המאה ה-7 לפנה"ס ארכילוכוס:

השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול.

— במקור ביוונית: "πόλλ' οἶδ ἀλώπηξ, ἀλλ' ἐχῖνος ἓν μέγα"^[1]

ברלין יוצא מן התמצית הרעיונית המובאת בפתגם זה, ומשתמש בה כמטפורה כאשר הוא דן במתח שבין ראיית עולם מוניסטית לפלורליסטית. לפי ברלין, נחלקים ההוגים והיוצרים לשתי קטגוריות:

• קיפודים – אלה הרואים את העולם מבעד לעדשה חד-ממדית. עם סוג זה של הוגים נמנים לדוגמה דנטה אליגיירי, אפלטון, פסקל, הגל, דוסטויבסקי, ניטשה, איבסן ופרוסט.
• שועלים – הוגים המתבססים על מגוון רחב של התנסויות ואינם מצטמצמים לשיפוט על בסיס רעיון יחיד. לדוגמה: שייקספיר, הרודוטוס, אריסטו, מישל דה מונטן, ארסמוס מרוטרדם, מולייר, גתה, פושקין, אונורה דה בלזק וג'יימס ג'ויס.

בהתייחס לטולסטוי, טוען ברלין כי במבט ראשון נראה שהוא מצליח לחמוק מהגדרה. הוא סבור כי על אף שטולסטוי מדגים כישרונות של שועל – הוא מחזיק באמונה כי על האדם להיות כקיפוד, ובכך יצירתו הפורה כשלעצמה עלולה להיות מטעה. ברלין ממשיך ומשתמש ברעיון זה של טולסטוי כבסיס לניתוח התאוריה של ההיסטוריה שהציג האחרון ברומן "מלחמה ושלום".

ישנם הוגים דוגמת מייקל וולצר, אשר תיארו את ברלין עצמו באופן זהה – אדם היודע דברים רבים, בהשוואה לצרות עולמם של פילוסופים פוליטיים רבים בני זמננו. תלמידו לשעבר של ברלין, הפילוסוף הקנדי צ'ארלס טיילור, כונה בפי ברלין "קיפוד", ואף הודה בכך ברצון בראיון שנערך עמו לאחר זכייתו בפרס טמפלטון (Templeton) בשנת 2007.^[2]

ברלין הרחיב את המושג בספרו The Proper Study of Mankind ‏(1997).

השפעה

עטיפת הספר פנקס הכיס של השועל, צבי לניר

הספר שהוצג גם על ידי ברלין עצמו כסוג של בדיחה^[3] הפך לספר פופולרי למדי ברבות השנים, והרעיון המוצג בו של קיפודים ושועלים משמש כיום כמושג שגור למדי. בשנים האחרונות נכתבו מספר לא קטן של מאמרים וספרים העושים שימוש בהבחנה זו, בעיקר בתחומי הניהול והחדשנות.^[4][5] הוגה מרכזי שעשה שימוש בהבחנה זו הוא פיליפ טטלוק, שטען כי הסיכוי של "שועל" לחזות התפתחויות בהצלחה גבוה מן הסיכוי של מומחה "קיפוד".^[6] בישראל קידם את הרעיון של "חשיבה שועלית", ד"ר צבי לניר בספר "פנקס הכיס של השועל" המתבסס אף הוא על הבחנתו של ברלין.^[7]

ראו גם

• ישעיה ברלין
• לב טולסטוי

קישורים חיצוניים

• יצחק לאור, טולסטוי הגדול - השועל והקיפוד, באתר הארץ, 8 באפריל 2016
• עמית קרביץ, אריה דובנוב, הקיפוד הליברלי והשועל הציוני, באתר הארץ, 12 ביוני 2009
• גלית תגורי משה, אז מה אנחנו בקריירה - שועלים או קיפודים?, באתר ynet, 8 בנובמבר 2011

הערות שוליים

1. באדגיה של ארסמוס מרוטרדם משנת 1500 מופיע פתגם זה בגרסה הלטינית: Multa novit vulpes, verum echinus unum magnum.
2. What Role Does Spiritual Thinking Have in the 21st Century?, Interview with Dr. Charles Taylor
3. Jahanbegloo, Ramin, Conversations with Isaiah Berlin, London: Halban, 2000, עמ' 188
4. Robert C. Carlson, Invest Like a Fox... Not Like a Hedgehog: How You Can Earn Higher Returns With Less Risk, Wiley, 2007
5. Stephen Jay Gould, The Hedgehog, the Fox, and the Magister's Pox: Mending the Gap between Science and the Humanities, Harvard University Press, 2011
6. Expert Political Judgment, Princeton: Princeton University Press
7. צבי לניר, פנקס הכיס של השועל, מנדלי מוכר ספרים, 2013