הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה (באנגלית: The Royal Conservatory of Music, הנודע בשם הקונסרבטוריון המלכותי, הוא ארגון ללימודי מוזיקה ואולם קונצרטים, שהמטה הראשי שלו נמצא בטורונטו, קנדה. המוסד הוקם בשנת 1886 בידי אדוארד פישר, בשם הקונסרבטוריון למוזיקה של טורונטו. בשנת 1947 הוציא המלך ג'ורג' השישי כתב הרשאה מלכותי להפיכת הארגון לחברת מניות.
 | |
| קונסרבטוריון | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1886–הווה (כ־138 שנים)  |
| מייסדים |
אדוארד פישר |
| מיקום | |
| מדינה |
 קנדה |
| קואורדינטות | 43°40′05″N 79°23′47″W |
|
www | |
|
(למפת טורונטו רגילה)   הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה | |
  | |
משכן הקונסרבטוריון בטורונטו הוכרז ב-1995 כאתר היסטורי לאומי של קנדה כאות להכרה בחשיבות המוסד כגורם משפיע על החינוך המוזיקלי בקנדה,[1][2]
מייקל פוקס הוא יו"ר הוועד המנהל הנוכחי ופיטר סימון הוא הנשיא.
הקונסרבטוריון נוסד בשנת 1886 בשם הקונסרבטוריון למוזיקה של טורונטו ונפתח בספטמבר 1887, בשתי קומות מעל חנות מוזיקה בפינת הרחובות דונדאס ויונג. מייסדו, אדוארד פישר, היה נגן עוגב צעיר, יליד ארצות הברית. היה זה המוסד הראשון בסוגו בקנדה, בית ספר שנועד להכשרת זמרים ונגנים בד בבד עם הקניית אהבת המוזיקה לילדים.
בראשיתו מנה הקונסרבטוריון 100 תלמידים בלבד, אך תוך זמן לא רב יצא שמו ברבים והמספר גדל ל-300.[3] בשנת 1897 רכש הארגון נכס חדש בטורונטו כדי להכיל את ההתרחבות המהירה. כבר בראשית ימיו סופח הקונסרבטוריון לאוניברסיטת טורונטו כדי להכין את התלמידים לבחינות תואר ומאז 1919 חלק את משכנו עם הפקולטה למוזיקה של האוניברסיטה.
ב-1906 ייסד פרנק ולסמן - שהיה למנהל הקונסרבטוריון - את תזמורת הקונסרבטוריון של טורונטו וניהל אותה. כעבור שנתיים היה גוף זה לתזמורת הסימפונית של טורונטו. בשנת 1924 התמזגה האקדמיה הקנדית למוזיקה עם הקונסרבטוריון. גלן גולד - שיש הטוענים כי תלמידו הבולט ביותר של המוסד - למד תאוריית המוזיקה, עוגב ופסנתר בקונסרבטוריון ובגיל 12, בשנת 1946, סיים את לימודיו שם עם תעודת ARCT בהצטיינות יתרה.[4]
בשנת 1947 העניק המלך ג'ורג' השישי כתב הרשאה מלכותי לקונסרבטוריון לאות הכרה במעמדו כאחד מבתי הספר הגדולים למוזיקה בחבר המדינות.
בתקופתו של המנהל אטורה מאצולני (1968-1945) גדל הקונסרבטוריון במהירות. מאצוֹלֶני היה מנהל התזמורת מאז 1934. עוד שתי דמויות בולטות שתרמו להישגי התקופה הזו היו יו"ר מועצת המנהלים אדוארד ג'ונסון (בשנים 1947–1959) וארנולד וולטר, שהתמנה למנהל החטיבה העליונה, שנוסדה בשנת 1946. החטיבה העליונה הציעה תוכנית דו-שנתית שכללה הכשרה לביצוע מקצועי בשילוב עם קורסים נוגעים לדבר בתאוריה ובתולדות המוזיקה. הצלחתו הראשונית של המיזם הניבה תוכנית תלת-שנתית שבסופה יהיו הבוגרים זכאים לתעודת אמן. לצד מיזמים אלה נפתח ב-1946 בית הספר לאופרה של הקונסרבטוריון, שסיפק הכשרה בכל ההיבטים של הפקה אופראית. פיתוחים אלה הוליכו ליצירת להקת האופרה של הקונסרבטוריון המלכותי, שהייתה בהמשך, בשנת 1959, ללהקת האופרה הקנדית.
עקב הצפיפות הגדלה והולכת, עבר הקונסרבטוריון בשנת 1962 אל משכנה לשעבר של אוניברסיטת מקמסטר. לאולמות הקונצרטים והרסיטלים בכתובת הקודמת נמצא תחליף חלקי בלבד במעבר, והקונסרבטוריון איבד את הספרייה, המעונות ושלושת עוגבי הצינורות שלו.
הקונסרבטוריון היה בשליטת אוניברסיטת טורונטו משנת 1963 עד 1991, אז חזר להיות שוב מוסד עצמאי לחלוטין, בעל השליטה בבניין ובתוכניות המוזיקה השונות שלו.[5]
בשנת 1991 גם פיתח הקונסרבטוריון תוכנית-על לחידוש הבניין ההיסטורי שלו ולהרחבתו בבניית אגפים חדשים באותו מגרש. התוכנית בוצעה בשלבים, שראשיתם בשנת 1997, בשיפוץ אולם הקונצרטים ע"ש מאזולני בבניין אינאטוביץ'. המבנה החדש קרוי "מרכז טלוס להופעות וללימודים" וכולל חדרי לימוד ואולמות חזרות וביצוע, ספרייה ואולם הקונצרטים ע"ש קרנר, בעל אקוסטיקה מעולה ו-1,135 מושבים. בספטמבר 2008 חזר הקונסרבטוריון למשכנו המשופץ והמורחב. אולם קרנר נחנך ב-25 בספטמבר 2009 ופתח עידן חדש של מופעים בקנה מידה גדול בקונסרבטוריון המלכותי.
שמו של הבניין המקורי, מקמסטר הול, שונה ב-2005 לאינאטוביץ' הול, להנציח את תרומת בוגרי הקונסרבטוריון יאן אינאטוביץ' ומרטה ויטר. אדריכלי הבניין הקפידו על שימור רוב חומרי הבניין המקוריים ותוכנותיו הצורניות, כדי לאפשר את הכרזתו כבניין מורשת לאומית.
רבים מבוגרי הקונסרבטוריון הם מוזיקאים בולטים (רשימת בוגרים שיש להם ערך בוויקיפדיה העברית).
אתר האינטרנט הרשמי של הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
