Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העיר החופשית בזאנסון הייתה עיר חופשית בשלטון עצמי המוקפת בפראנש-קונטה.
לאחר שאיבדה את מעמדה כעיר קיסרית חופשית בתוך האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1654, עיריית בזאנסון סירבה להכיר בריבונותו של מגן חדש, בין מלך צרפת ובין מלך ספרד, עד שלואי הארבעה עשר, מלך צרפת פיזר את השלטון המוניציפלי ב-1676. הממשלה כללה רק אזור זעיר מסביב לעיר בזאנסון בפראנש-קונטה, מה שאומר שהייתה לה עצמאות מוגבלת למרות שהייתה לה אוטונומיה פנימית ניכרת ועדיין ניסתה לטעון לנייטרליות.
בזאנסון הפכה לחלק מהאימפריה הרומית הקדושה בשנת 1034 כבית הארכיבישוף של בזנסון, ובשנת 1184 היא זכתה לאוטונומיה כעיר קיסרית חופשית תחת פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. העיר חיפשה אט אט את ההגנה של מספר מגינים חיצוניים, או קפטנים, כמו פיליפ הטוב, דוכס בורגונדי.[1] לאחר נישואיה של מריה מבורגונדי למקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-1477, התייחסה העיר אל ההבסבורגים כמגינים שלה.
כאשר פראנש-קונטה עברה לפליפה השני, מלך ספרד בשנת 1555, בזאנסון נותרה עיר קיסרית חופשית.
העיר איבדה את מעמדה כעיר קיסרית חופשית בשנת 1651 כפיצוי על אבידות אחרות שספגו הספרדים במלחמת שלושים השנים. לאחר התנגדות מסוימת, זה אושר לבסוף על ידי בזאנסון ב-1654, למרות שהעיר שמרה על רמה גבוהה של אוטונומיה פנימית.[2]
בשנת 1667 לואי ה-14 תבע את פראנש-קונטה כתוצאה מנישואיו למריה תרסה, נסיכת ספרד. כחלק ממלחמת השחרור, הגיעו חיילים צרפתים לאזור ב-1688. שלטונות העיירה ניסו לטעון שהיא נייטרלית בכל פעולות איבה שכן היא עיר קיסרית, דבר שהמפקד הצרפתי, הנסיך דה קונדה, דחה כארכאי.[3] הצרפתים הסכימו לתנאי כניעה נדיבים מאוד עם שלטונות העיירה, שכללו העברת האוניברסיטה מדול הסוררת אז.[4] היו גם שמועות כי ייתכן שהפרלמנט האזורי יועבר מדול. העירייה גם קבעה שהיא תמשיך להחזיק שריד של שבר של תכריכי טורינו, ושלפרוטסטנטים לא תהיה חירות מצפון באותו אופן כמו שהיה להם אז בשאר צרפת.[3]
בזמן שהעיר הייתה בידי צרפת, המהנדס הצבאי המפורסם סבסטיאן לה פרסטר דה וובאן ביקר בבזאנסון ותכנן תוכניות לביצורה. הסכם אקס לה שאפל החזיר את העיר לספרד תוך מספר חודשים, בתמורה לעיר פרנקנטל.[5]
הספרדים בנו את נקודת המרכז העיקרית של הגנות העיר, "לה סיטאדל", והציבו אותה על מונט סנט אטיין, שסוגר את צוואר העיקול בנהר התוחם את העיר העתיקה. בבנייתם הם עקבו אחר התוכניות של וובאן.
מזמן זה ואילך, צמח פלג פרו-צרפתי גדול בקרב חלק מהעיר.
העיר איבדה סופית את האוטונומיה שלה כתוצאה ממלחמת הולנד–צרפת שהחלה ב-1672, שבה עמדו ההבסבורגים לצד ההולנדים וכך איבדו את השליטה בפראנש-קונטה ובבזאנסון. לאחר מצור על העיר, כוחות צרפתים כבשו את העיר ב-1674, למרות שהסכימו לאפשר לבזאנסון לשמור על זכויות היתר שלה.
בשנת 1676 השלטונות הצרפתיים פיטרו את השלטון, צורת הממשל הדמוקרטית של בזאנסון, בהוראת לואי ה-14. במקומו הוקם בית משפט למשפטים.[6] כפיצוי על אובדן השלטון העצמי שלה, העיר הפכה למרכז המנהלי של פראנש-קונטה, כאשר הפרלמנט של בזאנסון מנהל את האזור, והחליף את הפרלמנט של דול.[6] השליטה הצרפתית אושרה ב-1678 על ידי הסכמי ניימכן.
בניגוד לרוב הערים הקיסריות החופשיות שהפכו בהדרגה לאוליגרכיות, לבזאנסון הייתה צורת ממשל ומוסדות עירוניים מאוד דמוקרטיים. הממשלה כללה 28 חברי מועצה שנבחרו מדי שנה על ידי שבע הקהילות. אלה, בתורם, בחרו 14 נגידים, שעסקו בעסקים השוטפים. עיקר העסקים טופלו על ידי חברי מועצה וגם נגידים שישבו יחד. הייתה גם הוראה לאספה כללית של אזרחים במקרים חשובים מאוד.[2]
למגן – תחילה הדוכסים מבורגונדי ולאחר מכן ההבסבורגים האוסטריים והספרדים, ובמשך שנתיים למלך צרפת – הייתה הזכות למנות נשיא למושלים ולמפקד החיילים ששמרו על הסוללות. המגן מעולם לא הוכר כריבון.[2]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
