המרד על הקיין

המרד על הקיין
The Caine Mutiny
	הספר – "המרד על הקיין"
מידע כללי
מאת	הרמן ווק
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
נושא	מלחמת העולם השנייה
מקום התרחשות	המערכה באוקיינוס השקט
הוצאה
הוצאה	דאבלדיי
תאריך הוצאה	1952
מספר עמודים	מהדורה ראשונה – 525; מהדורה שנייה – 558
הוצאה בעברית
הוצאה	מהדורה ראשונה – הוצאת נ. טברסקי; מהדורה שנייה – הוצאת משרד הביטחון
תאריך	מהדורה ראשונה – 1954; מהדורה שנייה – 1984
תרגום	מהדורה ראשונה – צבי טל; מהדורה שנייה – עמשי לוין
פרסים
	פרס פוליצר לסיפורת (1952)
סדרה
ספר קודם	City Boy: The Adventures of Herbie Bookbinder
הספר הבא	מרג'ורי מורנינגסטאר
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	000971763, 001895232, 001894764, 002562653

המרד על הקיין (באנגלית: The Caine Mutiny) הוא ספרו של הסופר היהודי הרמן ווק, אשר יצא לאור בשנת 1952. הספר הוסרט פעמיים, והומחז. כן זכה הספר בפרס פוליצר בשנת 1952.

עובדות מהירות מידע כללי, מאת ...

סגירה

זהו סיפורו של צעיר בן טובים, המשרת כקצין על שולת מוקשים באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, תחת פיקודו של מפקד קשוח ומעורער בנפשו. המדובר ביצירתו המוערכת ביותר של ווק, ובתיאור אותנטי ומהימן של החיים על סיפונה של ספינה בעת מלחמה, של היחסים האנושיים הנוצרים בין אנשי הצוות, והרגשות שחשים האנשים המנותקים מביתם וממשפחתם, ונמצאים בשוליו של העימות האנושי הגדול בהיסטוריה – מלחמת העולם השנייה. הספר הוא למעשה שיר הלל לצי האמריקני ולמשרתים בו, כאשר המסר העולה מדפי הספר הוא כי כאשר בימי השלום האזרחים עושים למחייתם וחיים את חייהם, אנשי הקבע של הצי שומרים על המולדת, ועושים את העבודה הקשה והבלתי זוהרת, אך ההכרחית. מסר זה, והפטריוטיזם העולה מן הספר (כמרבים מספריו של ווק), כמו גם סיפור האהבה השגרתי למדי המשמש לספר כמסגרת, אינו מצליח לטשטש את ההישג הספרותי שביצירת הדמויות הבלתי נשכחות המאכלסות את הספר, ובראשן דמותו של הקפטן פיליפ פרנסיס קוויג, אשר טירופו, פחדנותו, והתעמרותו בכפופים לו, דוחפים את אנשי הצוות של הספינה למרד כנגדו. המצבים המתוארים בספר מוכרים היטב לכל מי ששירת אי פעם בצבא, בים, ביבשה או באוויר.

הסיפור מסופר דרך עיניו של ויליס סיוארד קית' (המכונה "וילי") צעיר ממשפחה אמידה המתגייס לצי ארצות הברית בתחילת מלחמת העולם השנייה, על מנת להימנע מלשרת בצבא ארצות הברית. קית' הוא צעיר בעל השכלה ומעמד חברתי, ונחן בכישרון לחרוז ולאלתר תוך נגינה על פסנתר. בטרם התגייס לצי פגש במיי וין, זמרת ממוצא איטלקי, שאת שירתה ליווה בפסנתר בעת ששרה במועדון לילה. אמו, הרואה בבת המהגרים האיטלקים שידוך לא ראוי לבנה, מנסה להפריד ביניהם.

באקדמיה של הצי עובר קית' תלאות, בשל אופיו הילדותי ונטייתו להסתבך בצרות. עם סיום קורס הקצינים וקבלת דרגת אנסיין (המקבילה לסגן משנה בצה"ל), מוצב קית' לשרת בשולת מוקשים ישנה בשם "קיין". בטרם עלה על האונייה, הצליח קית' לתפוס את עינו של האדמירל, וזה מותיר אותו בבסיס עורפי, על מנת שישעשע אותו בנגינתו. אך לאחר מספר חודשים, מקבל קית' את הבשורה על מות אביו מסרטן ומחליט, בפרץ של רגשות אשמה, לעזוב את המפקדה ולשרת על האונייה. כאשר עולה קית' על סיפון האונייה, הוא מתרשם מהעזובה והלכלוך השוררים בה, אותם הוא מייחס לכשלונו של מפקד האונייה הוותיק, לוטננט קומנדר (דרגה המקבילה לרב-סרן בצה"ל) ויליאם דה-פריס, להשרות משמעת בחייליו.

קית' אינו מוצא חן בעיני דה-פריס, והשניים מתנגשים כאשר מוצא דה-פריס כי קית' התרשל בחובתו לפענח מסר קרבי מקודד שהגיע אל האונייה. מסתבר כי המסר מבשר על החלפתו של דה-פריס בליוטננט קומנדר פיליפ פרנסיס קוויג. כאשר מגיע קוויג אל האונייה, מתרשם קית' כי המדובר בדמות חזקה המסוגלת להוביל את האונייה אל הקרב, ולהשרות בקרב אנשיה משמעת וכבוד באופן ראוי. עם זאת, כאשר מגיעה הקיין למעגן בסן פרנסיסקו, מכריח קוויג את הקצינים למכור לו את מנות המשקה החריף שהוקצבו להם, ומנסה להבריחו בארגז סגור אל מחוץ לאונייה. כאשר המלחים, מביאים בשוגג לנפילת הארגז הכבד אל הים, הוא מטיל את האשמה על קית', אם כי את הפקודת להעברת הארגז נתן הוא עצמו, ומכריח את קית' לשלם תמורתו, באיום כי אם לא יעשה כן ימנע ממנו לרדת אל החוף. וילי קונה את חופשתו בכסף. במהלך החופשה הוא פוגש את מיי וין ושוכב עמה, אך לאחר מכן מחליט כי אין לו עתיד עם נערה ממעמד נמוך. הוא מחליט לנתק את הקשר עמה ולא לענות עוד למכתביה.

כאשר מתחילה הקיין את משימותיה הקרביות בחזית הפסיפית במלחמה, מאבד קוויג את אמונם של חברי סגל הקצינים בשורת תקריות: הוא העלה את האונייה על שירטון עם הפלגתה הראשונה, והאשים בכך מלח פשוט בשם סטילוול. הוא ניתק כבל של מטרת תותחים כאשר היה שקוע בנזיפה במלח על כי זנב חולצתו היה מחוץ למכנסיים, ולא שם לב כי האונייה חגה בעיגול מסביב למטרה. הוא שם לו לקורבן את סטילוול, וכולא אותו בשל נפקדות. כאשר האונייה תחת אש הוא מקפיד להיות בצידה של האונייה הבטוח מאש האויב. כאשר האונייה מקבלת משימת ליווי לסירות נחיתה לפלישה לאטול קוואג'אליין, הוא נוטש את הסירות מרחק רב מן החוף, ומנסה לסמן להן את הדרך באמצעות כתם סימון צהוב אותו הוא משליך על הים. אירוע זה מביא לו את הכינוי "צהובכתם הזקן". הוא מסתגר בחדרו, בטענה כי הוא סובל ממיגרנה, ומתמכר להרגל של טלטול מיסבי כדור בידיו. גנבת תות שדה מן המטבח הופכת אצלו לאובססיה, והוא ממרר את חיי הצוות בניסיון לעלות על זהות הגנב. כאשר המתח בספינה עולה, מסרבים רוב חברי סגל הקצינים לתמוך בקוויג, פרט לחובל הראשון, קצין בשם מאריק, איש צי הסוחר לשעבר, הרואה לעצמו עתיד בצי גם לאחר סיום המלחמה.

מאריק נמצא תחת השפעתו של קצין הקשר, איש מילואים בשם טום קיפר, אינטלקטואל בעל יומרות לכתיבת רומן עב-כרס, ואחד מהחותרים העיקריים תחת סמכותו של קוויג. קיפר משכנע את מאריק כי קוויג איבד את שפיות דעתו, וכי לפי תקנה 184 לתקנות הצי יש למאריק סמכות להחליפו.

מאריק מתחיל לתעד את התנהגותו של קוויג ביומן, ומנסה להביא את היומן לידיעת האדמירל ויליאם הלסי מפקד הצי השלישי של ארצות הברית, אך נסוג מכך ברגע האחרון, בשל אזהרתו של קיפר כי פעולותיו אלו יכולות להראות כמרידה. סמוך לאחר מכן נקלעת הקיין לסופת טייפון, המטביעה שלוש משחתות מן הצי. בשיא הסופה מתאבן קוויג ומאבד את יכולת הפעולה. מאריק מחליט כי הוא מסכן את הספינה ומורה לו לרדת מגשר הפיקוד. באותה המשמרת משמש קית' כקצין משמרת, ומקבל את פקודותיו של מאריק, תוך התעלמות מקוויג. הקיין ניצלת מן הסופה, בשל יכולתו הגבוהה של מאריק, אך משנודע דבר החלפתו של קוויג, נעצרים מאריק וקית' בשל חלקם בעניין.

מאריק וקית' מואשמים במשפט צבאי בהתנהגות הנוגדת את הסדר והמשמעת, סעיף קל יחסית לעומת האשמה במרידה. מסתבר כי קוויג נבחן על ידי שלושה פסיכיאטרים צבאיים ונמצא שפוי לחלוטין. למורדים מתמנה סניגור יהודי בשם בארני גרינוולד, המביע את דעתו כי מאריק וקית' פעלו שלא כהלכה, אך למרות זאת מקבל את הגנתם.

הטקטיקה של גרינוולד במשפט מתמקדת בחקירה נגדית מקיפה של קוויג. קוויג נשאל על כל התקריות הקטנות, על תקרית התותים, על חיתוך כבל הגרירה, ושאר התקריות. הפרקליט המיומן העומד מול איש הצי הבלתי מתוחכם מצליח ליצור בקרב השופטים את הרושם כי אכן אין המדובר באדם המתאים לפיקוד על ספינה בימי מלחמה. המשפט מסתיים בזיכויים של קית' ומאריק. על אף זיכוים של קית' ומאריק, מאבד מאריק את הסיכוי להמשיך בקריירה צבאית לאחר המלחמה. קוויג מועבר לשרת בבסיס אספקה באיווה, ווילי ממשיך לשרת על הקיין.

עם סיום המשפט מוזמנים גרינוולד, קית' ומאריק למסיבה לרגל פרסום ספרו של קיפר, שהצליח למכור את הזכויות לספרו למוציא לאור ידוע. גרינוולד מופיע כשהוא שיכור, מאשים את קיפר כי הוא פחדן, שהסית את מאריק למרוד בקוויג רק בשל טינתו האישית לקברניט, ומסביר כי אנשים כקוויג, המשרתים בצבא ובצי גם בימי שלום, הם הערובה היחידה לביטחונם של אזרחים כקיפר, הרואים אותו כנחות מהם. גרינוולד אומר כי לא האיש הנכון הוא שהועמד למשפט ושופך את כוס המשקה שלו על פניו של קיפר.

קית' חוזר לשרת על הספינה בימים האחרונים של המערכה על אוקינאווה. רוב הקצינים ששירתו על הספינה בימי קוויג כבר אינם משרתים בה עוד. קיפר הוא הקפטן, ואילו קית' הוא החובל הראשון. באופן אירוני, התנהגותו של קיפר כקפטן מזכירה מאוד את התנהגותו של קוויג. כאשר נפגעת הספינה מטייס קמיקזה מתאבד, מתפקד קית' באופן הראוי לקצין צי. קיפר נוטש את הספינה, אך קית' נותר על הסיפון ומצליח להצילה.

קיפר משתחרר מהשירות עם תום המלחמה, וקית', שאינו ותיק כמוהו, נותר זמן קצר נוסף בשירות, והופך להיות הקפטן האחרון של הקיין. כאשר מגיע הדואר אל האונייה, נמצאים בו שני מכתבים עבור קית'. מדליה על תפקודו בזמן התקפת הקמיקזה, ומכתב נזיפה על חלקו במרד. מסתבר כי לאחר זיכויו ערער הצי לערכאה גבוהה יותר, וזו מצאה כי יש לנזוף בקית'.

ה"קיין" מסיימת את מסעה בניו ג'רזי. קית' מחליט לנסות ולמצוא את מיי וין, ולחדש את היחסים עמה. הוא מגלה כי היא חברתו לחיים של מנצח תזמורת פופולרי, וזאת לאחר שהבינה כי קית' לא רוצה עוד בקשר עמה. קית' משכנע את מיי וין כי התבגר, והוא ראוי לאהבתה, ולנוכח מצעד ניצחון המוקדש לצי, ברור לו שמיי תקבל את הצעתו, על אף היסוסיה.

כברבים מספריו של ווק, לספר "נקודה יהודית"^[^{דרוש מקור]}. עורך הדין שממונה להגן על הגיבור, הוא היהודי בארני גרינוולד. הוא מצליח לזכות את הגיבור מאשמת המרד, במשפט הצבאי שנערך לו, תוך השחרת דמותו של המפקד קוויג, וגורם לו להראות על דוכן העדים כאדם בלתי שפוי, אשר אינו ראוי לפיקוד. לאחר מכן במסיבה שעורכים הקצינים המורדים לרגל זיכוים מאשמת המרד מסרב גרינוולד להשתתף בשמחה, ומסביר לגיבור הספר כי אמנם על מנת להציל את הקצינים המורדים היה עליו להשחיר את דמותו של המפקד קוויג, איש צבא הקבע (רובם של הקצינים הם אנשי מילואים בעלי קריירות אזרחיות), אך קוויג הוא הגיבור האמיתי, שכן בזמן שקדם למלחמה, בעת שכל הקצינים היו שקועים בחייהם האזרחיים ובקריירות שלהם, שירת קוויג על סיפונן של ספינות קרב כאיש צבא הקבע, והיה בין הגורמים היחידים שמנעו, כדברי גרינוולד, מהרמן גרינג, להפוך את אמו של גרינוואלד "לסבון בו ינקה את עכוזו השמן". הצגת דמותו של ברני גרינוולד כפרקליט יהודי ממולח באופן סטריאוטיפי מחד, ומצד שני כאדם בעל ראיה חודרת, ואזכורה של השואה, והמלחמה באדולף היטלר, באנטישמיות ובגזענות כמטרה האנושית האמיתית במלחמה, הופכים את הספר ליצירה בעלת משמעות יהודית מיוחדת^[^{דרוש מקור]}.

נקודה זו בולטת עוד יותר במחזה "המשפט הצבאי של המרד על הקיין", עיבוד לתיאטרון של ווק לספרו^[1], בו הופך גרינוולד לדמות הראשית, בעוד שבספר הוא מופיע רק לקראת סיומו^[^{דרוש מקור]}.

הספר יצא לאור במהדורה עברית מספר פעמים. לראשונה בשנת 1954 בהוצאת נ. טברסקי, בתרגומו של צבי טל^[2] . בשנת 1984 יצאה לאור בהוצאת משרד הביטחון מהדורה בתרגומו של עמשי לוין בסדרת "אדם בקו האש".

ערך מורחב – המרד על הקיין (סרט)

הספר הומחז על ידי הרמן ווק כדרמת בית משפט והפך ללהיט בברודוויי בכיכובו של הנרי פונדה, ואף עלה מספר פעמים על הבמות בישראל, בפעם הראשונה בשנת 1954, בתיאטרון הבימה בבימויו של פיטר פריי, ובהשתתפות אהרן מסקין ומישא אשרוב. גרסתו המומחזת של הספר, השונה מאוד מן הספר עצמו, הוסרטה בשנת 1988 בכיכובו של אריק בוגוסיאן בתפקיד הראשי של עורך הדין ברני גרינוולד.

באוגוסט 2022 נמסר שהבמאי ויליאם פרידקין יביים גרסה קולנועית עכשווית של המחזה, עבור "פרמאונט גלובל" ורשת הטלוויזיה "שואוטיים". את דמות הרב-חובל קוויג יגלם בסרט קיפר סאת'רלנד. פרידקין הסביר שבעיבוד החדש שלו, הוא הסיט את העלילה ממלחמת העולם השנייה ומפרל הארבור, למפרץ הפרסי ומצר הורמוז. שלב הצילומים צפוי להתחיל בינואר 2023^[3].