הלוח המהפכני הסובייטי

הלוח המהפכני הסובייטי הוא לוח שנה שהונהג בברית המועצות בשנים 1930–1931. הנהגת הלוח החלה ב-1 באוקטובר 1929.

לוח שנה של שנת 1930. רואים צבעים של ימי השבוע אך גם מספרי ימים בחודש רגיל וסידור לפי שבועות רגילים

שינוי החלוקה לשבועות

החלוקה לשבועות הוחלפה, תחילה ב"שבוע" בן חמישה ימים, כשלכל עובד היה יום פגרה אחר. כל יום בשבוע נקרא בשם של צבע - צהוב, ורוד, אדום, סגול וירוק - והעובדים חולקו לקבוצות של "צבעים", למשל "עובד צהוב" הוא עובד שנח ביום ה"צהוב" ועבד בארבעת ימי השבוע האחרים. זאת במטרה ליצור משק פעיל ללא יום פגרה שבועי, כשהעובדים יוצאים ליום מנוחה שבועי בתורנות. יישום הרעיון היה בעייתי מאוד - קשה היה לתאם את יום המנוחה השבועי בין בני משפחה אחת, וקשה היה לארגן פעילות קהילתית ביום המנוחה. כמו כן, הנתונים הראו שהשיטה החדשה אינה מייעלת את העבודה ואינה מגבירה את פריון העבודה. בנוסף, לא תמיד הצליחו לאכוף את השינוי, בייחוד באזורים הכפריים.

החגים

חמישה ימי חג הוגדרו בלוח כימי מנוחה כלליים שקוטעים את רצף הצבעים:

1. יום לנין - 22 בינואר.
2. חג הפועלים - 1 במאי ו-2 במאי.
3. חג התעשייה - 7 בנובמבר ו-8 בנובמבר.

ביטול הלוח

ב-1 בדצמבר 1931 הוחלט לבטל את שיטת התורנות ביום המנוחה השבועי. אורך ה"שבוע" נקבע לשישה ימים, כשיום המנוחה הוא כללי. ימי המנוחה היו ה-6, ה-12, ה-18, ה-24 וה-30 בכל חודש. בחודשים שבהם 31 יום היה ה-31 בחודש יום עבודה רגיל. כיוון שבחודש פברואר יש 28–29 ימים בלבד, נקבע ה-1 במרץ כיום מנוחה. גם השיטה הזאת החזיקה מעמד שנים ספורות בלבד, והיא בוטלה ב-1940 כשהתחוור לשלטונות שהם אינם מצליחים לאכוף את השינויים. גם הצורך בתיאום זמנים טוב יותר עם יתר מדינות אירופה הביא למסקנה כי יש לחזור לשיטה המסורתית ובעקבות כך רוסיה חזרה לשבוע המקובל.