הלהיים

הלהיים (בנורדית עתיקה: Helheim) הוא אחד מתשעת העולמות המרכיבים את היקום של המיתולוגיה הנורדית.

הלהיים נמצא בתחתית עץ היגדראסיל הנושא עליו את עולמות המיתולוגיה הנורדית. הלהיים משמש כארץ מתים ביחד עם ניפלהיים שמשמש באותו התפקיד, ושניהם מצויים יחדיו בתחתית העץ. לא כל המתים מגיעים להלהיים אלא רק המתים שמתו מזקנה, מחולי או שמתו בקרב אך לא זכו להגיע לוולהאלה^[1]. בנוסף מתואר כי אנשים רעים גם כן מגיעים להלהיים במותם^[2].

הלהיים מתואר כמקום חשוך, קפוא ומלא ערפל^[1]. את הלהיים מקיף נהר גיול (Gjoll) שמונע מן המתים להימלט מן השאול^[2].

הלהיים נשלט על ידי הל (Hel), בת הזקונים של לוקי, הל מתוארת כשראשה ופלג גופה העליון הוא של אישה ופלג גופה התחתון הוא של גופה מרקיבה^[1].

על הלהיים שומרים מודגוד (Mudgud), השומרת על הגשר מעל נהר הגיול וגרם (Garm), כלב מפלצתי בעל שלושה ראשים המזכיר את קרברוס מן המיתולוגיה היוונית, תפקידו של גרם הוא לקרוע לגזרים במלתעותיו את כל המבקשים להיכנס להלהיים ללא רשותה של הל^[1].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הלהיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. אריה סתיו, שירת הצפון, אריה ניר הוצאה לאור בע"מ, 2009; עמ' 36
2. האדה הפרוזאית, גילבגינינג - "ההטעיה של גילבי", קטע 16

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.