משורר וחכם הנזכר בשירי קודש ותהילה בספר תהלים, אחד מארבעת משפחת בני קורח, איתן האזרחי, הימן, כלכול, דרדע מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הֵימָן, הוא אחד משלושת ראשי המשוררים אשר יצאו משבט לוי אשר מונו בידי דוד.[1] שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח. עיקר פעולתו כמשורר התקיימה בתקופת דוד ואף בזמנו של שלמה.[2] לפי הכתוב הימן היה בנו של יואל, ונכדו של שמואל.[3]
השם הימן נזכר מספר פעמים במקרא: כבנו של זרח בן יהודה,[4] ופעם נוספת כאחד מחכמי המקרא לצד איתן האזרחי ששלמה עולה עליהם בחכמתו.[5] הצגתו של הימן בכותרתו של מזמור תהילים פ"ח[6] משווה אמינות לתוארם כמשוררים בדברי הימים.[7] יש הסוברים כי הכינוי 'האזרחי' הבא במזמור הוא המשורר מימי דוד אשר שמו מופיע בספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק י"ח או אחד מבניו הנקרא על שמו.[8]
בספר דברי הימים מתואר אסף בן ברכיהו אשר עומד מימינו של הימן: ” וְאָחִיו אָסָף, הָעֹמֵד עַל-יְמִינוֹ - אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ”.[9] רשימה זו לפי הסדר הימן, אסף ואיתן מופיעה בספר דברי הימים, בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים.[10] כמו כן מופיעה רשימה זו בסיפור טקס חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה.[11] יש הסוברים כי זוהי מגמת בעל ספר דברי הימים לבסס את מעמדם של משוררי בית הימן כאשר היא מתחילה במשפחת קהת ממשפחת הלויים.[12]
בתלמוד הבבלי הימן נחשב בין עשרת המשוררים שעליהם התבסס דוד בחיבור ספר תהלים:[13]
.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.