Loading AI tools
אמנית אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הילה פון ריביי (הילדגרד אנה אוגוסטה אליזבת; בגרמנית: Hilla von Rebay; 31 במאי 1890 – 27 בספטמבר 1967), הייתה אמנית מודרנית בתחילת המאה ה-20, מייסדת מוזיאון סולומון גוגנהיים ומנהלתו הראשונה.[1] היא הייתה דמות מפתח בייעוץ לגוגנהיים לאסוף אמנות מודרנית, אוסף שלימים יהווה את הבסיס לאוסף המוזיאון. היא השפיעה גם בבחירת פרנק לויד רייט לעיצוב מוזיאון גוגנהיים, שנודע כאייקון מודרניסטי בעיר ניו יורק.
 | |
| לידה |
31 במאי 1890 שטרסבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 1967 (בגיל 77) מחוז פיירפילד, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אקדמיה ז'וליאן |
  | |
הילה פון ריביי נולדה למשפחת אצולה גרמנית בשטרסבורג שבחבל אלזס-לורן, אז חלק מהאימפריה הגרמנית. היא הייתה בתם השנייה של הברון פרנץ יוזף ריביי פון ארנוויזן, קצין בצבא פרוסיה, ואשתו אנטוני פון אייקן.[2] היא גילתה כישרון לאמנות ולמדה בבית הספר לאומנויות בקלן בשנה האקדמית 1908/09. לאחר מכן למדה באקדמיה ז'וליאן בפריז בין השנים 1909–1910, שם קיבלה הכשרה מסורתית בציור נוף, פורטרטים, ז'אנר וציור היסטוריה. ריביי עברה למינכן בשנת 1910, שם התגוררה שנתיים שבמהלכן פיתחה את התעניינותה באמנות מודרנית.
ריביי השתתפה לראשונה בתערוכה בקלן בשנת 1912. במארס 1913 הציגה ריביי לצד שאגאל, רוברט דלאונאי, דייגו ריברה ואוטו ואן ריס בסלון של אגודת האמנים העצמאיים בפריז. אולם חוויה זו הרתיעה את ריביי, שנראה כי היא שופטת את עבודתה כלא מספקת. בשנת 1915 פגשה ריביי את הנס (ז'אן) ארפ בציריך. מפגש זה השפיע מאוד על טעמה האמנותי של ריביי, מכיוון שבאמצעות ארפ היא הציגה את יצירות האמנות המודרנית הלא-אובייקטיבית של קנדינסקי, קליי, פרנץ מארק, שאגאל ורודולף באואר. באותה תקופה הוצגה ריביי גם בפני הרווארט ולדן וגלריית דר שטורם האוונגרדית בברלין.[3]
בינואר 1927 היגרה ריביי לארצות הברית והתיישבה בעיר ניו יורק.[4] היא הפכה לאשת אמונו של סולומון גוגנהיים, וייעצה לו ברכישות האמנות שלו. היא עודדה אותו לרכוש יצירות אמנות מופשטת של רודולף באואר ושל קנדינסקי.
רכישות אלה היוו מאוחר יותר את בסיס המוזיאון לציור של קרן סולומון גוגנהיים, שנפתח בשנת 1939 באולם תצוגה ברחוב איסט 54 מזרח. התערוכה הראשונה, שכותרתה הייתה "אמנות המחר", נפתחה ב-1 ביוני 1939. ריביי שימשה כמנהלת המוזיאון עד שנת 1952. המנהל הבא היה ג'יימס ג'ונסון סוויני, שהיה קודם אוצר במוזיאון לאמנות מודרנית.
ביוני 1943 מינו ריביי וגוגנהיים את האדריכל הנודע פרנק לויד רייט לתכנון מוזיאון שיאכלס את האוסף ההולך וגדל של גוגנהיים. אוסף הציורים עבר לבית בשדרה החמישית 1071, המקום שיועד לבניין החדש, שם המשיכה ריביי לארגן תערוכות, וכשהחלה במקום בניית בניין המוזיאון ב-1956 עבר האוסף למשכן זמני ברחוב 72. המוזיאון החדש נפתח ב־21 באוקטובר 1959, כמוזיאון סולומון גוגנהיים.
לרביי היה טעם מעולה באמנות המודרנית. היא המשיכה לצייר והשיגה הכרה מסוימת בעבודותיה המופשטות. אף על פי שהייתה זמן רב אשת אמונו של גוגנהיים, אחרים במשפחתו לא היו מרוצים מכך, במיוחד אחייניתו פגי. לאחר מותו של גוגנהיים בשנת 1949, גירשה המשפחה אותה מהדירקטוריון.[5]
עם סיום בניית המוזיאון, ריביי לא הוזמנה לפתיחה. מעולם היא לא דרכה במוזיאון שעזרה להקים. היא נסוגה מהחיים הציבוריים ובילתה את שנותיה האחרונות באחוזתה בווסטפורט, קונטיקט.
לאחר מותה בשנת 1967, היא נקברה על פי רצונה בקבר המשפחתי שלה בטנינגן, גרמניה.
לאחר מותה של ריביי בשנת 1967, חלק מאוסף האמנות האישי הנרחב שלה הוענק למוזיאון סולומון גוגנהיים כאוסף הילה ריביי, הכולל יצירות של אמנים כמו וסילי קנדינסקי, פול קליי, אלברט גלייז וקורט שוויטרס.
בשנת 2012 נוסדה עמותת הילה פון ריביי בטנינגן המוקדשת לזכרה.[6] היא מפעילה מוזיאון בבית הוריה שאותו רכשו בשנת 1919 ושתרמה לטנינגן למטרות ציבוריות.
בשנת 2004 הופק סרט תיעודי גרמני, "גוגנהיים והברונית: סיפורה של הילה ריביי".
בשנת 2005, כמעט ארבעים שנה לאחר מותה, כיבד מוזיאון גוגנהיים את ריביי בתערוכה מיוחדת המוקדשת לתפקידה בקרן ובאוסף שלה, שכותרתה "אמנות המחר: הילה ריביי וסלומון ר. גוגנהיים" (20 במאי - 10 באוגוסט 2005 ). היא נפתחה בניו יורק ועברה לאירופה.
קרן הילה פון ריביי הוקמה על שמה במוזיאון גוגנהיים כדי לקדם אמנות מודרנית.
המלגה הבינלאומית Hilla Rebay הוקמה בשנת 2001 על מנת להציע לסטודנט לתואר שני אפשרות לקבל תפקיד מתחלף בתשלום במוזיאון סולומון גוגנהיים בניו יורק, מוזיאון גוגנהיים בילבאו ומוזיאון פגי גוגנהיים בוונציה.
בשנת 2017 הוצג מבחר מיצירותיה של ריביי במוזיאון סולומון גוגנהיים בניו יורק כחלק מהתערוכה "החזון: יצירת התערוכה המודרנית של גוגנהיים".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
