Loading AI tools
מלחין אוסטרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היינריך איגנץ פרנץ פון ביבר (בגרמנית: Heinrich Ignaz Franz von Biber; 12 באוגוסט 1644 - 3 במאי 1704) היה מלחין וכנר בוהמי-אוסטרי.
 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1644 סטראז' פוד ראלסקם, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 1704 (בגיל 59) זלצבורג, אוסטריה |
| מקום קבורה |
Petersfriedhof |
| מוקד פעילות |
קרמזיר |
| תקופת הפעילות |
מ-1668 |
| זרם |
המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
| סוגה |
אופרה |
| שפה מועדפת |
גרמנית, צ'כית |
| כלי נגינה |
כינור |
| צאצאים |
קרל היינריך ביבר, Maria Rosa Henrica von Biber |
  | |
ביבר נולד בוארטנברג (כיום סטראז' פוד ראלסקם, צ'כיה). משרתו הראשונה, בשנת 1668, הייתה כנגן בחצר הארכיבישוף קארל ליכטנשטיין-קסטלקורן באולמיץ (כיום אולומוץ), אך הוא בושש לחזור מביקור באינסברוק ללא רשות. בביקור זה פגש את בונה הכינורות המפורסם באותם ימים, יאקוב שטיינר, שהזכיר את שמו כעבור שנים במכתב כ"וירטואוז המרשים הֶר ביבר". ביבר החל לעבוד ככנר בטירת קומז'יץ ובחצר של זלצבורג ובשנת 1684 היה לממונה על המוזיקה (קאפלמייסטר) בזלצבורג, שם מת כעבור עשרים שנה.
יצירותיו הרבות מלמדות על נטייה לשימוש קנוני ולמנעד הרמוני, המקדים את יצירות הבארוק המאוחר של יוהאן פכלבל ויוהאן סבסטיאן באך. הוא נודע ככנר וירטואוז ובעיקר התפרסם ביצירותיו לכינור, שברבות מהן הוא עושה שימוש בסקורדאטורה (כוונון בלתי מקובל של המיתרים הפתוחים). בסביבה מוזיקלית שבה עמדה בפני מלחינים הבחירה בין הסגנון הצרפתי והאיטלקי, הצליח ביבר ליצור סגנון ייחודי משל עצמו, השונה מאוד מהסגנונות שהיו מקובלים בתקופתו, ובכך הוא אחד המלחינים הראשונים שכתבו בסגנון הסינתטי שבסופו של דבר יוביל לסגנון הגרמני-אוסטרי במוזיקה של המאה ה-18.
המוזיקה של ביבר נהנתה מתחייה בחלקה, הודות ל"סונאטות מחרוזת התפילה". הקובץ המצוין הזה של 16 סונאטות לכינור וקונטינואו ידוע גם בשם "סונאטות המיסטריה" (לאירועים חשובים בחיי מריה וישוע) ו"סונאטות תחריט הנחושת" (על שם התחריט המופיע בתחילת כל סונאטה). כל אחת מן הסונאטות דורשת כוונון שונה לכינור. השימוש הזה בסקורדאטורה מחולל את השינוי בכינור, החל בחמש המיסטריות המרנינות (הבשורה וכן הלאה) אל הטראומה של חמש המיסטריות הנוגות (הצליבה וכן הלאה) ואל האווריריות של שש המיסטריות הזוהרות, החל ב"סונאטת התחייה", שם שני המיתרים האמצעיים מוצלבים באופן סמלי ועד לסונאטה מס' 16, פאסאקאליה לכינור סולו בכוונון סטנדרטי, המשלימה את מחזור הסקורדאטורות. כדאי אולי להזכיר, שבסונאטה מס' 15 מופיע כמעט תו לתו נושא הקפריצ'ו מס' 24 של פגניני. אפשר להניח, שממש כמו שליסט, בראהמס ורחמנינוב הושפעו כעבור שנים מן הקפריצ'ו מס' 24 של פגניני, כך קיבל פגניני השראה מביבר.
ביבר כתב כמות ניכרת של מוזיקה כוראלית וקאמרית, קונצ'רטי, אופרות ומספר יצירות ידועות יותר, כמו "סרנדה לשומר לילה" ו"הרמוניה ארטיפיציוזה". יצירה שמייחסים כיום לביבר (לפנים ייחסו אותה לאורציו בנוולי) היא ה"מיסה סליסבורגנסיס", מוזיקה מרשימה בפוליפוניות שלה לטקסט של המיסה הקתולית, ל-53 קולות עצמאים.
היינריך איגנץ ביבר, באתר ספוטיפיי
היינריך איגנץ ביבר, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
היינריך איגנץ ביבר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
היינריך איגנץ ביבר, באתר Discogs (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
