הטיהורים (אתיופיה)

הטיהורים הוא כינויים של סדרת רציחות ומאסרים פוליטיים שבוצעו על ידי הדרג להריגתם של אנשי הקיסר היילה סלאסי ותומכיו, ולאחר מכן מאבק אלים בתוך החונטה בין חבריה שבעקבתיהם מנגיסטו היילה מריאם עלה לשלטון.

ערך ללא מקורות

האריתראי אמן אנדום יושב ראש הדרג מאז ספטמבר 1974 היה תומך מונרכיה ורצה להחזיר את השלטון הקיסרי בתור מונרכיה חוקתית, אנדום היה קצין מפורסם באתיופיה בעקבות תקרית גבול עם סומליה שפיקד עליה ב-1964. אנדום, בתור יושב ראש הדרג כיהן גם כראש המדינה, יושב ראש מועצת השרים ושר ההגנה. מאז שהתמנה לתפקיד יושב-הראש, הוא היה במחלוקת גדולה מאוד עם חברים רבים בדרג בשלושה עניינים עיקריים: גודלו של הדרג, תפקידו, ההתקוממות באריתריאה וגורלם של האסירים הפוליטיים תומכי הקיסרות. אנדום טען שהדרג מונה יותר מידי חברים, 120 במספר, ולכן ישנו קושי עצום בניהול המדינה, כלפי אריתריאה עמדת אנדום הייתה שהדרג צריך לפייס את המתקוממים, אנדום התנגד לעונש מוות לאנשי הקיסר שרוב חברי הדרג תמכו בו.

בגלל הניהול האיטי הדרג מצא את עצמו תחת מתקפה של קבוצות אזרחיות, בייחוד סטודנטים, שדרשו מהדרג הקמה של "רפובליקה עממית" שבו ארגונים לאומים ייוצגו באופן שווה. ב-7 באוקטובר הדרג אסר מספר מחבריו שתמכו בדרישת הסטודנטים. באמצע נובמבר, אנדום, שהיה בדעת מיעוט בדרג בעניין העלת שכר החיילים נעצר ב-23 בנובמבר ונרצח לאחר שהתנגד למעצר. ליל זה היה ידוע בשם "שבת העקובה מדם" שבמקביל לרצח אנדום נרצחו כ-59 אסירים פוליטיים תומכי הקיסר, ביניהם: ראשי ממשלת אתיופיה לשעבר אקלילו הבט-וולד ואנדלקטצ'אוו מקונן, אנשי צבא כגון עלם זאווד טסמה ואביי אבבה, חותנו של היילה סלאסי ושר ההגנה לשעבר, בנוסף נרצחו שני חברי דרג תומכי אנדום.

בעקבות הירצחו של אנדום, התמנה מנגיסטו ליושב ראש הזמני ולאחר מכן נבחר השוואני טפרי באנטי כיושב ראש הדרג וראש המדינה ב-28 בנובמבר, אך הכוח הפוליטי העיקרי הוחזק אצל יושב-הראש לשעבר מנגיסטו היילה מריאם שכעת שביהן כסגן היושב ראש הראשון, כיהן בתור סגן היושב ראש השני אטנפו אבטה. מנגיסטו החל לבסס את כוחו בתוך הדרג, הוראות לכוחות האתיופים ניתנו על ידי מנגיסטו, בנוסף לפרסום של מנשר סוציאליסטי. ב-26 באוגוסט הקיסר היילה סלאסי נרצח ונקבר בחשאי. ראש הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, האבונה טאווופלוס, שהיה דמות עיקרית נוספת מהעבר הקיסרי של אתיופיה, נרצח בפברואר 1976.

ראשי הדרג: משמאל מנגיסטו, במרכז טפרי ומימין אטנפו.

באפריל 1976 הדרג קבע את מטרותיו בתוכנית הנקראת המהפכה הדמוקרטית הלאומית. יעדי התוכנית הוגדרו על ידי מנגיסטו וכללו התקדמות בכיוון הסוציאליזם תחת הנהגה של פועלים, איכרים, בורגנים ומתנגדי האימפריאליזם. על מנת להשלים את מטרות אלו הדרג הקים משרד ממשלתי מיוחד הנקרא המשרד הזמני לארגון יחס ההמונים ועל מנת שמשרד זה יהיה משרד אזרחי לכל דבר הוא ניתן למפלגת המאסיון ובראשו עמד יושב ראש מפלגה זו, היילה פידה, היועץ הפוליטי הראשי לדרג. היילה פידה, בניגוד לארגוני שמאל אחרים שהתנגדו לדרג וטענו שגוף זה רחוק מלהקים רפובליקה עממית כגון היחאפה עבד יחד עם הדרג בציפייה שהשלטון הצבאי לבסוף יהפוך לאזרחי סוציאליסטי.

בסוף 1976 הדרג סבל ממאבקי עליונות בין מנגיסטו, טפרי ואטנפו על השליטה בדרג. אי-היציבות בדרג נפתרה בינואר ופברואר 1977 כאשר חילופי אש בארמון מנליק הגדול באדיס אבבה התקיימו בין תומכיו של טפרי לבין אלו של מנגיסטו, אנשי מנגיסטו הרגו את תומכי טפרי ואת טפרי עצמו, עם מותו של טפרי ותומכיו רוב ההתנגדות הפנימית למנגיסטו בתוך הדרג סולקה ומנגיסטו עשה בדרג כבשלו וארגן אותה מחדש. פעולה זו של רצח טפרי השאירה את מנגיסטו כיושב ראש בפועל כראש צבא אתיופיה והמשטרה. בנובמבר 1977 נרצח יריבו האחרון של מנגיסטו בתוך הדרג אטנפו אבטה, לאחר הרג מתנגדיו הפנימיים התפנה מנגיסטו להרוג את מתנגדיו החיצוניים, כגון היחאפה. פעולות אלו של הרג מתנגדיו החיצוניים נקרא הטרור האדום.

לקריאה נוספת

• Andargachew Tiruneh, The Ethiopian Revolution 1974-1987: A Transformation from an Aristocratic to a Totalitarian Autocracy, Cambridge University Press (1993), ISBN 0521430828