החלטה ES-10/23 של העצרת הכללית של האו"ם
החלטה שמשדרגת את מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם למדינה משקיפה, מבלי לקבל אותה כחברה מלאה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החלטה ES-10/23 של העצרת הכללית של האו"ם היא החלטה של מושב החירום העשירי של העצרת הכללית של האו"ם (אנ'), שמשדרגת את מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם למדינה משקיפה, מבלי לקבל אותה כחברה מלאה. ההחלטה דחקה במועצת הביטחון לשקול בחיוב את בקשתה של הרשות הפלסטינית. לפי ההחלטה, מעמדה של הנציגות הפלסטינית ישודרג, ותהיה לה הזכות לשבת בעצרת הכללית בין מדינות אחרות לפי סדר אלפביתי, ולא במושב המשקיפה בחלק האחורי בו ישבה עד להחלטה. אמנם, ההחלטה גם מבהירה כי "למדינת פלסטין, בתפקידה כמדינה משקיפה, אין זכות הצבעה בעצרת הכללית, וההחלטה לא מעלה את מעמדה במוסדות האו"ם".
| תאריך | 10 במאי 2024 |
|---|---|
| סיכום הצבעה |
143 הצביעו בעד |
| תוצאה | ההחלטה עברה |
ההחלטה התקבלה ב-10 במאי 2024, כאשר 143 מדינות הצביעו בעד, 25 נמנעו, 16 לא הצביעו ותשע הצביעו נגד. תשע המדינות שהתנגדו להחלטה היו ארגנטינה, צ'כיה, הונגריה, ישראל, מיקרונזיה, נאורו, פלאו, פפואה גינאה החדשה וארצות הברית.[1][2][3]
זכויות נוספות לרשות הפלסטינית
הזכויות הנוספות שניתנו לרשות הפלסטינית בהחלטה הן כדלקמן:[4]
- (א) הזכות לשבת בין המדינות החברות באו"ם בסדר אלפביתי;
- (ב) הזכות להירשם ברשימת הדוברים לפי הסעיפים שעל סדר היום שאינם נושאים הקשורים לפלסטין והמזרח התיכון;
- (ג) הזכות להצהיר הצהרות בשם קבוצה, לרבות בקרב נציגי קבוצות גדולות;
- (ד) הזכות להגיש הצעות ותיקונים ולהציגם, לרבות בעל פה, לרבות בשם קבוצה;
- (ה) הזכות לתת שותפה להצעות ותיקונים, לרבות מטעם קבוצה;
- (ו) הזכות להשמיע הסברים להצבעה בשם המדינות החברות בקבוצה;
- (ז) זכות התגובה לגבי עמדות של קבוצה;
- (ח) הזכות להעלות הצעות פרוצדורליות, לרבות הצעות לסדר ובקשות להעלות הצעות להצבעה, לרבות הזכות לערער על החלטת היושב ראש, לרבות בשם קבוצה;
- (ט) הזכות להציע נושאים שייכללו בסדר היום הזמני של הישיבות הרגילות או המיוחדות והזכות לבקש הכללת סעיפים משלימים או נוספים בסדר היום של מושבים רגילים או מיוחדים;
- (י) זכותם של חברי המשלחת של הרשות הפלסטינית להיבחר כנציגים במליאה ובוועדות הראשיות של העצרת הכללית;
- (יא) הזכות להשתתפות מלאה ואפקטיבית בוועידות האומות המאוחדות ובוועידות ובישיבות בינלאומיות שהתכנסו בחסות האספה הכללית או, לפי העניין, בחסות אורגנים אחרים של האומות המאוחדות.
לרשות הפלסטינית אין זכות הצבעה בעצרת הכללית וההחלטה אינה משנה זאת.[4]
תגובות
ארגנטינה: למרות ההכרה במדינת פלסטין ב-2010, ארגנטינה הצביעה נגד ההחלטה בהוראת הנשיא חאבייר מיליי, שאמר קודם לכן כי התייצבות לצד ישראל היא "חובה מוסרית".[5] שגריר ארגנטינה באו"ם ריקרדו לאגוריו (ספ') אישר כי ארגנטינה הצביעה בהתאם להנחיות הנשיא מיילי ושרת החוץ דיאנה מונדינו.[6]
הרפובליקה העממית של סין: שגריר סין באו"ם פו קונג הצהיר כי "זו האחריות המשותפת של הקהילה הבינלאומית לתמוך ולקדם את תהליך המדינה הפלסטינית העצמאית, ולספק תמיכה חזקה ביישום פתרון שתי המדינות ושלום בר קיימא במזרח התיכון".[1]
שווייץ: שגרירת שווייץ לאו"ם, פסקלה כריסטין באריסוויל, הביעה את תמיכתה של שווייץ בפתרון שתי המדינות, וקבעה כי רק פתרון משא ומתן בו שתי מדינות - ישראל ופלסטין - חיות זו לצד זו בשלום ובביטחון יכול להוביל לשלום בר קיימא. השגרירה באריסוויל גם הביעה דאגה עמוקה מהמצב הקטסטרופלי במלחמת חרבות ברזל, והצהירה כי הוא עלול להחמיר עוד יותר במקרה של מתקפה צבאית ישראלית גדולה ברפיח.[1]
ראו גם
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.