החורש (בצלאל)
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"החורש" או "החורש בשדה" הוא מוטיב עיטורי שכיח ביצירות בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות מן השנים 1911–1929.
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך יצירה | 1911–1929 |
| נתונים על היצירה | |
| מפעל מייצר | בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות |
דמות "החורש" היא דמותו של יהודי-תימני, בעל חזות תנכי"ת, החורש במחרשה הרתומה לזוג שוורים[1]. הוא מוצג בזווית אלכסונית, המעניקה לתיאור עומק. התיאור עוצב בבצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות באזור השנים 1911–1913. מעצבו איננו ידוע, אך ייחסו אותו בעבר לזאב רבן או לאריך גולדברג. מוטיב חקלאי זה שימש כביטוי ציוני לקשר שבין העם היהודי לאדמת ארץ-ישראל. ברוב המקומות, מוצג החורש בתוך פורמט מעוגל של מעין מדליון בקוטר של כ-13–14 ס"מ.
בצלחת עם מוטיב זה הנמצאת באוסף מוזיאון ישראל (1912–1929)[2], לדוגמה, מופיע החורש בתוך מדליון במרכזה של צלחת נוי שסביבה דגם עיטורי של חיטה. תחת המדליון מופיעה הכתובת "עבד אדמתו ישבע לחם", הלקוחה ממשלי (יב: יא) והכתובת "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו", הלקוחה מתהילים (קכו: ה). בשנת 1913 הופיע "החורש" גם במרכז כריכתו של "ספר הזהב השני של הקרן הקיימת לישראל, שנוצר בבית-הספר[3]. סביב לוח מרכזי זו שובצו תבליטים נוספים, ובהם דמויות נוספות של חקלאים ופועלים.
במשך השנים הפך החורש לדימוי רווח בעבודות של ממשיכי "בצלאל". האומן שמואל קרצ'מר, עשה שימוש בדגם זה בסיכות שנוצרו עבור "החלוץ". השימוש במוטיב זה נמשך עד לשנות ה-50–60 של המאה ה-20, אז נעשה שימוש בעיצוב זה בהטבעה על לוחות נחושת ששימשו לעיטור אלבומי תמונות. בעבודות אלו לא נשמר הפורמט העגול, וגם איכות ההטבעה הייתה ירודה. לצד עיצוב זה נוצרו עוד כמה דגמים של דמות החורש. בין היתר יצר ידוע תיאור של חורש עם גמל לרגלי מגדל דוד.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
