Loading AI tools
מודלים של הורות חלופיים לנישואים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הורות משותפת (באנגלית: Shared Parenting) היא שם כולל למודלים של הורות המהוות חלופה לנישואים ומבוססות על שלושה עקרונות:
יישום נפוץ של מודל זה כולל נשים וגברים שהחליטו להביא יחד לעולם ילד, או ילדים משותפים, מבלי לחיות בזוגיות או לקיים משק בית משותף. ההורים יכולים להיות הטרוסקסואלים או חד-מיניים, עם בני זוג או בלעדיהם. תהליך ההתעברות מתבצע באמצעות הפריה מלאכותית בבית חולים, באופן עצמי, במרפאת פוריות, או ביחסי מין.
לשם כך, לרוב יערכו ביניהם ההורים הסכם הורות משותפת קודם לתהליך. ההסכם יכול להתקיים בין כל שני הורים ביולוגיים, שיש ביניהם אמון ומערכת יחסים מינימלית לגידול משותף של ילד, גם אם הם רשומים פורמלית כרווקים, או גרושים. ההסכם, שנחתם לרוב טרום הולדת הילד, כולל הסדרה והתייחסות לתחומים הקשורים להריון, טיפולי פוריות, חלוקת אחריות כלכלית, חלוקת ימי טיפול בילד וסוגיות כמו חינוך, הסעות ועוד.
באופן הדומה להסכמי הורות משותפת, הורים גרושים חותמים על הסכמי גירושים, על מנת להסדיר ביניהם את סוגיות הטיפול בילדים. במקרי גירושין חשיבות חלוקת האחריות ההורית גוברת, בגלל החשש לפגיעה רגשית, לנתק ולנסיגה בהתקדמות הילד והצלחתו, הנובע מפרידת ההורים, מעבר הבתים והשינוי הקיצוני שחל במשפחה. על כן, הסכמי הורות משותפת יכולים להתבסס על הסכמי גירושין, שכן ישנה חפיפה רבה, אך לא מלאה, בין הנושאים עליהם נדרשת הסכמה.
בימינו מקיימות מגוון של משפחות מודל של הורות משותפת. לדוגמה, משפחות שיש בהן כמה זוגות הורים המגדלים במשותף את ילדיהם כאחים, שיש להם הורים שונים שהם חלק מאותה משפחה גרעינית. במקרים מסוימים מהווה ההורות המשותפת מושג המאפשר הסכמים חדשניים בין חברים, שותפים, קומונות או זוגות של הורים המחליטים לגדל ילדים במשותף.
לעריכת הסכם הורות משותפת מפורט קודם לתחילת תהליך ההיריון, יש חשיבות רבה במניעת קונפליקטים בין ההורים הנוגעים להסדרת סוגיות הקשורות לנושאים הבאים:
את ההסכם ניתן לערוך באופן עצמאי, או באמצעות עורך דין, ולאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה, על מנת לחזק את תוקפו. במעמד אישור ההסכם השופט יוודא שההורים מבינים את השלכותיו ומשמעותו, כי הוא נחתם מרצונם החופשי וכי הוא ממלא את טובתו של הילד. אם ההסכם אושר בבית המשפט הוא יקבל תוקף מחייב של פסק דין.[3] במקרה של מחלוקת בדבר אכיפת ההסכם, הצדדים יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
הורות משותפת הולכת ותופסת את מקומה בספרי החוקים של המדינות שונות. מושג האחריות ההורית הוכנס לחוק הבריטי כבר ב-1989, ומאז שולב בחוקי מדינות נוספות. חלוקת האחריות ההורית - היא ההורות המשותפת - נמצאת בשלבי חקיקה בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה.
בניגוד ל"משמורת משותפת" (Joint custody), העוסקת בעיקר בזמני טיפול ולינה שווים אצל שני ההורים, הורות משותפת עוסקת בכל היבטי האחריות ההורית ומהותה אינה השוויון, אלא חלוקת האחריות ההורית והכלכלית בין שני ההורים, והשגת הסדר המבוסס על הסכמה בין ההורים. ניתן לומר כי משמורת משותפת היא מקרה פרטי, מימוש מסוים, אך לא יחיד, של תפיסת ההורות המשותפת.
בישראל, סוגיית הסכמי ההורות עדיין אינה מוסדרת בחוק באופן ייחודי, וממתינה להכרעת בית המשפט[4] בשאלה: האם על בית המשפט לכבד הסכם הורות משותפת שנחתם בין ההורים, טרום הולדת הילד המשותף. עבור ההורים, יש חשיבות רבה בחתימה על הסכם ההורות המשותפת עוד בטרם נולד הילד, ולא מאוחר מכך, על מנת להמשיך בתהליך באופן שיצמצם קונפליקטים בהמשך הדרך.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.