ההיכל בהמבורג
בית הכנסת הרפורמי הראשון שנהרס בליל הבדולח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת הרפורמי הראשון שנהרס בליל הבדולח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קהל בית חדש (בגרמנית: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"; מתורגם לעברית לרוב: "ההיכל בהמבורג"), היה בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שנחנך בעיר המבורג ב-1818. המבנה השלישי והאחרון שלו נהרס בליל הבדולח.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
מיקום | המבורג |
מדינה | גרמניה |
קואורדינטות | 53°34′38″N 9°59′28″E |
עוד בסתיו 1815 נעשו בקהילה היהודית של המבורג ניסיונות ראשונים להקים בית תפילה לפי הדגם שהתווה ישראל יעקבסון בקונסיסטוריה היהודית של וסטפאליה ובמניינים הפרטיים שפתחו הוא ויעקב הרץ בר בברלין. באלה הונהגו תפילה מקוצרת עם קטעים בגרמנית, שירת מקהלה בלוויית עוגב וכיוצא בזה. הצעירים והמשכילים יותר מאסו בבית-הכנסת האשכנזי הישן שפעל מ-1654, אך יוזמתם התקדמה באיטיות עד לבואו של הדרשן ישראל (אדוארד) קליי מברלין. הוא הגיע כדי לנהל את בית-הספר המקומי, וערך בו לעיתים תפילות ודרשות בסגנון זה. ב-17 בדצמבר 1817 התכנסו 65 מחברי הקהל לישיבה בראשות קליי בה נוסדה אגודה (Neuer Israelitischer Tempel-Verein) ליישום הרעיון. נקבע כי הדגם שהונהג בברלין יאומץ: התפילות יאמרו בחלקן בגרמנית והקטעים העבריים בהברה ספרדית שנחשבה אסתטית ומתורבתת, יונהג ליווי בכלי נגינה ובשירה, ייערכו טקסי קונפירמציה לצעירים והדרשה תיאמר גם היא בגרמנית ולא ביידיש.
שותפיו הבכירים של קליי מנו את המשכילים שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון, נפתלי פרנקפורטר, זעקיל יצחק פרנקל ומאיר ישראל ברסלאו. שני האחרונים אף ערכו את סידור התפילה החדש, שנדפס לראשונה עם הפתיחה ובמהדורה חוזרת בקיץ 1819. הנוסח הכיל שינויים רבים, והיווה למעשה הליטורגיה הרפורמית הראשונה; קטעים שהזכירו את התקווה לשוב לציון כדי לחדש את עבודת הקרבנות בבית המקדש הושמטו במידה ניכרת. כדי לקצר את משך התפילה, נערך חידוש אחר שהיה ייחודי למקום ואומץ אחר כך בבתי-כנסת רפורמיים רבים: קריאת התורה נערכה במחזור תלת-שנתי, לפי מנהג ארץ ישראל הקדום, וההפטרה בוטלה. ההיכל נחנך ביום 18 באוקטובר 1818, היום הראשון של חול המועד סוכות, במבנה שכור שהיו בו 142 מושבים לגברים ו-107 מושבים בעזרת הנשים. על-אף שמקימי בית הכנסת הקפידו על כך שאינם סותרים יסודות הלכתיים אלא מנהגים בלבד, עורר ה"טמפל" מיד התנגדות עזה, בעיקר בשל נוסח התפילה שלו. דייני העיר אסרו על כניסה אליו וגייסו רבנים מכל אירופה לעזרתם. למרות הפניות לרשויות ומכתבי החרם, עמד בית-הכנסת על מקומו. הוא משך קהל גדול של צעירים, בעיקר מקרב הנשים שאך מעט מהן ידעו די עברית כדי להבין את התפילות הישנות. קליי וסלומון שימשו כדרשנים, ויהודי ספרדי מאמסטרדם בשם דוד מלדולה מילא את תפקיד הש"ץ והבעל קורא. הסנאט העירוני מֵיאן להתערב בסכסוך הפנימי וניסה להלך בין הטיפות: ב-19 בספטמבר 1819 הוא הכיר ב'קהל בית חדש' כ"מוסד" (Einrichtung) ולא כבית כנסת או בית-תפילה, וקבע כי חברות בו אינה פוטרת מתשלום מיסים לקהילה הישנה. ב-9 ביולי 1820 נערכה אמנה בינה למתפללים, וסוכם כי יוותרו כפופים לה וכי מעמד בהיכל אינו מקנה זכויות בוועד העדה. המחלוקת שככה בהדרגה; בשלהי 1821 פיטרו פרנסי העיר את הראב"ד הקשיש ברוך בן מאיר עוזרש ושכרו את יצחק ברנייס כרב הקבוע הראשון מזה עשרים ושתיים שנה – מאז התפטרותו של רפאל הכהן כ"ץ ב-1799. החוזה שנחתם עם ברנייס אסר עליו להתערב בענייני ההיכל.[1]
תוכניות להרחיב את בית-הכנסת, שהיה צר מלהכיל את המתפללים, נערכו עוד ב-1829. בחורף 1840 פנו ראשיו לוועד הקהילה המרכזי בבקשה לאשר מעבר לבניין קבע. במקביל לעתירה הוזמן סידור תפילה חדש, שיצא ב-1841 ונועד להיות מאומץ בכל רחבי גרמניה. השמרנים בין יהודי המבורג חששו מכך, והרב ברנייס יצא במסע גינוי ואסר להתפלל מהנוסח החדש. הודעתו עוררה את 'ריב ההיכל' השני, שהסתיים במפלתו. ניסיונו להכשיל את ההרחבה נכשל, וב-5 בספטמבר 1844 נחנך מבנה הקבע ברחוב פול, שהיה גדול בהרבה והכיל 340 מקומות ישיבה לגברים ו-280 לנשים בעזרה.
ב-1931 עבר בית-הכנסת שוב למשכן חדש וגדול יותר, עם 1,200 מושבים, ברחוב אובר. זה הושחת בליל הבדולח. קהילתו הוסיפה לערוך תפילות במבנה שכור עד 1940. ב-28 בנובמבר 1940 נאלצה הקהילה למכור את הבניין תמורת סכום מגוחך של 120 אלף מארקים למשרד המושבות, אשר, עם זאת, לא הכיר את תוכניותיו לשיקום מטרותיו. מבנה ההיכל הקודם, ששימש מ-1844, הושמד בהפצצה של חיל האוויר המלכותי ב-29 ביולי 1944. הבניין החדש באוברשטראסה ומרכזו הקהילתי הסמוך שרדו את מוראות המלחמה ומשרד המושבות שכר את שניהם למחלקת העריכה המופצצת של העיתון המבורגר פְרֶמְדֶנְבְּלאט באוגוסט 1943.
ב-1946 שכרה העיר את בית ההיכל לשעבר לתחנת הרדיו נורדווסטדויטשר רונדפונק (NWDR, Nordwestdeutscher Rundfunk), שרכשה את הבניין ב-1948. ב-1952 החזירו בית המשפט את הבניין ל"קרן נאמנות יהודית" (JTC, Jewish Trust Corporation), אשר מכר אותו ל-NWDR ב-1953, ותחנת הרדיו והטלוויזיה נורדדויטשר רונדפונק (NDR, מאז 1955 הוא נקרא כך), משמש מאז להקלטות קונצרטים. ב-6 במרץ 2000 נתנה תחנת הרדיו לבניין את השם החדש "סטודיו רולף ליברמן" לכבוד המלחין והמנצח השווייצרי רולף ליברמן (1999-1910), שהוביל את מחלקת המוזיקה של NDR בין השנים 1957 ל-1959. הבניין משמש כמקום קונצרטים, הרצאות ומופעים אמנותיים אחרים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.