Remove ads
סרט מותחן ודרמה היסטורית בבימוי רידלי סקוט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדו-קרב האחרון (באנגלית: The Last Duel) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת מותחן ודרמה היסטורית, בבימויו של רידלי סקוט. מבוסס על הספר "הדו-קרב האחרון: הסיפור האמיתי של משפט בקרב בצרפת של ימי הביניים" מאת אריק ג'ייגר, התסריט נכתב על ידי בן אפלק, מאט דיימון וניקול הולופצנר. דיימון מככב בתפקיד הראשי לצד אדם דרייבר וג'ודי קומר, עם אפלק בתפקיד משני. הסרט תוכנן לצאת בבתי קולנוע מובחרים ב-25 בדצמבר 2020, לפני שהוחלט לדחות את צאתו לאקרנים ל-8 בינואר 2021. בהמשך, התאריך נדחה ל-15 באוקטובר 2021.[1]
מבוסס על | הדו-קרב האחרון: הסיפור האמיתי של משפט בקרב בצרפת של ימי הביניים |
---|---|
בימוי | רידלי סקוט |
הופק בידי | ג'ניפר פוקס, ניקול הולופסנר, Morgan O'Sullivan, רידלי סקוט, James Flynn, בן אפלק, מאט דיימון, קווין ג'יי וולש |
תסריט | מאט דיימון, בן אפלק, ניקול הולופסנר |
עריכה | קלייר סימפסון |
שחקנים ראשיים |
מאט דיימון אדם דרייבר ג'ודי קומר בן אפלק |
מוזיקה | הארי גרגסון ויליאמס |
צילום | דאריוז וולסקי |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה |
Pearl Street Films Scott Free Productions |
חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20, דיסני+ |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 15 באוקטובר 2021 |
משך הקרנה | 152 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט היסטורי, סרט דרמה, סרט תקופתי (ימי הביניים), סרט שמבוסס על ספרים, סרט אבירים |
מקום התרחשות | נורמנדי, בלם, מישל קארוז', ארז'נטאן, פריז, לימוז', סקוטלנד |
תקופת התרחשות | שנות ה-70 של המאה ה-14, שנות ה-80 של המאה ה-14 |
תקציב | 100 מיליון דולר |
הכנסות | 30.5 מיליון דולר |
דף הסרט ב־IMDb | |
על פי מגזין Variety, הסרט הוא סיפור אפוס של בגידה וצדק, המסופר משלוש נקודות מבט שונות: שני אבירים (דיימון ודרייבר) שהקשר ביניהם נבחן תחת נושא הבגידה ואישה צעירה אשר נאלצת לנווט באכזריות המדכאת של התרבות בה היא חיה על מנת לשרוד.
הסרט מבוסס על הרומן הדו-קרב האחרון: סיפור משפט אמיתי של לחימה בצרפת של ימי הביניים (The Last Duel: A True Story of Trial by Combat in Medieval France), שנכתב על ידי אריק ג'ייגר בשנת 2004 שעסק בדו-קרב האחרון שהוכר רשמית בצרפת. אריק ג'ייגר (שנולד ב-27 באפריל 1957) ידוע כמבקר ספרות אמריקאי ומתמחה בספרות מימי הביניים. הוא פרופסור במחלקה לאנגלית באוניברסיטת קליפורניה, שבלוס אנג'לס, בוגר מכללת קלווין בשנת 1979 ובוגר אוניברסיטת מישיגן בשנת 1987 שגם לימד באוניברסיטת קולומביה וכתב ספרות על אבירי ימי הביניים.[2][3]
הספר מגולל את סיפור המשפט מ-29 בדצמבר 1386 בלחימה בין האביר מנורמנדי ז'אן דה קארוז' לבין ז'אק לה גרי. קארוז' האשים את לה גרי באונס של אשתו מרגריט דה קארוז', בינואר ופנה למלך שארל השישי בבקשה לערער על ההחלטה שניתנה על ידי הרוזן פייר ד'אלנקון, שלדעת קארוז' העדיף את לה גרי. כל לוחם שעדיין חי בסוף הדו-קרב יוכרז כמנצח כסימן לרצון האל. אם ז'אן דה קארוז' היה מפסיד בדו-קרב, מרגריט דה קארוז' הייתה נשרפת על המוקד כעונש על האשמתה הכוזבת.
גרסה מקוצרת של הספר נקראה על ידי רוברט גלניסטר ברדיו BBC כ"ספר השבוע" בין יום ה-10 ל-14 בינואר 2005.[4]
"הדו-קרב האחרון", סרט תיעודי המבוסס על הספר וכולל הערות של ג'ייגר שודר על ידי ערוץ BBC Four כחלק מעונה שקשורה לימי הביניים ב-24 באפריל 2008.
ביולי 2019 דווח שבן אפלק ומאט דיימון יככבו, יכתבו יחד ויפיקו עיבוד לרומן, כשרידלי סקוט מביים.[5] ג'ודי קומר לוהקה לתפקיד מרגריט דה קארוז'.[6] הצילומים החלו באירלנד במרץ 2020 ותחילה הסרט תוכנן לצאת במהדורה מוגבלת בחג המולד 2020 לפני שייצא לאקרנים ברחבי העולם באוקטובר 2021.[7]
לאחר שירותו במלחמת מאה השנים, ז'אן דה קארוז' וחברו, האדון ז'אק לה גרי נשבעים אמונים לרוזן פייר ד'אלנסון, שזכה בתואר האדון של ז'אן על ידי בן דודו, המלך שארל השישי. ז'אק מודיע מאוחר יותר לז'אן כי פייר הורה לוואסלים החדשים שלו לשלם היטלי מלחמה והסכים לבקש סליחה בשמו של ז'אן כאשר דה קארוז' מסביר שחסר לו הסכום המבוקש.
כדי לשקם את כספיו, ז'אן מתחתן עם מרגריט דה ת'יבוויל, מקבל נדוניה גדולה וזכויות על אחוזות יקרות ערך רבות. פייר, לעומת זאת, כבר העניק חלקת אדמה אחת לז'אק. כאשר ז'אן תובע שהקרקע תינתן לו, המלך שארל דוחה את התביעה. פייר מגיב בכך שהוא ממנה את ז'אק לאדון מבצר שמשפחתו של ז'אן החזיקה בו במשך דורות.
מסע צבאי בסקוטלנד מותיר את ז'אן אביר בעל אומץ אך במצב של פשיטת רגל. כשהוא חוזר הביתה מביקור בפריז, מרגריט מספרת לו שז'אק אנס אותה כשהייתה לבד בבית. ביודעו כי פייר מגן על ז'אק, ז'אן מחליט לאתגר אותו לדו-קרב עד המוות, בקשה ששארל השישי נעתר.
ז'אק זוכה באמונו של פייר על ידי שימוש בידע שלו בחשבונאות כדי לארגן את הכספים של הרוזן, מה שמקנה לו תפקיד בחצר. במפגש עם מרגריט, ז'אק מתאהב בה ומשתכנע שהיא אוהבת אותו לאחר שהיא מראה לו טוב לב.
בזמן שז'אן נעדר, אמו לוקחת את המשרתים לעזור לה בסידורים, ומשאירה את מרגריט לבד. משרתו של ז'אק דופק על הדלת וטוען שסוסו איבד את פרסת הברזל שלו. היא מאפשרת לו להיכנס, אבל אחריו עוקב במהירות ז'אק, שמצהיר בכנות על אהבתו למרגריט. היא מתעקשת שהיא נשואה ומצווה עלי שניהם לעזוב. במקום זאת, ז'אק עוקב אחרי מרגריט כשהיא מורידה את נעליה, חוזרת למעלה ונכנסת לחדר השינה שלה, שם הוא לכאורה משכנע אותה לקיים יחסי מין. לפני היציאה, הוא מייעץ לה לא לספר לבעלה. בהתייעצות עם כומר, ז'אק מבקש סליחה על פשע הניאוף.
כעבור זמן מה, פייר מודיע לז'אק שז'אן מאשים אותו באונס של מרגריט, דבר שהוא מכחיש, וקובע כי אף על פי שהיא מחתה שזה היה בניגוד לרצונה. למרות ניסיונו של הרוזן להפעיל את סמכותו, בהכרזה על ז'אק חף מפשע, ז'אן מערער בעניינו ישירות למלך שארל ומבקש דו-קרב עד המוות. ז'אק מקבל את האתגר של ז'אן.
הנישואים של מרגריט וז׳אן הופכים לחוצים בגלל הכישלון שלה להיכנס להיריון. לאחר הפגישה עם ז'אק, מרגריט מודיעה לחבריה שהיא הראתה לו טוב לב רק כדי לנסות לזכות בחסד בית המשפט. כאשר ז'אן עוזב לסקוטלנד, הוא מצווה עליה לא לעזוב את הטירה או להכניס אף אחד.
אמו של ז'אן לוקחת איתה את כל המשרתים לשליחות למרות פקודתו של ז'אן. ז'אק מופיע עם משרת שמתעתע במרגריט כדי לתת להם להיכנס. ז'אק מצהיר בגאווה על אהבתו למרגריט; הוא נכנס בכח לחדר השינה שלהם שם הוא אונס באלימות את מרגריט. כשבעלה של מרגריט חוזר, היא מספרת לו מה קרה; לאחר שאלה אלימה האם היא דוברת אמת, ז'אן משתכנע שז'אק אנס את מרגריט כדי להעליב אותו במיוחד, ומתעקש שמרגריט תקיים איתו יחסי מין כדי שז'אק לא יהיה "הגבר האחרון שהכיר אותה". חבריה של מרגריט נוטשים אותה, מאמינים שהיא משקרת כדי לכסות על רומן מפני שהיא העירה בעבר על יופיו של ז'אק, בעוד שאמו של ז'אן מתעקשת מאוחר יותר מול מרגריט לבטל את האשמותיה (ובכך תעמוד בכל ההשלכות), כך שבנה עלול להיחסך משיקול דעתו של בית המשפט, בעודה מצטטת אירוע קודם בצעירותה שבו היא עצמה נאנסה.
במשפטו של ז'אק שישה חודשים לאחר מכן, מרגריט בהריון נחושה שהיא דוברת אמת, בעוד שבית המשפט מרמז שז'אק הוא אבי ילדה. שארל השישי נעתר לבקשתו של ז'אן לדו-קרב עד המוות. מרגריט מתעמתת עם ז'אן על כך שלא אמר לה שהיא תישרף בחיים אם ייכשל. מרגריט יולדת את בנה ימים לפני שהדו-קרב אמור להתקיים. הדו-קרב מתחיל עם ז'אן וז'אק מתנצחים עד ששני הגברים נופלים מסוסיהם ונלחמים על הקרקע. ז'אן נדקר אך בסופו של דבר מצליח להצמיד את ז'אק. הוא דורש מז'אק הודאה או שיעמוד בפני קללה, אבל ז'אק טוען לחפותו, מתוך אמונה אמיתית שהוא לא אנס אותה; ז'אן הורג אותו. ז'אן מתגאה בתפארת הניצחון שלו בעוד מרגריט צופה בשקט מאחור.
ז'אן מת בלחימה במסעות הצלב כמה שנים מאוחר יותר בעוד מרגריט המשיכה לנהל את אחוזתו וחיה בשלום במשך שלושים שנים לאחר מכן עד למותה, ולא נישאה שוב.
תחילה הוכרז על הפרויקט ביולי 2015, כאשר פרנסיס לורנס תכנן לביים את הסרט, ושון גרנט כתב את התסריט, אולם לא הוכרז על התפתחות נוספת בנושא, וזכויות הסרט בסופו של דבר בוטלו.[8]
רק ביולי 2019 הוכרז כי רידלי סקוט מתכנן לביים את הסרט עם בן אפלק ומאט דיימון שאמורים לככב, כמו גם לכתוב את התסריט עם ניקול הולופצנר.[9] כאשר אולפני וולט דיסני החזיקו בזכויות על הסרט כתוצאה ממיזוג דיסני-פוקס, לא היה ידוע אם החברה תפיק את הסרט בשל הנושא שלו, אולם במערכת דדליין הוליווד כתבו כי "כל אולפן בעיר חיכה" לאפשרות שדיסני תמכור את הזכויות.[10] בספטמבר ג'ודי קומר נכנסה למשא ומתן להצטרף לצוות השחקנים.[11] ליהוקה אושר בחודש הבא, כאשר אדם דרייבר נכנס למשא ומתן להצטרפות לסרט, לאחר שאפלק בחר למלא תפקיד משני אחר.[12] ליהוקו של דרייבר אושר בנובמבר, כאשר דיסני אישרה שהיא תפיץ את הסרט על ידי קביעת תאריך שחרור לסרט.[13] הארייט וולטר צורפה לצוות בפברואר 2020. [14]
הצילומים החלו ב-14 בפברואר 2020 בדורדון, צרפת.[15] הצילומים תוכננו להתקיין גם במחוז מית', דבלין, מחוז ויקלו וטירת קאהיר במחוז טיפררי, אירלנד בחודש מרץ.[16] אלא שהצילומים נדחה בגלל התפשטות מגפת COVID-19.
מכיוון שהצוות היה על סף חידוש הצילומים בבארז'ה-לה-שאטל, בורגונדי, צרפת, הודיעה דיסני ב-13 במרץ 2020 כי ההפקה תיסגר "לזמן קצר", בשל חששות להידבקות צוות השחקנים לאור ההכרזה על COVID-19 כמגפה עולמית.[17] בסופו של דבר הושלמו הצילומים באוקטובר 2020.
הסרט היה אמור לצאת במהדורה מוגבלת ב-25 בדצמבר 2020, לפני שיוקרן בתפוצה נרחבת ב-8 בינואר 2021.[13] אך בהמשך נודע כי ייצא ב-15 באוקטובר 2021.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.