הבחירות הכלליות בגרמניה 2025

הבחירות הכלליות בגרמניה לבחירת חברי הבונדסטאג ה-21 התקיימו ב-23 בפברואר 2025. בסיומן ניצחה המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שרשמה גידול משמעותי בכוחה, וכמו גם מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה שהכפילה ויותר את כוחה בבונדסטאג. המפסידה הגדולה הייתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שאיבדה כשליש מכוחה ומפלגת הירוקים שנחלשה משמעותית. בשמאל הקיצון התחזקה גם מפלגת די לינקה, ובמרכז נמחקה המפלגה הדמוקרטית החופשית.

‹ 2021 גרמניה 2029 ›
הבחירות הכלליות בגרמניה 2025
23 בפברואר 2025
שיעור ההצבעה	82.5%
מועמד	פרידריך מרץ	אליס ויידל
מפלגה	CDU ו-CSU	AfD
מספר הקולות	14,158,432	10,327,148
מספר המושבים	208	152
שינוי במושבים	11	69
אחוזים	28.5%	20.8%
שינוי באחוזים	4.4	10.3
מפת תוצאות הבחירות
הזוכה: המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית והמפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה

שינוי יחסי הכוחות היה כדלקמן: האיחוד הנוצרי (הכולל את המפלגה הנוצרית-דמוקרטית ואת המפלגה הנוצרית-סוציאלית) שכוחו היה 26.7% מהפרלמנט היוצא, יחזיק ב־33% מחברי הפרלמנט הנכנס. מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה שחבריה מנו 10.5% בפרלמנט היוצא, תמנה 24% בפרלמנט הנכנס. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שכוחה היה 28.2% בפרלמנט היוצא, תהיה רק 19.2% בפרלמנט הנכנס. מפלגת הירוקים שהייתה 16% בפרלמנט היוצא, תהיה 13.5% בנכנס, ואילו מפלגת די לינקה שהייתה 3.8% בפרלמנט היוצא, תהיה 10.2% בנכנס. שאר המפלגות לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.

רקע

בנובמבר 2024 הודיע הקנצלר אולף שולץ כי יגיש הצעת אי-אמון לבונדסטג ב-15 בינואר 2025. אם הבונדסטאג לא יביע בו אמון, הוא יכול להציע לנשיא גרמניה בחירות בזק. אם תהיה לכך הסכמה, הבחירות יוקדמו. האופוזיציה דרשה לקיים הצעת אמון בהקדם, מה שהיה עלול להוביל לבחירות בזק כבר בינואר 2025.^[1][2]

בתחילה, הקבינט הפדרלי המליץ על 28 בספטמבר כתאריך הבחירות, ותאריך זה אושר על ידי הנשיא פרנק-וולטר שטיינמאייר.^[3] בעקבות משבר ממשלתי, מנהיג ה-FDP, כריסטיאן לינדנר, הודח מהממשלה המכהנת על ידי אולף שולץ ב-6 בנובמבר 2024, מה שגרם לקריסת הקואליציה ובכך הגיעה הקדמת הבחירות.^[4][5]

בבחירות 2021 הורכבה הקואליציה ממפלגות בעלות תפיסות שונות באופן קיצוני. כל מפלגה משכה לאג'נדה שלה וכתוצאה מכך הממשלה נכנסה למצב מתמשך של קיבעון והעדר יכולת לתפקד. מצב זה מנע אפשרות לטפל במשבר הדיור ובמשבר הכלכלי הקיים בגרמניה.^[6] המשבר המסוים שהוביל בסופו של דבר לפירוק הקואליציה נסב סביב אי הסכמה בנוגע למדיניות האפס השחור, מדיניות על פיה קיימת מחויבות שלא להיכנס כמעט לגירעון במסגרת התקציב השנתי אשר מעוגנת בחוק יסוד. שר האוצר כריסטיאן לינדנר מהמפלגה הדמוקרטית החופשית דבק במדיניות זו בעוד שהסוציאל־דמוקרטים והירוקים דרשו ממנו להשעות לשנה את המדיניות, כדי לממן השקעות בתשתיות, במהפכה הירוקה ובחימוש הצבא הגרמני. סירובו היווה את הטריגר לפירוק הממשלה.^[7]

הבחירות התקיימו על רקע עליית כוחה של מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" בעלת הסממנים של שנאת זרים ועל רקע התחזקות קולות קיצוניים הקוראים לסילוק גורמים זרים ומהגרים. יש הטוענים כי קולות אלה מזכירים קולות שנשמעו בשנות הארבעים של המאה ה-20 ומעלים חשש רב בקרב חוגים ליברליים.^[6] עם זאת, באלטרנטיבה עצמה טוענים כי הם בעד ישראל ובעד יהודים, ומתמודדים לעיתים עם תקריות בעייתיות בשולי המפלגה.^[8] ראוי לציין כי פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הצהיר כי לא יקים קואליציה עם אלטרנטיבה לגרמניה.

מערכת הבחירות

חוקת גרמניה וחוק הבחירות הפדרלי קובעים כי בחירות פדרליות חייבות להתקיים ביום ראשון או ביום חג לאומי לא לפני 46 ולא יאוחר מ-48 חודשים לאחר הישיבה הראשונה של הבונדסטאג, אלא אם הבונדסטאג יתפזר מוקדם יותר. הבונדסטאג ה-20 והמכהן ערך את ישיבתו הראשונה ב-26 באוקטובר 2021.^[9] לפיכך, הבחירות הבאות חייבות להתקיים ביום ראשון בין ה-31 באוגוסט 2025 ל-26 באוקטובר 2025, כאשר בסופו של דבר הוחלט על 28 בספטמבר כמועד הבחירות המקורי, אלא שהן הוקדמו כאמור.

לאחר שהבחירות הפדרליות בגרמניה ב-2021 יצרו בונדסטג עם 736 חברים - מה שהפך אותו לפרלמנט הנבחר הגדול ביותר בעולם - החל ויכוח מחודש על שיטת חלוקת המושבים מאז הבחירות ב-2013. הקבינט של שולץ העביר חוק רפורמה במרץ 2023 כדי להגביל את גודל הבונדסטאגים העתידיים ל-630 חברים.

כללי הבחירות

הבחירות בגרמניה נערכות במחוזות, כאשר כל מתמודד גם רשום עבור מפלגה. כדי לעבור את אחוז החסימה, צריכה מפלגה לקבל 5% מכלל הקולות וגם לזכות בלפחות שלושה מחוזות (הזכייה במחוז אינה דורשת רוב מוחלט של 51%. המפלגה שזוכה באחוז הגבוה ביותר היא המנצחת). למעשה, בין לפני הרפורמה ובין אחריה, המושבים בפרלמנט מחולקים על פי סך הקולות הכללי, ולא על פי המחוזות.

מפלגות ומנהיגים פוליטיים

המפלגות הבולטות וכוחן הפוליטי הנוכחי, טרם הבחירות:

מפלגה	אידאולוגיה מרכזית	מושבים בבונדסטאג ערב הבחירות	סטטוס פוליטי
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה	סוציאל-דמוקרטיה	207	קואליציה
הגוש המשותף של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית והמפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה	דמוקרטיה נוצרית	196	אופוזיציה
מפלגת הירוקים	סביבתנות	117	קואליציה
המפלגה הדמוקרטית החופשית	ליברליזם	90	קואליציה
אלטרנטיבה לגרמניה	פופוליזם ימני	77	אופוזיציה
די לינקה	סוציאליזם דמוקרטי	28	אופוזיציה
מפלגת BSW	סוציאליזם	10	אופוזיציה
אחרים ועצמאיים		7	אופוזיציה
בסך הכל		733

תוצאות הבחירות

מפלגה	אידאולוגיה מרכזית	מושבים בבונדסטאג[10]	אחוז מהקולות[11]	מחוזות[10]
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית והמפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה	דמוקרטיה נוצרית (ימין מתון)	208	28.5%	190
אלטרנטיבה לגרמניה	לאומיות ופופוליזם (ימין קיצון)	152	20.8%	46
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה	סוציאל-דמוקרטיה (מרכז שמאל)	120	16.4%	45
מפלגת הירוקים	סביבתנות (שמאל)	85	11.6%	12
די לינקה	סוציאליזם (שמאל)	64	8.8%	6
מפלגת BSW	סוציאליזם	0	4.97%
המפלגה הדמוקרטית החופשית	ליברליזם (ימין מתון)	0	4.3%
אחרים		1	4.6%
סך הכל		630

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הבחירות הכלליות בגרמניה 2025 (בגרמנית)

מדיה וקבצים בנושא הבחירות הכלליות בגרמניה 2025 בוויקישיתוף