האקדמיה הצעירה הישראלית

האקדמיה הצעירה הישראלית נוסדה בנובמבר 2012^[1] על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא פועלת באופן עצמאי, בגיבוי ובסיוע של האקדמיה הלאומית. בהרכב האקדמיה הצעירה יש שאיפה לאיזון דיסציפלינרי ולייצוג הולם של האוכלוסייה והקהילה המדעית בישראל, בכפוף לעקרון המצוינות כתנאי קובע. לאקדמיה הצעירה הישראלית קשר הדוק עם אקדמיות צעירות אחרות בעולם^[2] ונציגות גם באקדמיה הגלובלית הצעירה (GYA)^[3].

נכון ל-2023, האקדמיה הצעירה הישראלית מונה 30 חברים ו-70 בוגרים.

האקדמיה הצעירה עורכת מגוון כנסים, מפגשים, ימי עיון, סדנאות וישיבות בתחומים שאותם הגדירה כיעדים:

קידום מצוינות מחקרית - בספטמבר 2019 התקיים כנס "אקדמיקס" הראשון^[4]. בכנס נפגשו חוקרים ממגוון תחומים במטרה לעודד שיתופי פעולה מחקריים ולאפשר שיתוף ידע ולמידה הדדית.
קשר בין מדע לחברה - מדור "חוקרים פרטיים" באתר ynet מציג לקהל מחקרים מתחומים שונים^[5].

הוועד המנהל נבחר בידי האספה הכללית ומורכב משלושה חברים, מתחומי דעת שונים. הוועד המנהל אחראי על מדיניות האקדמיה הצעירה ומקביל בתפקידו למועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

יושבת ראש הוועד המנהל הראשונה הייתה יעל חנין. החל באוקטובר 2018, יושב ראש הוועד הוא ד"ר אודי זומר. חברים נוספים בוועד המנהל (נכון לספטמבר 2019) הם: פרופסור מיכל בר-אשר סיגל ופרופסור אבי צדוק.

באקדמיה הצעירה הישראלית פעילות מגוון ועדות, חלקן קבועות וחלקן ממונות לצורך מיזם מסוים:

ועדת חברים - ועדת החברים אחראית על סינון ראשוני של המועמדים להצטרף לאקדמיה הצעירה. הרכב הוועדה משתנה מדי שנה. הרכב הוועדה מבטא איזון דיסציפלינרי ומגדרי.
ועדת גיוס משאבים - תפקידה לפעול לאיתור ולגיוס מקורות מימון ומשאבים נוספים.
ועדת כנסת - תפקידה לעמוד בקשר עם ועדת המדע והטכנולוגיה ועם ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת כדי לקדם את הקשר עם קובעי המדיניות.
ועדה בין-לאומית - מטרת הוועדה היא לפתח את קשרי החוץ של האקדמיה הצעירה, ולעמוד בקשר עם הפניות המגיעות ממדינות אחרות.
ועדת השאלה בין-ספרייתית
ועדת חברה ערבית
ועדת מאגר מידע
ועדת מרכזי כתיבה
ועדת משחק חשיבה "המסע למונדוס" - הוועדה הוקמה בעקבות הסכם עם האקדמיה הצעירה ההולנדית, שפיתחה משחק חשיבה המדמה מחקר אקדמי.
ועדת שאלון מדענים צעירים 2.0 - ועדה האחראית לאיסוף, ניתוח והצגת תוצאות שאלון אינטרנטי שנשלח לכל החוקרים בארץ עד 10 שנים מתחילת המסלול לקביעות.
ועדת תקשורת
ועדת מדעי הרוח - מקדמת את תחום מדעי הרוח באקדמיה הישראלית.
ועדת קידום נשים במדע- ייעוד הוועדה הוא להסיר מחסומים כדי שנשים יוכלו להתקדם במשרות אקדמיות בישראל.
ועדת קידום נשים בפיזיקה