Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דר אנגריף (בגרמנית "Der Angriff", "ההתקפה") היה עיתון בשפה הגרמנית שיצא לאור החל משנת 1927 על ידי גאו ברלין של המפלגה הנאצית. המהדורה האחרונה פורסמה ב-24 באפריל 1945.
![Thumb](#/media/קובץ:Bundesarchiv_Bild_102-13319,_Berlin,_NS-Zeitung_"Der_Angriff".jpg)
העיתון נוסד על ידי יוזף גבלס, אשר בשנת 1926 הפך מנהיג המפלגה הנאצית (גאולייטר) בברלין. המפלגה מימנה את מרבית עלות הפרסום. העיתון הוקם מלכתחילה כדי ללכד את חברי המפלגה הנאצית במהלך תקופה בה המפלגה הוכרזה בלתי חוקית בברלין. דר אנגריף לחם במימסד השנוא (רפובליקת ויימאר) בשפה גסה ותוקפנית, ותמך באנטי-פרלמנטריזם ואנטישמיות. הכותבים העיקריים היו אנשי המפלגה; כתבות מובילות נכתבו בדרך כלל עד 1933 על ידי המו"ל, גבלס, שחתם בשם העט "ד"ר ג". וילי קראוזה, שהשתמש בשם העט פיטר הייגן, היה העורך הראשי הראשון שלו. הוא הוחלף על ידי יוליוס ליפרט, ולאחר מכן בשנת 1933 על ידי קרולי קאמפמן, והחל מ-1935, על ידי חברו הנאמן של גבלס הנס שוורץ ואן ברק. הקריקטורות הפוליטיות של הנס שווייצר היו אחד מגורמי המשיכה של העיתון.
דר אנגריף פורסם לראשונה ב-4 ביולי 1927. המוטו שלו היה "למען המדוכאים נגד המנצלים". בתחילה יצא לאור אחת לשבוע, החל מ-1 באוקטובר 1929 פעמיים בשבוע, והחל מ-1 בנובמבר 1930 הפך דר אנגריף לעיתון יומי ונוספה לשמו כותרת המשנה: "עיתון הערב הגרמני בברלין". אחרי 1 באוקטובר 1932 הוא פורסם פעמיים ביום כ"התקפה בצהריים" ו"התקפת לילה". אחרי 1 בפברואר 1933 יצא לאור כעיתון היומי של "חזית העבודה הגרמנית", גבלס נשאר המו"ל. העיתון הכיל בעיקר תעמולה מפלגתית, התססה כנגד רפובליקת ויימאר ואנטישמיות; בין היתר העיתון תקף באופן קבוע את ברנהרד וייס, סגן ראש משטרת ברלין, שהיה יהודי[1]. בשל כך אלברט גרז'ינסקי, מפקד משטרת ברלין, אסר זמנית על הוצאת העיתון ב-4 בנובמבר 1931.
בשנת 1927 הופצו כ-2,000 עותקים. מספר זה עלה ל-146,694 ב-1939 ו-306,000 ב-1944. עם זאת, לאחר שהנאצים עלו לשלטון בגרמניה ב-30 בינואר 1933, ירדה חשיבות העיתון. כאשר בעלות הברית החלו את הפגזת ברלין, הוגדלה התפוצה כדי להעלות את המורל של הברלינאים. לאחר 19 בפברואר 1945 מוזג דר אנגריף עם ברלינר אילוסטריירטה נאכטאוסגאבה (מהדורת לילה מאוירת בברלין). המהדורה האחרונה פורסמה ב-24 באפריל 1945.
ערך מורחב – הסכם העברהלאופולד פון מילדנשטיין, מפקד המחלקה היהודית באס דה, סייר ב-1933 בארץ ישראל המנדטורית בחברת קורט טוכלר, ממנהיגי התאחדות ציוני גרמניה. מטרת הסיור, לדברי טוכלר, הייתה "ליצור בעיתון נאצי חשוב אווירה שתקדם את מפעל הבנייה בארץ ישראל". הרעיון נולד מתוך מפגש אינטרסים: ציוני גרמניה רצו להקל על עליית יהודי גרמניה לארץ ישראל, מילדנשטיין ראה ברעיון הציוני פתרון לבעיה היהודית ולהפיכתה של גרמניה למה שהנאצים קראו "יודנריין" (Judenrein, "נקייה מיהודים").
לאחר חזרתו לגרמניה, פרסם מילדנשטיין בין 26 בספטמבר ל-9 באוקטובר 1934 ב"דר אנגריף" סדרה של שתים עשרה כתבות מצולמות אודות סיורו בארץ, שנשאו את הכותרת "נאצי נוסע לפלשתינה" ונחתמו בשם העט "לים"[2]. בעמודו הראשון של העיתון הופיעה מפת ארץ ישראל ולאחריה הכתבות בהן הביע מילדנשטיין אהדה לחלוצים ולמתיישבים היהודים ולהישגיהם, שיצרו לדבריו סוג חדש של יהודי. הוא תיאר יהודים חורשים את האדמה, מייבשים ביצות ומגשימים את הרעיון הציוני, ושיבח את הציונות כמביאה תועלת גדולה ליהודים ולעולם, משום שמולדת יהודית בפלשתינה היא לדבריו דרך אפשרית לרפא הפצע הקיים מזה דורות על העמים: הבעיה היהודית.
לרגל סדרת הכתבות הוציא העיתון הנאצי מטבע מיוחדת שניתנה למנוייו, עם צלב הקרס מצידה האחד ומגן דוד מצידה האחר, כאשר את המגן דוד מקיף הכיתוב "נאצי נוסע לפלשתינה" (Ein Nazi fährt nach Palästina) ובצידו השני של המטבע הכיתוב: "וכותב על כך באנגריף" (Und erzählt davon in Angriff).
אברהם בלבן, רשימות תל אביביות - הנאצי מבקר בפלשתינה, באתר הארץ, 21 באפריל 2020Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
