Remove ads
דרכמה או דרכמא (ברבים דרכמות וביוונית דרכמֶה או דרכמֶס; ביוונית: δραχμή ביחיד, δραχμές או δραχμαί ברבים) היה הילך חוקי בו נעשה שימוש ביוון העתיקה. ביוון המודרנית בין השנים 1832 ועד 2001, נקרא המטבע בשם זה, עד הנהגתו של מטבע האירו.
 | |
| משתמשים |
בעבר:  יוון |
|---|---|
| סמל | Δρ. |
| ISO 4217 | GRD |
| לשון רבים | דרכמות |
| יחידות על | |
| 1/100 | לפטון |
| מטבעות ושטרות | |
| שטרות בשימוש | 100, 200, 500, 1,000, 5,000, 10,000 Δρ |
| מטבעות בשימוש | 1, 2, 5, 10, 20, 50, 100, 500 Δρ. |
| בנק מרכזי | |
| אינפלציה | 3.1%[1] |
| בנק מרכזי | בנק יוון |
| www.bankofgreece.gr | |
|
→ פניקס יווני, Ionian obol
אירו ←
| |
  | |
מקור שם המטבע במילה "דראטו" (δράττω) שמשמעה "לחפון". במקור הייתה משמעות המילה דרכמה חופן של שישה אובולוס - המטבעות בהם נעשה שימוש ביוון העתיקה (מדובר היה בפיסות מתכת), בשנת 1100 לפנה"ס לערך.
החל מהמאה החמישית לפנה"ס ועד לתקופת אלכסנדר מוקדון, היה מטבע הטטרדרכמה האתונאי - השקול כנגד "ארבע דרכמות" ואשר כונה גלאוקיי (γλαῦκαι - ינשופים) - המטבע העיקרי בו נעשה שימוש ביוון העתיקה ובעולם היווני (מושבותיה של יוון העתיקה). הצד האחורי של המטבע, עליו מופיע הינשוף - סמל החוכמה וסמל האלה אתנה, מופיע כיום על מטבע 1 אירו היווני.
לאחר כיבושי יוון על ידי אלכסנדר מוקדון, התפשט השימוש בדרכמה ברחבי העולם ההלניסטי, וגם במצרים התלמאית נעשה בו שימוש. המטבע הערבי דִרְהַם (درهم) מקורו בדרכמה ההלניסטית, וכן המטבע הארמני דראם (Դրամ, ֏).
במאה השלישית לפנה"ס נעשה שימוש בדרכמה גם ברומא העתיקה.
היסטוריונים וכלכלנים מעריכים כי שווי דרכמה אחת ביוון העתיקה, במאה החמישית לפנה"ס היה שקול (מבחינת יכולת קנייה) לשווי של 25 דולרים אמריקאיים בשנת 1990 בארצות הברית. ההיסטוריונים בתקופה היוונית והרומית ציינו כי שכר עבודה ממוצע של פועל יום היה דרכמה אחת ליום.
חלוקת המטבעות בעת העתיקה:
Remove ads
השימוש המחודש בשם דרכמה, החל בשנת 1832, זמן קצר לאחר הקמתה של יוון המודרנית. שם זה החליף את השם פניקס יווני. בשנת 1868 הצטרפה יוון לאיחוד המונטרי הלטיני והדרכמה הפכה שווה במשקלה ובשוויה לפרנק הצרפתי.
במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה יוון על ידי גרמניה הנאצית. בתקופת הכיבוש בשל ההיפר-אינפלציה והביזה שנעשתה על ידי הנאצים, איבדה הדרכמה את שוויה, ועם שחרור יוון בשנת 1944 הונפק מטבע של דרכמה חדשה בשער של 50,000,000,000 דרכמות ישנות לדרכמה חדשה אחת. זמן קצר לאחר מכן נעשה פיחות נוסף במטבע, ובשנת 1953 הצטרפה יוון להסכם ברטון-וודס, על מנת למנוע פיחותים נוספים. בשנת 1954 הוחלפו שטרות הדרכמה בשער של 1,000 ל-1, ושער הדרכמה הוצמד לשער חליפין של 30 דרכמות לדולר אמריקני אחד.
בשנת 1973 בוטלה שיטת ברטון-וודס, ושער החליפין נחלש בהדרגה במהלך השנים, עד שהגיע לשער של 400 דרכמות לדולר אמריקני אחד.
מטבעות יווניים בעת המעבר לאירו (ושער החליפין):
- 1 דרכמה (0.293 אירוסנטים)1
- 2 דרכמות (0.587 אירוסנטים)1
- 5 דרכמות (1.47 אירוסנטים)
- 10 דרכמות (2.93 אירוסנטים)
- 20 דרכמות (5.87 אירוסנטים)
- 50 דרכמות (14.67 אירוסנטים)
- 100 דרכמות (29.35 אירוסנטים)
- 500 דרכמות (1.47 אירו)
1 מטבעות שהונפקו אך כמעט ולא נעשה בהם שימוש - בפועל עוגלו הסכומים ל-5 דרכמות.
שטרות בהם נעשה שימוש בעת המעבר לאירו, הדמויות שהיו על השטר, ושער החליפין:
- 100 דרכמות, אתנה, אדאמנטיוס קורייס (29.35 אירוסנטים)
- 200 דרכמות, ריגאס פראיוס (58.69 אירוסנטים)
- 500 דרכמות, איאואניס קאפודיסטריאס (1.47 אירו)
- 1,000 דרכמות, אפולון (2.93 אירו)
- 5,000 דרכמות, תיאודורוס קולוקוטרוניס (14.67 אירו)
- 10,000 דרכמות, גאורגיוס פאפאניקולאו, אסקלפיוס (29.35 אירו)
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads