דיקמבה מוטומבו
כדורסלן אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיקמבה מוטומבו מפולונדו מוקאמבה ז'אן-ז'אק וומוטומבו (באנגלית: Dikembe Mutombo Mpolondo Mukamba Jean-Jacques Wamutombo; 25 ביוני 1966 – 30 בספטמבר 2024)[1] הידוע בקיצור כדיקמבה מוטומבו, היה כדורסלן אמריקאי יליד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ששיחק בעמדת הסנטר.
 | |
| מוטומבו, 2012 | |
| לידה |
25 ביוני 1966 קינשאסה, רפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
|---|---|
| פטירה |
30 בספטמבר 2024 (בגיל 58) אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
| עמדה | סנטר |
| גובה | 2.18 מטרים |
| מספר | 55 |
| מכללה | אוניברסיטת ג'ורג'טאון |
| דראפט |
בחירה מספר 4, 1991 דנוור נאגטס |
| היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 2015 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1991–1996 1996–2001 2001–2002 2002–2003 2003–2004 2004 2004–2009 |
דנוור נאגטס אטלנטה הוקס פילדלפיה 76' ניו ג'רזי נטס ניו יורק ניקס יוסטון רוקטס |
| הישגים כשחקן | |
| |
מוטומבו, שהתנשא לגובה 2.18 מטרים, נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים בתולדות ה-NBA ולאחד החוסמים הטובים ביותר בהיסטוריה — הוא מדורג שני ברשימת החוסמים המובילים בתולדות ה-NBA, אחרי האקים אולאג'ואן.[2] הוא זכה ארבע פעמים בתואר שחקן ההגנה של העונה; זהו שיא שהוא חולק עם בן וולאס ורודי גובר. באפריל 2014 נבחר מוטומבו לחבר בהיכל התהילה של הליגה.[3]
קריירה
סכם
פרספקטיבה
תחילת הקריירה
דיקמבה מוטומבו הגיע לאוניברסיטת ג'ורג'טאון מתוך כוונה להפוך לרופא, וקיבל לשם כך מלגה מטעם הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי. מאמן קבוצת הכדורסל של המכללה, ג'ון תומפסון, גייס אותו לטובת הקבוצה, בה הפך לסנטר מצטיין, ואף קבע את שיא המכללה עם 12 חסימות במשחק בודד. ביחד עם חברו לקבוצה אלונזו מורנינג, הפכה המכללה לקבוצה בעלת משחק פנים מצוין, המקשה על הזריקות של היריבה מתוך הצבע.
מוטומבו בילה חופשת קיץ כמתמחה בקונגרס של ארצות-הברית, וקיץ נוסף בבנק הבינלאומי. בשנת 1991 סיים את חוק לימודיו באוניברסיטה, הוסמך כבוגר אוניברסיטה עם תואר ראשון דו-תחומי בדיפלומטיה ובלשנות.[4]
קריירת ה-NBA
מוטומבו נבחר על ידי דנוור נאגטס בבחירה הרביעית של דראפט 1991, והיווה פקטור משמעותי בקבוצה ובליגה כבר בעונתו הראשונה. כבר בעונת הרוקי שלו נבחר מוטומבו למשחק האולסטאר, והעמיד ממוצעים של 16.6 נקודות 12.3 ריבאונדים ו-3.0 חסימות למשחק. בסיום העונה הוא נבחר לחמישיית הרוקיז הראשונה וסיים במקום השני בהצבעה לתואר רוקי השנה.[5]
מוטומבו הפך לבורג מרכזי בדנוור, ולאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה. בחמש שנותיו בקבוצה רשם ממוצעים סביב ה-12 נקודות ו-12 ריבאונדים ובנוסף כארבע חסימות למשחק, כולל שיא קריירה של 4.5 חסימות בממוצע למשחק בעונת 1995/1996. בעונתו השלישית בקבוצה, העפיל המועדון לראשונה לשלב הפלייאוף, בסיבוב הראשון ניצחה הקבוצה בחמישה משחקים את סיאטל סופרסוניקס,[6] הרבה בזכות יכולת הגנתית של מוטומבו שרשם שיא של 31 חסימות בחמישה משחקים. בסיבוב השני המשיך מוטומבו את יכולתו ההגנתית, כשחסם 38 פעמים בסדרה, אך קבוצתו הפסידה ליוטה ג'אז בשבעה משחקים.
בסיום עונת 1995/1996 תם חוזהו של מוטומבו בדנוור, והוא עבר לקבוצת אטלנטה הוקס כשחקן חופשי. באטלנטה המשיך מוטומבו להציג יכולת הגנתית מצוינת, אשר זיכתה אותו בתואר שחקן ההגנה של העונה פעמיים נוספות, בנוסף לשלוש בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה, ובחירה נוספת לחמישיית ההגנה השנייה. הוא התפרסם גם בזכות סימן היכר, כאשר לאחר כל חסימת זריקה היה פונה לשחקן אותו הוא חסם ומחווה לעברו מעין תנועת "לא" על ידי נענוע של האצבע ימינה ושמאלה.
בפברואר 2001 עבר מוטומבו בטרייד לפילדלפיה 76' תמורת תיאו רטליף הפצוע. פילדלפיה רצו שחקן חזק מתחת לסלים שיוכל להתמודד עם שחקנים כמו טים דאנקן או שאקיל אוניל, במקרה ויעפילו לגמר ה-NBA. בסיום אותה העונה נבחר לשחקן ההגנה המצטיין בפעם הרביעית, והיה בשיא פריחתו. מוטומבו העפיל עם פילדלפיה עד לגמר ה-NBA שם הפסיד ללוס אנג'לס לייקרס.[7]
בסיום עונת 2001/2002 עבר מוטומבו לקבוצת ניו ג'רזי נטס. בניו ג'רזי בילה מוטומבו עונה בודדת, במהלכה נאבק בפציעה טורדנית ושותף רק ב-24 משחקים, ו-21.4 דקות משחק בלבד לערב. באוקטובר 2003 חתם מוטומבו על חוזה לשנתיים בקבוצת הניו יורק ניקס, אך בסיום העונה העבירו אותו הניקס בטרייד לשיקגו בולס תמורת ג'מאל קרופורד. בשיקגו לא שיחק מוטומבו כלל, מכיוון שהועבר עוד באותו הקיץ ליוסטון רוקטס בתמורה לאריק פיאטקאוסקי, אדריאן גריפין ומייק ווילקס.
לקבוצת יוסטון רוקטס הגיע מוטמבו בגיל 38 כמחליפו של הסנטר יאו מינג. בעונתו הראשונה, 2004/2005, שיחק מוטומבו 15.2 דקות בערב, בהם אסף 5.3 ריבאונדים והוסיף 4.0 נקודות. הרוקטס העפילו לפלייאוף, אך הפסידו כבר בסיבוב הראשון לדאלאס מאבריקס. בעקבות הפציעה הקשה של מינג בתחילת עונת 2006/2007, החל מוטומבו לקבל דקות משחק רבות יותר. ב-10 בינואר 2008 רשם מוטמבו חמש חסימות במשחק ההפסד 77–102 ללוס אנג'לס לייקרס, ובכך עקף את כרים עבדול-ג'באר בדרך לתואר החוסם השני בטיבו בהיסטוריית הליגה. ב-2 במרץ אותה השנה, בגיל 41, הוריד מוטומבו 22 ריבאונדים במשחק נגד דנוור, קבוצתו הראשונה, ובכך הפך לשחקן המבוגר ביותר שאסף מעל 20 ריבאונדים במשחק בודד.[8] לאחר סיום העונה שקל מוטמבו פרישה ממשחק פעיל, ואף החל את עונת 2008/2009 ללא חוזה מחייב. ב-31 בדצמבר 2008 חתם מוטמבו על חוזה בקבוצה עד לסיום העונה.
ב-2009 הצטרף לקבוצה גם רון ארטסט, מטובי שחקני ההגנה בליגה, וביחד עם מוטמבו ומינג יצרו שלישייה הגנתית חזקה.[9] במשחק מספר 2 בסדרת הפלייאוף של הסיבוב הראשון מול פורטלנד טרייל בלייזרס נחת מוטומבו בצורה לא טובה על רגלו לאחר מאבק על הריבאונד מול גרג אודן, נפצע בברכו, ובכך סיים את קריירת המשחק.[10][11]
הוקרה
- בשנת 2010 הוענק למוטומבו תואר דוקטור של כבוד מטעם אוניברסיטת ג'ורג'טאון.[12]
- באפריל 2014 נבחר מוטומבו לחבר בהיכל התהילה של הליגה.[3]
סטטיסטיקות קריירה
בעונה הסדירה
| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים מהשלוש | אחוזים מהעונשין | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1991/1992 | דנוור | 71 | 71 | 38.3 | 0.493 | 0.000 | 0.642 | 12.3 | 2.2 | 0.6 | 3.0 | 16.6 |
| 1992/1993 | דנוור | 82 | 82 | 36.9 | 0.510 | 0.000 | 0.681 | 13.0 | 1.8 | 0.5 | 3.5 | 13.8 |
| 1993/1994 | דנוור | 82 | 82 | 34.8 | 0.569 | 0.000 | 0.583 | 11.8 | 1.5 | 0.7 | 4.1 | 12.0 |
| 1994/1995 | דנוור | 82 | 82 | 37.8 | 0.556 | 0.000 | 0.654 | 12.5 | 1.4 | 0.5 | 3.9 | 11.5 |
| 1995/1996 | דנוור | 74 | 74 | 36.7 | 0.499 | 0.000 | 0.695 | 11.8 | 1.5 | 0.5 | 4.5 | 11.0 |
| 1996/1997 | אטלנטה | 80 | 80 | 37.2 | 0.527 | 0.000 | 0.705 | 11.6 | 1.4 | 0.6 | 3.3 | 13.3 |
| 1997/1998 | אטלנטה | 82 | 82 | 35.6 | 0.537 | 0.000 | 0.670 | 11.4 | 1.0 | 0.4 | 3.4 | 13.4 |
| 1998/1999[א] | אטלנטה | 50 | 50 | 36.6 | 0.512 | 0.000 | 0.684 | 12.2 | 1.1 | 0.3 | 2.9 | 10.8 |
| 1999/2000 | אטלנטה | 82 | 82 | 36.4 | 0.562 | 0.000 | 0.708 | 14.1 | 1.3 | 0.3 | 3.3 | 11.5 |
| 2000/2001 | אטלנטה | 49 | 49 | 35.0 | 0.477 | 0.000 | 0.695 | 14.1 | 1.1 | 0.4 | 2.8 | 9.1 |
| 2000/2001 | פילדלפיה | 26 | 26 | 33.7 | 0.495 | 0.000 | 0.759 | 12.4 | 0.8 | 0.3 | 2.5 | 11.7 |
| 2001/2002 | פילדלפיה | 80 | 80 | 36.3 | 0.501 | 0.000 | 0.764 | 10.8 | 1.0 | 0.4 | 2.4 | 11.5 |
| 2002/2003 | ניו ג'רזי | 24 | 16 | 21.4 | 0.374 | 0.000 | 0.727 | 6.4 | 0.8 | 0.2 | 1.5 | 5.8 |
| 2003/2004 | ניו יורק | 65 | 56 | 23.0 | 0.478 | 0.000 | 0.681 | 6.7 | 0.4 | 0.3 | 1.9 | 5.6 |
| 2004/2005 | יוסטון | 80 | 2 | 15.2 | 0.498 | 0.000 | 0.741 | 5.3 | 0.1 | 0.2 | 1.3 | 4.0 |
| 2005/2006 | יוסטון | 64 | 23 | 14.9 | 0.526 | 0.000 | 0.758 | 4.8 | 0.1 | 0.3 | 0.9 | 2.6 |
| 2006/2007 | יוסטון | 75 | 33 | 17.2 | 0.556 | 0.000 | 0.690 | 6.5 | 0.2 | 0.3 | 1.0 | 3.1 |
| 2007/2008 | יוסטון | 39 | 25 | 15.9 | 0.538 | 0.000 | 0.711 | 5.1 | 0.1 | 0.3 | 1.2 | 3.0 |
| 2008/2009 | יוסטון | 9 | 2 | 10.7 | 0.385 | 0.000 | 0.667 | 3.7 | 0.0 | 0.0 | 1.2 | 1.8 |
קריירה |
1196 | 997 | 30.8 | 0.518 | 0.000 | 0.684 | 10.3 | 1.0 | 0.4 | 2.7 | 9.8 | |
בפלייאוף
| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים מהשלוש | אחוזים מהעונשין | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1993/1994 | דנוור | 12 | 12 | 42.6 | 0.463 | 0.000 | 0.602 | 12.0 | 1.8 | 0.7 | 5.8 | 13.3 |
| 1994/1995 | דנוור | 3 | 3 | 28.0 | 0.600 | 0.000 | 0.667 | 6.3 | 0.3 | 0.0 | 2.3 | 6.0 |
| 1996/1997 | אטלנטה | 10 | 10 | 41.5 | 0.628 | 0.000 | 0.719 | 12.3 | 1.3 | 0.1 | 2.6 | 15.4 |
| 1997/1998 | אטלנטה | 4 | 4 | 34.0 | 0.458 | 0.000 | 0.625 | 12.8 | 0.3 | 0.2 | 2.2 | 8.0 |
| 1998/1999 | אטלנטה | 9 | 9 | 42.2 | 0.563 | 0.000 | 0.702 | 13.9 | 1.2 | 0.6 | 2.6 | 12.6 |
| 2000/2001 | פילדלפיה | 23 | 23 | 42.7 | 0.490 | 0.000 | 0.777 | 13.7 | 0.7 | 0.6 | 3.1 | 13.9 |
| 2001/2002 | פילדלפיה | 5 | 5 | 34.6 | 0.452 | 0.000 | 0.615 | 10.6 | 0.6 | 0.4 | 1.8 | 8.8 |
| 2002/2003 | ניו ג'רזי | 10 | 0 | 11.5 | 0.467 | 0.000 | 1.000 | 2.7 | 0.6 | 0.3 | 0.9 | 1.8 |
| 2003/2004 | ניו יורק | 3 | 0 | 12.7 | 0.333 | 0.000 | 1.000 | 3.3 | 0.0 | 0.3 | 1.3 | 2.3 |
| 2004/2005 | יוסטון | 7 | 0 | 14.4 | 0.545 | 0.000 | 0.769 | 5.0 | 0.3 | 0.3 | 1.0 | 3.1 |
| 2006/2007 | יוסטון | 7 | 0 | 5.7 | 1.000 | 0.000 | 1.000 | 1.6 | 0.1 | 0.0 | 0.4 | 1.3 |
| 2007/2008 | יוסטון | 6 | 6 | 20.5 | 0.615 | 0.000 | 0.636 | 6.5 | 0.3 | 0.2 | 1.8 | 3.8 |
| 2008/2009 | יוסטון | 2 | 0 | 10.0 | 0.000 | 0.000 | 0.000 | 4.5 | 0.0 | 0.5 | 1.0 | 0.0 |
קריירה |
101 | 72 | 30.9 | 0.517 | 0.000 | 0.703 | 9.5 | 0.8 | 0.4 | 2.5 | 9.1 | |
חיים אישיים
מוטמבו נולד ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הוא דיבר אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית ועוד חמש שפות אפריקאיות.[13] היה נשוי לרוז, להם שישה ילדים, ארבעה מהם מאומצים.[13] אחיינו של מוטומבו, הרונה מוטומבו, גם הוא כדורסלן ומשחק עבור אוניברסיטת מערב קרולינה, היה הקלע המצטיין של האוניברסיטה בשנת 2009 ואף נבחר ל"פרשמן" הטוב ביותר בבית הדרומי של המכללות.[14]
באוקטובר 2022 עבר מוטמבו ניתוח להוצאת גידול ממוחו.[15]
ב-30 בספטמבר 2024, בגיל 58, הלך לעולמו לאחר מאבק בסרטן המוח.[16]
פעילות הומניטרית
מוטמבו ידוע בשל פעילותו ההומניטרית. בשנת 1997 הקים מוטומבו את "הקרן על-שם דיקמבה מוטומבו", ששמה לה למטרה לשפר את תנאי המחיה במולדתו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, פעילותו זו העניקה לו את "אות ההוקרה על שם וולטר קנדי"[17] בשנים 2001 ו-2009. מגזין ה-Sporting News בחר בו לאחד מה"חבר'ה הטובים בספורט" בשנים 1999 ו-2000.[13] בשנת 1999 נבחר מוטומבו גם כאחד מ-20 הזוכים בהוקרה מטעם הנשיא על פועלם ההתנדבותי.[13] בשנת 2004 הוא השתתף בתוכנית "כדורסל ללא גבולות", בה נשלחו כוכבים כשון בראדלי ומאליק רוז לסייר ברחבי אפריקה, להפיץ את הכדורסל ולשפר את התשתיות.[13]
בית החולים על שם ביאמבה מארי מוטומבו
בשנת 1997 החל מוטומבו, בשיתוף פעולה עם הקרן על שמו, בתוכניות להקמת בית חולים עם 300 מיטות, בעלות של 29 מיליון דולר בפרברי קינשאסה. הבניה החלה רק בשנת 2004 בשל קשיים בגיוס הכספים, על אף שמוטומבו תרם 3.5 מיליון דולר מכיסו הפרטי.[18] הצרות המשיכו כאשר כמעט והופקעה הקרקע בידי הממשלה בשל העיכובים בבניה, וכאשר נאלץ להרגיע כי אין לו מניעים נסתרים או פוליטיים בפרויקט.[18] ב-14 באוגוסט 2006 תרם מוטומבו 15 מיליון דולר נוספים להשלמת העבודה לקראת הפתיחה החגיגית ב-2 בספטמבר 2006. בית החולים נקרא על שם אימו של מוטומבו, ביאמבה מארי, שנפטרה משבץ בשנת 1997.[19]
תארים והישגים
- שחקן ההגנה של העונה ב-NBA: 1995, 1997, 1998, 2001
- 8 הופעות במשחק האולסטאר של ה-NBA: 1992, 1995, 1996, 1997, 1998, 2000, 2001, 2002
- בחירה לחמישיית העונה ב-NBA:
- החמישייה השנייה: 2000/2001
- החמישייה השלישית: 1997/1998, 2001/2002
בחירה לחמישיית ההגנה של העונה ב-NBA:
- החמישייה הראשונה: 1996/1997, 1997/1998, 2000/2001
- החמישייה השנייה: 1994/1995, 1998/1999, 2001/2002
- בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA:
- החמישייה הראשונה: 1991/1992
- נבחר להיכל התהילה של הכדורסל ב-2015
- ציוני דרך של הקריירה בכל הזמנים
- מקום שני ברשימת החוסמים המובילים בתולדות ה-NBA (3,256)
- 4 פעמים מלך הריבאונדים של הליגה: 1995 (1029), 1997 (929), 1999 (610), 2000 (1157)
- 5 פעמים מלך החסימות של הליגה: 1994 (336), 1995 (321), 1996 (332), 1997 (264), 1998 (277)
קישורים חיצוניים
דיקמבה מוטומבו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- פרופיל, באתר ESPN
- דיקמבה מוטומבו, באתר NBA.com
- דיקמבה מוטומבו, באתר Basketball-Reference.com
- אתר הקרן על שמו של מוטומבו
אלעד זאבי, את התהילה השיג דיקמבה מוטומבו בעשר אצבעות, באתר הארץ, 10 באפריל 2015- דוד בן שימול, מוטומבו: מימק"א יצאו צעירים מבטיחים", באתר "ידיעות אחרונות", 27 נובמבר 2018
- דיקמבה מוטומבו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בעקבות מותו
- זאב אברהמי, שר ההגנה של ה-NBA הלך לעולמו: סיפורו המדהים של דיקמבה מוטומבו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2024
- "הלב הכי גדול, והכי טהור": ב-NBA מספרים לעולם מי היה דיקמבה מוטומבו, באתר וואלה, 1 באוקטובר 2024
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.