דיוויזיית הפאנצר ה-21 הייתה דיוויזיה משוריינת של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה נלחמה בצפון אפריקה כחלק מקורפוס אפריקה, והשתתפה במערכה בצפון אפריקה ובמערכה בתוניסיה. לאחר מכן הוקמה הדיוויזיה מחדש, והשתתפה בקרבות בחזית המערבית.
 | |
| סמל הדיוויזיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 ורמאכט |
| סוג | שריון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1 בינואר 1941 – 8 במאי 1945 (4 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקדים | ראו בהמשך |
היסטוריה
הקמה ראשונה
הדיוויזיה הוקמה ב-1 בינואר 1941 כדיוויזיה קלה, בשם "הדיוויזיה הקלה החמישית", והועמדה תחת פיקוד הנס פון פונק, שהוחלף ב-7 בפברואר 1941 על ידי יוהנס שטרייך. בעקבות החלטת הפיקוד העליון של הוורמאכט לשלוח ללוב כוח סיוע לצבא האיטלקי בצפון אפריקה, שהובס על ידי הצבא הבריטי במסגרת מבצע מצפן, ולמנוע את נפילת נמל טריפולי לידי הבריטים, נשלחה הדיוויזיה ללוב, כחלק מקורפוס אפריקה, וכבשה מחדש את בליטת קירנאיקה שבמזרח לוב. ב-7 במאי 1941 מונה קרל בוטכר למפקד הדיוויזיה, וב-1 באוגוסט 1941 החליף אותו יוהאן פון ראוונשטיין, שהסב את הדיוויזיה לדיוויזיית פאנצר. הדיוויזיה לחמה בקרבות השונים בזירה, ובכלל זה בקרב אל עלמיין הראשון ובקרב אל עלמיין השני. ב-1 בדצמבר 1941 חזר קרל בוטכר לפקד על הדיוויזיה, וב-11 בפברואר 1942 החליפו גאורג פון ביסמרק, אולם נהרג במהלך קרב עלם חלפה, ובמקומו מונה היינץ פון ראנדו שנהרג ב-21 בדצמבר 1942 על יד טוברוק מפגיעת מוקש. לאחר נחיתת בעלות הברית בצפון אפריקה, נשלחה הדיוויזיה לתוניס, שם לחמה כחלק מארמיית הפאנצר החמישית במהלך המערכה בתוניסיה, ובכלל זה בקרב מעבר קסרין. ב-1 בינואר 1943 מונה הנס-גאורג הילדברנדט למפקד הדיוויזיה, וב-25 באפריל 1943 החליפו היינריך-הרמן פון הילזן. ב-13 במאי 1943 נכנעו שרידי הדיוויזיה, יחד עם כל כוחות הציר לבעלות הברית.
הקמה שנייה
ב-15 במאי 1943 הוקמה הדיוויזיה מחדש, ולמפקדה מונה אדגר פויכטינגר. ב-15 בינואר 1944 מונה אוסווין גרוליג למפקד הדיוויזיה, וב-8 במרץ 1944 החליפו פרנץ וסטהובן. ב-8 במאי 1944 חזר אדגר פויכטינגר לפקד על הדיוויזיה, והכין אותה לקראת נחיתת בעלות הברית. ב-6 ביוני 1944 הורכבה הדיוויזיה מרגימנט הפאנצר ה-22, ומרגימנט הפאנצרגרנדיר (חיל רגלים משוריין) ה-125 וה-192, לכולם רק שני גדודים במקום התקן הסטנדרטי של שלושה. הציוד שלה הורכב בחלקו הגדול מכלי נשק מיושנים ומרכבי שלל צרפתיים. מרבית הטנקים היו מדגם פאנצר סימן 4, אך גם מספר טנקי שלל קלים.
בשעות הבוקר המוקדמות של 6 ביוני 1944 העבירה קבוצת ארמיות B את דיוויזיית הפאנצר ה-21 (שכללה 127 טנקים מדגם פאנצר סימן 4 ו-40 תותחי סער) תחת פיקוד הארמייה השביעית, כדי לבצע מתקפת-נגד על הצנחנים הבריטים מזרחה לנהר אורן[1]. רגימנט הפאנצר ה-22 של הדיוויזיה החל לנוע בשעה 08:00 בבוקר לעבר היעד, אך התקדמותו הייתה איטית, מכיוון שמטוסי בעלות הברית תקפו את טורי הטנקים שנעו בשטח הפתוח, לאור יום, וגרמו להם אבדות ניכרות. בשעה 12:00 קיבל הרגימנט שינוי משימה ממפקד הקורפוס ה-84, גנרל אריך מרקס, שפקד עליו לתקוף לכיוון מערב מקאן, כדי למנוע את נפילת העיר לידי בעלות הברית, ולאחר מכן לנוע לעבר קו החוף, כדי להשמיד את ראשי הגשר של בעלות הברית. רק פלוגה אחת של הרגימנט הושארה כדי להתמודד עם איום הצנחנים הבריטיים. כתוצאה מכך נגרם עיכוב נוסף בפתיחת מתקפת הנגד הגרמנית. רק בשעה 14:00 הגיע רגימנט הפאנצר ה-22 לנקודת ההיערכות מצפון לקאן, שם חבר אליו הרגימנט הנוסף של הדיוויזיה - רגימנט הפנצרגרנדיר (חיל רגלים משוריין) ה-192.
בשעה 16:30 החלה הדיוויזיה להתקדם לבסוף לעבר לביסיי (Lebisey). שם נתקלו הטנקים שלה במארב של טנקי שרמן פיירפליי[2] ורגלים בריטיים המצוידים בתותחי נ"ט 6 ליטראות ובתותחים מתנייעים, מהדיוויזיה הבריטית ה-3. תוך פרק זמן קצר השמידו הבריטים 13 טנקים גרמניים, והסבו נזק למספר טנקים נוספים[3], מתקפת הנגד הגרמנית נבלמה, אולם יחידות מרגימנט הפנצרגרנדיר 192 שהתקדמו באגף השמאלי, ניצלו את הפער שנותר בין הדיוויזיה הבריטית השלישית לכוחות הקנדיים שנחתו בחוף ג'ונו, והצליחו להגיע בשעות הערב לקו החוף, שם חברו לכיסים מבודדים של חיילים מהרגימנט ה-736 של הדיוויזיה ה-716 בליון-סור-מר. למרות שהצליחו לתקוע טריז בין ראש הגשר הבריטי והקנדי, לא היו לגרמנים תגבורות כדי לנצל את ההצלחה. בנוסף לכך, שעה קלה לאחר מכן, בשעה 21:00, החלו להגיע לחוף נורמנדי גלים של מטוסי תובלה עם יותר מ-250 דאונים שהובילו את הגל השני של הדיוויזיה המוטסת הבריטית ה-6, שתוכנן לנחות באזור סן-אובן. מפקד הדיוויזיה, שחשש כי הצנחנים הבריטיים ינחתו בעורפו ויגרמו לכיתור הדיוויזיה שלו, הורה לכל יחידותיו לסגת ולבסס קו הגנה סביב קאן. הפריצה הגרמנית לקו החוף לא יצרה אמנם איום משמעותי על ראשי הגשר של בעלות הברית, אך גרמה לעצירת התקדמות הדיוויזיה הבריטית ה-3 לעבר קן, עקב החשש ממתקפות נגד גרמניות נוספות. הפעולה של הדיוויזיה הייתה מתקפת הנגד המשמעותית היחידה של הגרמנים ביום הפלישה.
הדיוויזיה המשיכה להילחם במהלך המערכה בנורמנדי, ואף השתתפה בקרב על קן, אולם לבסוף כמעט והושמדה בקרב פאלז.
הדיוויזיה שוקמה בחזרה, אולם לא השתתפה בקרב על הבליטה. ב-25 בינואר 1945 נשלחה הדיוויזיה לחזית המזרחית, שם השתתפה במבצע ויסלה-אודר ובקרב על שלזיה, ובסוף המלחמה נכנעו שרידי הדיוויזיה לכוחות הצבא האדום.
מפקדים
הדיוויזיה הקלה החמישית
דיוויזיית הפאנצר ה-21
- יוהאן פון ראוונשטיין (1 באוגוסט 1941 - 29 בנובמבר 1941)
- גוסטב-גאורג קנבה (29 בנובמבר 1941 - 1 בדצמבר 1941)
- קרל בוטכר (1 בדצמבר 1941 - 11 בפברואר 1942)
- גאורג פון ביסמרק (11 בפברואר 1942 - 21 ביולי 1942)
- אלפרד ברואר (21 ביולי 1942 - 1 באוגוסט 1942)
- גאורג פון ביסמרק (1 באוגוסט 1942 - 31 באוגוסט 1942)
- קרל הנס לונגרסהאוזן (1 בספטמבר 1942 - 18 בספטמבר 1942)
- היינץ פון ראנדו (18 בספטמבר 1942 - 21 בדצמבר 1942)
- קורט פון ליבנשטיין (21 בדצמבר 1942 - 1 בינואר 1943)
- הנס-גאורג הילדברנדט (1 בינואר 1943 - 25 באפריל 1943)
- היינריך-הרמן פון הילזן (25 באפריל 1943 - 13 במאי 1943)
- אדגר פויכטינגר (15 במאי 1943 - 15 בינואר 1944)
- אוסווין גרוליג (15 בינואר 1944 - 8 במרץ 1944)
- פרנץ וסטהובן (8 במרץ 1944 - 8 במאי 1944)
- אדגר פויכטינגר (8 במאי 1944 - 25 בינואר 1945)
- הלמוט צולנקופף (25 בינואר 1945 - 12 בפברואר 1945)
- פרנץ וסטהובן (12 בפברואר 1945 - 8 במאי 1945)
לקריאה נוספת
- Martin Windrow, The Panzer Divisions, UK: Osprey Publishing, 1972.
קישורים חיצוניים
- אודות הדיוויזיה באתר Axis History.
- אודות הדיוויזיה באתר Feldgrau.
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
