שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

דיבוק

בעל רוח זדונית במיתולוגיה היהודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיבוק
Remove ads

במיתולוגיה היהודית, דיבוק הוא סוג של איחוז, תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו. על-פי חלק מאותם סיפורים, לרוח המת ניתנה רשות לכך בעקבות חטא של האדם החי. רוחו של הנפטר מבקשת כביכול מקלט בגופו של החי מפני המזיקין שפוגעים בה או על מנת להשלים משימה כלשהי.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
Thumb
הצגה של "חדירת דיבוק". פולין 1920
Remove ads

היסטוריה

המונח מופיע לראשונה במספר כתבים מהמאה ה-16[1], אולם זכה להתעלמות מצד האקדמיה עד שהמחזה של ש. אנ-סקי הפך אותו פופולרי בחוגים ספרותיים. דיווחים קודמים על איחוז (כמו זו שנמסרה על ידי יוספוס) היו בעלי איחוז דמוניים ולא של רוחות רפאים של בני אדם.

בקהילות מסורתיות מושג הדיבוק שימש כאופן התייחסות מקובל מבחינה חברתית לדחפים לא מקובלים, מיניים ואחרים. גירוש הדיבוק איפשר תיקון של החריגה, והפרשה בכללותה איפשרה הפקת לקחים מוסריים ובכך חיזוק הלכידות החברתית[2]. לדוגמה, הוצע כי מזוזה שנתלתה באופן מרושל או העלאת ספק לגבי חציית ים סוף, פתחה את הדלת לאיחוז בידי דיבוק.[דרוש מקור] במהלך השנים, פרטים מדויקים של שמות ומיקומים נכללו בדיווחים על מקרי דיבוק. על פי הדיווחים, הרב יואל טייטלבוים, אדמו"ר מסאטמר (1887–1979), יעץ לאדם שנאמר כי הוא אחוז בידי דיבוק להתייעץ עם פסיכיאטר[3].

Thumb
ציור המתאר את הדבוק בקרב היהודים מאת האמן אפרים משה ליליין (1874-1925).
Remove ads

בתיאטרון

המחזה של אנ-סקי היא יצירה משמעותית של תיאטרון יידיש, ועובד מספר פעמים על ידי סופרים, מלחינים ויוצרים אחרים כולל ג'רום רובינס / לאונרד ברנשטיין וטוני קושנר. בהצגה, כלה צעירה נאחזת בידי רוחו של הגבר שאליו נועדה להינשא, אלמלא אביה לא הפר את הסכם הנישואין עמו.

צורות נוספות

במיתולוגיה היהודית ישנן צורות אחרות של העברת הנפש. בניגוד לדיבוק, העיבור הוא איחוז חיובי, שמתרחש כאשר נשמה צדיקה אוחזת גוף באופן זמני. הדבר נעשה תמיד בהסכמה, כך שהנפש יכולה לקיים מצווה. גלגול נשמות מעלה את הרעיון שעל נפש לחיות חיים רבים לפני שהיא תזכה לחוכמה להצטרף שוב עם אלוהים.

ראו גם

Remove ads

לקריאה נוספת

  • גדליה נגאל, סיפורי "דיבוק" בספרות-ישראל, הוצאת ראובן מס, 1994
  • רחל אליאור (עורכת) כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, הוצאת מאגנס, תשע"ג
  • שרה צפתמן, צא טמא: גירוש רוחות ביהדות אשכנז בראשית העת החדשה, הוצאת מאגנס, 2015[4]

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads