דיאטה (אספה)

בתחום הפוליטיקה, דיאט או דיאטה (מלטינית : Dieta, באנגלית Diet, בצרפתית Diète) הוא אספה פרלמנטרית. במובן זה, הכוונה בדרך כלל לאסיפות הרייכסטאג של האימפריה הרומית הקדושה, בהן: הדיאט של אאוגסבורג, הדיאט של נירנברג, הדיאט של רגנסבורג והדיאט של ורמיזא.

ערך ללא מקורות

ערך זה עוסק באספה פרלמנטרית. אם התכוונתם לשיטות תזונה, ראו דיאטה. לערך העוסק בפגישת היכרות ראו דייט.

הריקסדג של המעמדות היה דיאט של ארבעת המעמדות (אצולה, כמורה, תושבי עיר ואיכרים) בשוודיה שנערך מהמאה ה-15 עד 1866. הדיאט של פינלנד המשיך את הריקסדג ודן במעמדות של הדוכסות הגדולה של פינלנד מ-1809 עד 1917.

יפן, אשר בעת כינון חוקת מייג'י שאבה רעיונות ממשטרי המונרכיות באירופה, ובעיקר מזו של הקיסרות הגרמנית, הגדירה את בית המחוקקים היפני (קוקאי) כדיאט.

מקור השם

השם דיאטה מקורו במילה ביוונית העתיקה "δῐ́αιτα = דיאיטה" שמשמעותה – דרך חיים", "מרחב חיים" וכן "החלטה" או "פסיקה", נגזרת של הפועל διαιτάομαι (דיאיטאומאי" – להזין את עצמו, לדור) או מהמילה – διαιτησία (בוררות – בלטינית עתיקה diaeteta= בורר^[1]. מאחד המקורות היווניים האלה נגזרה המילה הלטינית diaeta ומאוחר יותר dieta, (במקור בימי קדם – "אורח חיים" או "דירה, ביתן, מגורים", "תא על ספינה"^[2] במובן של "אספה" ו"מנת אוכל יומית". קיימת השערה הנחשבת שגויה כי המילה באה מהמילה הלטינית dies שפירושה יום, מכיוון שהאסיפות הפרלמנטריות נערכו על בסיס יומי^[3]. ההסבר האחרון תואם את המונחים הגרמניים Tagung או Tag (יום – בגרמנית) המשמשים בשמות רייכסטאג ובונדסטאג.

שימוש המונח בהיסטוריה

גרמניה

• האספות או ה"דיאטות" הקיסריות של האימפריה הרומית הקדושה
• "הדיאטה האימפריאלית" או "הדיאטה הקיסרית" (רייכסטאג) – לרבות דיאטת פרנקפורט
• הדיאטות באוגסבורג (Reichstage zu Augsburg)
• הדיאטות בנירנברג (Reichstage zu Nürnberg)
• דיאטת רגנסבורג Regensburger Rechstag כלל את הקולוקוויום ברגנסבורג (1541)
• הדיאטות בשפאייר (Reichstage zu Speyer)
• הדיאטה בוורמס (Reichstag zu Worms)

פולין

• הדיאטה הפולנית, במקור – "סיים" ("Sejm")
• הדיאטה הפרוסית או "לאדנטג" – התכנס אחרי ההסכם השני בתורן (1466) ב"פרוסיה המלכותית", פרובינציה בפולין, שהייתה באוניה פרסונלית עם הכתר הפולני.

צ'כיה

• הדיאטה של בוהמיה

קרואטיה

• הדיאטה הקרואטית, במקור בשפה הקרואטית – "sabor" – "סאבור" – גם הדיאט הדלמטי (Dalmatinski sabor), הדיאט ההונגרי-קרואטי (Ugarsko-hrvatski sabor) והדיאט הבבוסנה-הרצגובינה (Bosansko-hercegovački sabor)

הונגריה

• הדיאטה של הונגריה (Rendi országgyűlés) – (עד 1848) שהתכנס פעם בשלוש שנים בסקשפהרוואר, בודה או ברטיסלבה (פוז'ון או פרסבורג) – בממלכת הונגריה בימי חהסות של האימפירה ההבסבורגית והאוסטרית

טרנסילבניה

• הדיאטה של טרנסילבניה – בין המאה ה-11 ל-1711
• דיאטת הנסיכות טרנסילבניה (לנדטאג) – בין 1711 ל-1867

שוודיה

דיאטת המעמדות או הריקסדאג (Riksdag ריקסדא) – הדיאט של ארבעת המעמדות של שוודיה החל מהמאה ה-15 ועד שנת 1866.

פינלנד

הדיאטה של פינלנד – תחת השלטון הרוסי הצארי – היה יורש של דיאט המעמדות השוודי – בדוכסות הגדולה של פינלנד – בשנים 1809–1906

שווייץ

• הדיאטה השווייצרית או הטאגזאצונג (בגרמנית: Tagsatzung, בצרפתית: Diète) – שהוחלפה באמצע המאה ה-19 על ידי האספה הפדרלית של שווייץ.

השימוש בימינו

המונח הצרפתי Diète – דיאטה – נמצא עדיין בשימוש לגבי כמה פרלמנטים ובתי תחתונים של פרלמנטים עכשוויים:

• הדיאטה הלאומית של יפן – (קוקאי – 国会) – הפרלמנט הדו-קמרלי של יפן

המונח "דיאטה" הוא פחות בשימוש – בעיקר בצרפתית, לגבי:

• הסיים של פולין. האספות הפריבינקיאליות נקראות "דיאטינות", בפולנית Seimik
• האספה הלאומית ההונגרית – מכונה בצרפתית – הדיאטה ההונגרית
• הבונדסטאג של גרמניה או הדיאטה הפדרלית של גרמניה – לעומת הבונסדראט – המועצה הפדרלית המייצדת את הלנדים. ולכל לנד יש לנדטאג. – דיאטה אזורית.
• בשוודיה – הרקסדאג – או הדיאטה הלאומית או דיאטת המדינה
• בפינלנד – הדיאטה הלאומית של פינלנד – Eduskunta אדוסקונטה או בשוודית Riksdagen רקידאגן
• בליכטנשטיין – הדיאטה או ה"לנדטאג"
• בליטא ובלטביה – הדיאטות הלאומיות נקראות Seimas ובהתאמה Saeima
• בכמה אוניברסיטאות בהודו ובממלכה המאוחדת עונת הבחינות נקראת "דיאטת הבחינות" (Examination diet)
• בבתי משפט ב סקוטלנד – בית המשפט מורה על יסיבות שנקראות "דיאטה" להוכחות, טיעונים, ערעור או בוררות.

ראו גם

• לנדטאג
• רשימת בתי מחוקקים לפי מדינה (באנגלית)

קישורים חיצוניים

• The New International Encyclopædia – Diet (meeting)
• Encyclopædia Britannica 1911 – Diet
• Collier's New Encyclopedia (1921) – Diet (meeting)

הערות שוליים

1. Alafogiannis Georgios"Anthroponymia sto H' biblio ton apodeixeon istorion tou Laonikou Chalkokondyle", postgraduate thesis, National University of Athens, School of Philosophy, 2020, עמ' 30 הערה 87 ביוונית
2. G.Guțu – Dicționar latin-roman Editura științifică și enciclpedică București 1983
3. Douglas Harper Etymological Dictionary online