Loading AI tools
מחזאית, סופרת, עיתונאית והיסטוריונית אירית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורותי מקארדל (באנגלית: Dorothy Macardle; 2 בפברואר 1889 – 23 בדצמבר 1958)[1] הייתה סופרת, מחזאית, והיסטוריונית אירית. הספר שלה, "הרפובליקה האירית", הוא אחד המקורות המצוטטים ביותר לגבי מלחמת העצמאות האירית, והתקופה שאחריה, במיוחד בזכות הגשת נקודת המבט של המתנגדים לאמנה האנגלו-אירית.
דורותי מקארדל נולדה בדונדאלק, שבאירלנד, בשנת 1889, למשפחה אמידה בעלת מבשלת בירה מצליחה. היא גדלה כקתולית.[1] את החינוך התיכוני קיבלה בבית הספר הפרוטסטנטי, אלכסנדרה קולג', בדבלין, ואחר כך למדה לתואר ראשון במכללת האוניברסיטה, בדבלין. עם סיום התואר, היא חזרה ללמד אנגלית באלכסנדרה קולג'.
מקארדל הייתה חברה בליגה הגאלית, ובשנת 1917 הצטרפה לקומן נה מאן. בשנת 1918 (במהלך מלחמת העצמאות), מקארדל נעצרה על ידי המשטרה המלכותית האירית בעת שלימדה באלכסנדרה, ובסופו של דבר, בשנת 1923, היא פוטרה מעבודתה שם, בשלהי מלחמת האזרחים האירית, בשל התנגדותה להאמנה האנגלו-אירית ופעילותה הנלווית.[1]
כאשר התנועה הרפובליקנית התפצלה בשנת 1921–1922 עקב נושא האמנה האנגלו-אירית, מקארדל הייתה בצדו של איימון דה ואלירה והכוחות המתנגדים. היא נכלאה על ידי ממשלת אירלנד החופשית החדשה בשנת 1922, במהלך מלחמת האזרחים, ישבה בכלא מאונטג'וי וכן בכלא קילמיינהאם.
מאוחר יותר, בשנות ה-1930, היא עבדה כעיתונאית בחבר הלאומים, וגילתה אהדה גדולה למצוקתה של צ'כוסלובקיה טרום-מלחמת העולם השנייה. עמדה זו הייתה מנוגדת לעמדה הרשמית של אירלנד לגבי האיום הנאצי, שכן זו בחרה בנייטרליות במלחמה. לא הייתה זו הסוגיה היחידה בא מצאה עצמה מקארדל בהתנגדות לממשלתה. נושאים אחרים כללו את נושא הוראת השפה האירית בבתי הספר, שהממשלה הבטיחה ואחר כך לא קיימה, וכן הפחתה משמעותית במעמדן של נשים באירלנד על פי חוקת 1937- בניגוד לחוקה הרפובליקנית המקורית - שבאה כתוצאה מעסקה של דה ואלירה עם הכנסייה הקתולית, אותה גינתה מקארדל.[2]
מקארדל העלתה את חוויותיה ממלחמת האזרחים על הכתב בספר Earthbound: Nine Stories of Ireland (1924). במהלך השנים הבאות, החלה מקארדל לכתוב מחזות. בכתיבתה הדרמטית היא השתמשה בשם העט מרגרט קאלן. במהלך תקופה זו היא גם עבדה כעיתונאית בחבר הלאומים.
בשנים אלה היא גם חקרה את ספרה הענקי The Irish Republic, אשר פורסם לראשונה בשנת 1937. יריביה הפוליטיים ומספר היסטוריונים מודרניים החשיבו אותה כהגיוגרפית עבור דעותיו הפוליטיות של דה ואלירה. אך עם זאת, היא זכתה לשבחים על התיעוד המדויק והמחקר המעמיק, והספר יצא בהוצאות מחודשות מספר פעמים, לאחרונה בשנת 2005. לצד הביקורות מצד יריבי דה ואלירה והכנסייה הקתולית, שהביעה מורת רוח מהשמטתה בספר כחלק מהתנועה הרפובליקנית, הספר זכה לביקורות נלהבות וכן לביקורות טובות באופן כללי (לצד הסתייגות מן ההטייה הפוליטית). פרסום הספר הנגיש בפעם הראשונה לבריטים את הסיפור והפרספקטיבה האירית לגבי עצמאות אירלנד.[3][4]
מקארדל נפטרה מסרטן ב-1958, בגיל 69. למרות אכזבתה מהמדינה האירית החדשה, ובפרט יחסה לנשים, היא הורישה את התמלוגים מספרה למנהיג אירלנד, חברה הקרוב איימון דה ואלירה, אשר כתב את ההקדמה לספר. דה ואלירה ביקר אותה בבית החולים לפני מותה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.