Loading AI tools
רב וראש ישיבה חסידי בגליציה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי דָּוִד מְנַחֵם מאָנִישׁ בַּאבַ"ד (ה'תרכ"ה, 1865 בערך – כ"א בסיוון ה'תרצ"ז, 31 במאי 1937) היה רב וראש ישיבה חסידי גליציאני. רבה של טרנופול, ומגדולי הפוסקים בגליציה בין מלחמות העולם. נודע בספר השו"ת שלו, חבצלת השרון.
 | |
| לידה |
1865 סטז'יז'וב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1937 (בגיל 72 בערך) |
| מקום קבורה |
טרנופול |
| תקופת הפעילות |
?–1937 |
  | |
נולד בסטריסוב לגיטל ולרב המקומי רבי יהושע השל באב"ד מפודבולצ'יסק (אחיינו של רבי יוסף באב"ד, בעל ה"מנחת חינוך"), נכד למשפחת הרבנים באב"ד וצאצא למשפחת הרבי ר' העשיל מקראקא. בצעירותו למד באופן עצמאי בבית המדרש בעיר מגוריו, הוא היה שקדן ובעל זיכרון טוב ולפי האגדה היה מצטט פרקים שלמים מספרי האחרונים על-פה, בתמורה לפרוטות שנתנו לו סוחרים למדנים שבאו ליריד בסטריסוב.
רבי דוד מנחם נשא לאישה את בתו של רבי יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב, וכמנהג הימים התפרנס משולחן חמיו, ועשה אצלו שימוש חכמים. בתקופה זו נסמך לרבנות בידי הרב בעריש רפפורט מראווה.
עם עזיבת אביו, בשנת תרנ"ב, את סטריסוב לטובת רבנות פודבולצ'יסק, התמנה רבי דוד מנחם כרבה של סטריסוב מולדתו. שנתיים לאחר מכן (תרנ"ד, 1894) נפטר חותנו ביברוב והוא עבר לכהן ברבנות יברוב, משרה בה החזיק במשך 17 שנה.
בשנת 1912, תרע"א, התמנה כראב"ד טרנופול לצדו של הרב המקומי רבי יהושע השל באב"ד שהתמנה שנתיים קודם לכן כרבה של העיר על מקום אביו, אך היה חלוש מכדי להנהיג לבדו את הקהילה היהודית בעיר שמנתה באותה תקופה כשבעת אלפים משפחות. הרב באב"ד היה חסיד בעלז, ורבותיו אדמו"רי החסידות השתבחו בו מאד; הרבי ישכר דב רוקח (הזקן) אמר עליו כי "דבר חידוש הוא", ובנו יורשו הרבי אהרן רוקח מצוטט כמי שאמר ש"איש קדוש הוא, יהודי קדוש מלפני מאה שנה".
הוא הקים בטרנופול ישיבה גבוהה, ועסק גם בפעילות ציבורית. מסופר כי הקפיד להכין מדי יום לפנות בוקר את הקפה לתלמידי הישיבה שהשכימו ללימודיהם. במקביל השיב לשאלות הלכתיות מכל רחבי גליציה, ונחשב לאחד מגדולי פוסקי גליציה בין מלחמות העולם לצדם של רבי מאיר אריק ורבי אברהם מנדל שטיינברג מברודי. בספר השו"ת שלו "חבצלת השרון" תיאר כיצד הוא ניגש לשאלה הלכתית:
מריש כל, אמינא להו מה ששמעתי מפי הרב הגאון דובעריש ראפיפורט ז"ל אבד"ק ראווא, שהי' מקובל מפי רבו הגאון בעהמח"ס נודע בשערים אבד"ק לובלין ז"ל, שבבוא לפניו איזו שאלה, מקודם הוא שוקל בשכלו על אמיתות הענין לפי שכל האנושי האיך הוא, ואם נראה לו לפי שכל האנושי שהדבר אמת, אז הוא מעיין עפ"י חוקי תוה"ק מה משפטו. וכן הוא אצלי, בבוא לפני שאלת עגונה וכדומה, אם ברור הדבר בעיני לפי השכל ודעת בני אדם שהדבר אמת, אז אנכי מייגע א"ע למצוא צד היתר עפ"י חוקי ומשפט תוה"ק. לא כן אם אמיתות הדבר מסופק אצלי.
— חבצלת השרון, כרך א, אבן העזר, סי' כח
בשנת תרפ"ה, 1925, נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לבת-אחיו רבי יוסף דוב באב"ד מטוויסט.
ב-1934 חלה בשחפת העצמות ונסע לשווייץ לצורכי רפואה, הוא שב כעבור שנתיים לטרנופול ואת ימי הקיץ היה עושה בעיירת המרחץ טאטרוב. ביום שישי י"ח בסיוון תרצ"ז התמוטט, ונפטר שלושה ימים לאחר מכן, ביום שני כ"א בסיוון ה'תרצ"ז, 31 במאי 1937. הוא נקבר בטרנופול למחרת.
משפחתו של הרב באב"ד הייתה משפחה רבנית מובהקת. חמשת אחיו כיהנו כרבנים: רבי יצחק באב"ד (אביו של רבי אלכסנדר אשר באב"ד), רבה של טרטקוב. רבי לייבוש, רבה של פודבולצ'יסק במקום אביו. רבי שלום, רבה של וורנז'. רבי יוסף דוב, כיהן כדיין במיקולניץ.
אחותו ראצי נישאה לרבה של סטריסוב.
לרבי דוד מנחם היו כמה בנות, כל חתניו נודעו כרבנים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
