דוד לידא

רבי דוד לידא (לפי הערכה ה'שצ"ב (1632) – כ"ז בחשוון ה'תנ"ז (1696‏^[1]) היה רבה של אוסטרוה, מגנצא, קהילת האשכנזים באמסטרדם ומלומד.

ביוגרפיה

נולד בעיר זוועלין שבווהלין, פולין (כיום באוקראינה), שם כיהן אביו רבי אריה ליב כאב"ד. הוא היה בן אחותו של רבי משה רבקש, מחבר הספר "באר הגולה", ותלמידו של רבי יהושע העשיל מקרקוב. הוא זכה לשם לידא על שם העיר לידא שהייתה העיר הראשונה שבה כיהן כרב בשנת ה'תל"א. כן, שימש ברבנות בערים שוואל, אוסטרוה, מיינץ, והחל בשנת ה'ת"מ (1680) כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם. שם הואשם בנטייה לשבתאות, ואחר כך גם בגנבות ספרותיות, בספרו 'מגדול דוד', על מגילת רות, שעל פי הטענה מבוסס על ספר של הרב חיים הכהן מחלב.

בשנת ה'תמ"ב 1682 הודח הרב לידא ממשרתו. הוא שב לפולין, העלה את טענותיו בפני ועד ארבע ארצות, ואף הדפיסן בקונטרס שנתן לו את השם "באר עשק", כפי שנקראה הבאר שחפר יצחק אבינו, והתעוררה עליה מריבה עם הפלשתים^[2]. טענותיו התקבלו בקרב חכמי פולין. הוא נסע לאמסטרדם ושם הצדיקוהו גם חכמי הספרדים. כתוצאה מכך שב לתפקידו בקהילה האשכנזית שם, אולם לאחר זמן קצר חזר שוב לפולין, שם נפטר ונקבר בלבוב.

האשמות בגנבה ספרותית

בהמשך להאשמות שעלו בימי חייו של הרב לידא, האשים אותו גם הרב יעקב עמדן שספרו "מגדול דוד" הוא גנבה ספרותית. גם החיד"א אישר שהספר נלקח מהרב חיים כהן^[3], אך דן את הרב לידא לכף זכות וציין שרמז את שמו של המחבר האמיתי בהקדמה לספר, במילים "מקור חיים... כהנא רבא"^[4].

החוקר נחמיה בריל טען שגם ספרו הראשון של הרב לידא, ספר המוסר "דברי דוד", לא חובר על ידיו, אלא הועתק מתוך "ספר היראה" מאת רבי דוד מפאראביטש^[5]. מצדדי הרב לידא השיבו ש"דברי דוד" הודפס בלובלין בשנת ה'תל"א, ואילו "ספר היראה" הודפס בשנת ה'תפ"ד, 27 שנים לאחר פטירתו של הרב לידא. עוד הם טוענים שאין דמיון בין הספרים^[6].

גם לגבי החיבור "עשרה הילולים" (פירוש לספר תהילים בקובץ "יד כל בו"), נטען כי הוא לקוח מפירושו של החוקר הנוצרי היינריך יעקב בסהויזן. אך ההנחה היא שהטעות נעשתה על ידי המוציאים לאור, ולא על ידי הרב לידא^[7].

מספריו

רבי דוד לידא חיבר ספרים רבים, בהם ספרי הלכה וכן ספרי דרוש וקבלה.

• דברי דוד - מאמרי מוסר מחולקים לפי ימות השבוע, לובלין תל"א, 1671
• לידא, דוד בן אריה ליב, 1630-1696, סוד ה', באתר היברובוקס
• לידא, דוד בן אריה ליב, 1630-1696, מגדול דוד, באתר היברובוקס - דברי קבלה על מגילת רות, אמשטרדם ת"מ-תמ"א, 1680.
• שומר שבת - על הלכות שבת, הוצא לאור ב - 1683.
• עיר דוד - חיבור על השולחן ערוך בתוספת דרושים על מאמרי חז"ל ומדרשים תמוהים, אמסטרדם תמ"ג, 1683.
• עיר מקלט - על תרי"ג מצוות, דיהרנפורט ת"ן, 1690.
• חלֻקי אבנים - חידושים על פירוש רש"י לתורה, פירדא תנ"ג, 1693 (מהדורה שנייה, פודגוז'ה תרנ"ח)
• לידא, דוד בן אריה ליב, 1630-1696, יד כל בו, באתר היברובוקס - אוסף של 14 כתבים (כמניין י"ד) שחיבר. הוצא לאור לאחר פטירתו, פרנקפורט תפ"ז, 1727.
• לידא, דוד בן אריה ליב, 1630-1696, באר עשק, מהדורה מוערת, מאת אהרן פריימאן, ורשה תרס"ד, באתר היברובוקס

לקריאה נוספת

• אברהם אבא אייזנער, תולדות הגאון ר' דוד לידא, הוצאת אדולף אייזנער, ברסלוי ה'תרצ"ח.
• דוד הלחמי, רבי דוד לידא אב"ד אמסטרדם, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' צ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

קישורים חיצוניים

• דוד בן אריה ליב לידא (1630-1696), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. על מצבת קבורתו מופיעה רק שנת הפטירה. כיוון שבקינה עליו שכתב בנו, הרב פתחיה, (בכתב יד במוזיאון הבריטי), נאמר שהגיע לגיל זקנה אך לא לגיל שיבה - ההנחה היא שנפטר כבן 65, ולידתו סמוך לשנת 1632.
2. ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק כ'.
3. שם הגדולים ח"א, אות ח, לב; שם ח"ב אות מ, לב
4. עם זאת, בשער הספר כתוב כי רבי דוד לידא "חיבר והביא לבית הדפוס". ראו כאן.
5. בספר השנה שלו בגרמנית, 1876, חלק ב' צד 171
6. אברהם אבא אייזנר, תולדות הגאון ר' דוד לידא זללה"ה, ברסלוי תרח"צ, עמ' 10
7. ראו בקטלוג הספרייה הלאומית, את פירושו המקורי של דון יצחק אברבנאל לתהילים, והתוספות שנילוו אליו מאוחר יותר, מאת בסהויזן ומאת הרב לידא.