הוועדה לביטחון המדינה (בבולגרית: Комитет за държавна сигурност או בקיצור ДС) היה השירות החשאי, (המקביל לקג"ב בברית המועצות) של בולגריה, מ-1925 ועד 1990. בתקופת הרפובליקה העממית הבולגרית שימש הארגון כזרוע מרכזית לרדיפת מתנגדי המשטר ואף קיבל הנחיות מהק.ג.ב..[1]
- המינהל הראשי הראשון - ביון חוץ. ב-1990 ירש אותה שירות הביון הממלכתי של בולגריה.
- המינהל הראשי השני - ביטחון פנים וסיכול ריגול. ב-1990 הפכה להסוכנות לביטחון לאומי של בולגריה.
- המינהל השלישי - סיכול ריגול בצבא
- המינהל הרביעי - עד 1968 עסק במבצעים טכניים, החל מ-1986 הוצב למאבק בפשעי כלכלה
- המינהל החמישי - אבטחת אישים. כיום מחליף אותו שירות האבטחה הלאומי של בולגריה.
- המינהל השישי - עסק בבילוש ומעקב פוליטי. בימינו מבצע את הפעילות המינהל הראשי למאבק בפשע המאורגן של בולגריה.
- מחלקה 1 - פיקוח על האינטליגנציה: סופרים ומדענים
- מחלקה 2 - פיקוח על סטודנטים
- מחלקה 3 - פיקוח על הדתות
- מחלקה 4 - פיקוח על הטורקים והלאומנים המקדונים(אבל המחלקה הרביעית העמידה לדין גם לאומנים בולגרים שרצו שהרפובליקה העממית של בולגריה תוביל מדיניות פעילה יותר בשאלת המקדונית, תוך התנגדות ללחץ הסובייטי לטובת יוגוסלביה, ולפני השיקום החלקי של הלאומיות הבולגרית בשאלת המקדונית ב-1963 - ואלה הטוענים, שהאוכלוסייה הסלאבית המקומית של מקדוניה היא בולגרית)[2]
- מחלקה 5 - פיקוח על המפלגות הפוליטיות
- מחלקה 6 - מאבק נגד מתנגדי הקומוניזם
- מחלקה 7 - ניתוח מידע
- השירות (המינהל) המרכזי לניתוח מידע
- דימו דיצ'ב (1944–1949)
- איוואן רייקוב (1949–1951)
- גאורגי קומבאלייב (1952–1960)
- אנגל סולאקוב (1965–1969)
- מירצ'ו ספאסוב (1963–1973)
- גריגור שופוב (1970–1990)
