Remove ads
ארכאולוג, אגיפטולוג והיסטוריון אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס הנרי ברסטד, (באנגלית: James Henry Breasted; 27 באוגוסט 1865 – 2 בדצמבר 1935) היה ארכאולוג, אגיפטולוג והיסטוריון אמריקני שעשה לעצמו שם כחשוב שבחוקרי ההיסטוריה של מצרים ודתה ועשה רבות לפופולריזציה של האגיפטולוגיה.
ג'יימס ברסטד בשיקגו 1928 | |
לידה |
27 באוגוסט 1865 רוקפורד, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
2 בדצמבר 1935 (בגיל 70) ניו יורק, ארצות הברית |
ענף מדעי | ארכאולוגיה |
מקום מגורים | ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | אדולף ארמן |
מוסדות | אוניברסיטת שיקגו |
צאצאים | Henry Breasted, Jr. |
הערות | היה נשיא ארגון ההיסטוריונים האמריקאים |
תרומות עיקריות | |
מגדולי חוקרי מצרים העתיקה והסהר הפורה | |
ג'יימס הנרי ברסטד נולד בעיירה רוקפורד שבמדינת אילינוי שבארצות הברית בן לבעל חנות קטנה לחומרי בנין בשם צ'ארלס ברסטד (Charles Breasted) והרייט לבית גריסון ברסטד (Harriet Newell Garrison Breasted) ורכש את השכלתו תחילה ב North-Western College אותו סיים בשנת 1888 ורכש את מקצוע הרוקחות בו עסק זמן קצר עד לסיום לימודיו לתואר שני באוניברסיטת ייל שם למד בין היתר את השפות מצרית עתיקה, עברית ויוונית. ברסטד נטש את אמונתו בכתבים הנוצריים בשנת 1891, לאחר שגילה כי התרגום מעברית של כתבי הקודש לוקה בחוסר דיוק וסוטה באופן מהותי מהמקור.[1]
בשנת 1894 היה ברסטד האמריקני הראשון שקיבל תואר דוקטור (PhD) באגיפטולוגיה, אותו רכש באוניברסיטת ברלין, היה מתלמידיו של אדולף ארמן. באותה שנה - 1894 הוא התחתן עם בחירת ליבו פרנסיס הארט (Frances Hart) והזוג יצא לירח דבש במצרים. החופשה הפכה למסע עבודה כשברסטד - מוקסם מעתיקות מצרים העתיקה - החל לבנות אוסף של עתיקות עבור אוניברסיטת שיקגו.[2] אחת הרכישות המפורסמות ביותר שלו הייתה המומיה של מרסאמון, כוהנת-זמרת במקדש עבור אמון בכרנך. הוא יסד את המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו והיה מנהלו הראשון.
ברסטד קיבל על עצמו משרת הוראה באוניברסיטת שיקגו עד שקיבל הצעה מהאקדמיה הפרוסית לעבוד על אנציקלופדיה בנושא תרבות מצרים ומשנת 1899 עד לשנת 1908 הוא הקדיש עצמו לעבודת מחקר מעשית בה רכש את המוניטין הבין - לאומי כמוביל בתחום המחקר של האגיפטולוגיה. הוא החל לפרסם מאמרים מדעיים אך גולת הכותרת של כתביו היה הספר "היסטוריה של מצרים מהפרהיסטוריה עד לכיבוש הפרסי" (History of Egypt from the Earliest Times Down to the Persian Conquest) שיצא לאור בשנת 1905 ותרם לקידומו לתואר פרופסור של אגיפטולוגיה ותרבות המזרח מאוניברסיטת שיקגו - תואר וקתדרה ראשונים בתחום זה בארצות הברית.
פרסומים אלו והפרסום שבא עימם הציבו את ברסטד במקום של בכורה בקרב עמיתיו הארכאולוגים - היסטוריונים ועזרו להרחיב את היריעה של תפיסת התרבות האנושית וביססה את מעמד התרבויות של המזרח הקרוב כאחד מהשורשים התרבותיים של המורשת העולמית.
ברסטד טבע מספר מונחים הנחשבים לבסיסיים בהבנת ההיסטוריה של המזרח כגון הסהר הפורה - שהוא אזור במזרח התיכון המצוי בשטחי מצרים, ישראל, לבנון, מערבה של ממלכת ירדן, סוריה, עיראק ודרום מזרח טורקיה וקבע שאזור זה הוא "ערש התרבות האנושית".
בשנת 1901 מונה ברסטד לעמוד בראש "מוזיאון האסקל לתרבות המזרח" (Haskell Oriental Museum) שבאוניברסיטת שיקגו. אף על פי שהמוזיאון הכיל מוצגים וניהל מחקרים מהמזרח הקרוב והמזרח הרחוק מוקד העניין של ברסטד היה ונשאר מצרים. הוא החל בעבודה מונומנטלית שתכלול את כל כתובות ההירוגליפים המצריות שלבסוף פורסמה בשנת 1906 בחמישה כרכים בשם "הכתובות העתיקות של מצרים" ("Ancient Records of Egypt"). שעד היום מהווה אוסף בעל חשיבות של כתובות מצריות מתורגמות. האגיפטולוג בן זמננו פיטר פיצ'יונה (Peter A. Piccione) כתב בהקדמה למהדורת 2001 של הספר: "[הספר] מכיל טקסטים וכתובות מסוימים שעדיין לא תורגמו שוב מאז".
בשנת 1928 כיהן ברסטד כנשיא האגודה ההיסטורית האמריקאית.
בשנת 1935, שנה לאחר פטירת אשתו, בעת שחזר לביתו ממסע מחקר נוסף במצרים, נפטר ברסטד ממחלת דלקת ריאות ונקבר בבית העלמין "גרינווד" שבעיר הולדתו. על קברו הוצב אובליסק - מתנת ממשלת מצרים. מקום מגוריו בקמפוס אוניברסיטת שיקגו עומד עד היום ומשמש כבית לאחוות הסטודנטים "פאי - גאמה- דלתה".
הנדבן ג'ון ד. רוקפלר היה המייסד של האוניברסיטה של שיקגו והקשר בינו לבין ברסטד היה פורה עבור המחקר המדעי והתבסס על יחסי הערכה הדדים. המפעל הראשון החל בשנת 1903 משהלה תרם סכום כסף של חמישים אלף דולר לייסוד "הקרן למחקר של המזרח" (Oriental Exploration Fund) ובשנת 1919 הוא השיג מימון נוסף מרוקפלר עבור "המכון למזרח" שהיה מכון מחקר במסגרת האוניברסיטה ובמסגרת מוסדות אלו יזם ברסטד מסע של סקר ומחקר מקיפים של מצרים העתיקה. סקר זה שנעשה בחברת צלם הקיפו תיעוד מקיף של הקברים והמקדשים לאורך גדות הנילוס. עבודה זו מוכרת עד היום כבעלת חשיבות גדולה להבנת ההיסטוריה והתרבות המצרית.
משלחות מחקר לאזורים המרוחקים אלפי קילומטרים מארצות הברית היו מבצע גדול ומסובך בשנים של תחילת המאה ה-20. במהלך המסע נאלץ החוקר להתמודד עם בעיות לוגיסטיות קשות, מיפוי לא אמין או לא קיים כלל של אזורי המחקר, תנאי תברואה קשים ותנאי מזג אוויר מגבילים, פקידים מקומיים המציבים דרישות שונות ובעלי סמכות מעורפלת ומאידך קשיי מימון. כל אלו הפכו את עבודתו של ברסטד לקשה ביותר.
בשנת 1923 נבחר ברסטד כחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 1927 היה מעורב - שוב במעורבות של רוקפלר כתורם בהקמת מוזיאון רוקפלר בירושלים. ברסטד ביקר במוזיאון באוקטובר 1935 זמן קצר לפני שנפטר.[3]
ברסטד היה ביקורתי כלפי עמיתיו אותם הגדיר כ"תאולוגים שמרניים" שטענו כי הישגי המין האנושי היו תוצר של התערבות אלוהית. ממצאיו שהיו פורצי דרך ועבודתו החלוצית נחשבו בשל כך כמעוררי מחלוקת. במשפט המפורסם הידוע בשם משפט הקופים שנתפס כמתקפה של הממסד הדתי כנגד התאוריה של האבולוציה ציטט הפרקליט האמריקני המפורסם קלרנס דרו - הסניגור במשפט את דברי הנרי ברסטד בספרו "העת העתיקה" במטרה להוכיח את תקפות תיאורית האבולוציה על ידי הסתמכות על ממצאים מדעיים מוכחים. מאידך גיסא, התובע במשפט ויליאם ג'נינגס ברייאן תקף ישירות את ברסטד והביא את המדען ועבודתו כדוגמה למתקפה השקרית על האמונה הנוצרית.
בערך הנושא את שמו - ג'יימס הנרי ברסטד ב"לקסיקון של ביוגרפיות ספרותיות"[4] כתב ויליאם מורנן[5] - מדען עמית ואגיפטולוג בעל שם בזכות עצמו[6]:
אם ישאלו לשם של מלומד שמעל לכל תרם להתפתחות לימודי ההיסטוריה העתיקה בארצות הברית במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים, הכבוד יפול לחיקה של הדמות הקולוסאלית של ג'יימס הנרי ברסטד
בשנת 1985 קבעה ה"אגודה האמריקנית להיסטוריה" פרס על שמו של ג'יימס ברסטד שיינתן לספר באנגלית העוסק במחקר היסטורי העוסק בתקופת הזמן הקודמת לאלף הראשון לפני הספירה.[7]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.