Loading AI tools
כימאי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס בטשלר סאמנר (אנגלית: James Batcheller Sumner; 19 בנובמבר 1887 - 12 באוגוסט 1955) היה כימאי אמריקני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1946 (לצד ג'ון הווארד נורתרופ וונדל מרדית' סטנלי), "על תגליתו כי ניתן לגבש אנזימים".
 | |
| לידה |
19 בנובמבר 1887 קנטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוגוסט 1955 (בגיל 67) באפלו, ארצות הברית |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Canton Corner Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
אוטו פולין |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
תאודור סורקיס, אלכסנדר דאונס |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| גיבוש אנזימים, הוכיח כי אנזימים הם חלבונים | |
  | |
סאמנר נולד בקנטון, מסצ'וסטס, לצ'ארלס סאמנר ואליזבת' ראנד קלי. אבותיו היו פוריטנים, שהגיעו לאמריקה מביסטר שבאנגליה ב-1636, והתיישבו בבוסטון. בבית הספר, סאמנר הצעיר השתעמם כמעט מכל מקצוע, למעט כימיה ופיזיקה. בתאונת ציד בגיל 17 איבד את ידו השמאלית, וסאמנר, שהיה שמאלי, למד להשתמש בידו הימנית. אובדן ידו דחף אותו לניסיון להצטיין במגוון סוגי ספורט, כמו טניס, סקי, החלקה על הקרח, ביליארד וקליעה למטרה.
סאמנר החל בלימודי תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד ב-1906, וסיים ב-1910 עם תואר בכימיה. לאחר תקופה קצרה בה עבד במפעל האריגה של דודו, קיבל משרת הוראה במאונט אליסון קולג' בסאקוויל, ניו ברנזוויק, קנדה. לאחר מכן עבד תקופה קצרה כעוזר מחקר במכון הפוליטכני ווסטר. בשנת 1912 החל בלימודי ביוכימיה בבית הספר לרפואה של הארוורד, וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1914, בהנחיית אוטו פולין. לאחר סיום לימודיו קיבל משרת פרופסור משנה (assistant professor) לביוכימיה באוניברסיטת קורנל באית'קה, ניו-יורק. ב-1915 נישא לסיד ריקטס, שלמדה באותה עת בבית הספר לרפואה בקורנל והפכה להיות סופרת, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. ב-1930 התגרשו.
בקורנל החל סאמנר לנסות לבודד אנזימים בצורתם הטהורה, דבר שלא נעשה עד אז. הוא התמקד באנזים אוראז, המפרק שתנן לפחמן דו-חמצני ואמוניה. שנים רבות מחקרו לא נשא פרי, אך לבסוף, ב-1926, הצליח לבודד ולגבש את האוראז. באמצעות בדיקות כימיות הצליח סאמנר להוכיח כי אוראז טהור הוא חלבון. הייתה זו ההוכחה הניסיונית הראשונה לכך שאנזים הוא חלבון, דבר שלא היה ברור באותה עת.
בעקבות הצלחתו המחקרית, זכה לדרגת פרופסור מן המניין בקורנל ב-1929. ב-1937 הצליח לבודד ולגבש אנזים שני, קטלאז, אנזים נפוץ ביותר, האחראי על פירוק מי חמצן למים וחמצן. במקביל, ג'ון הווארד נורתרופ באוניברסיטת רוקפלר (מכון רוקפלר דאז) הצליח לגבש אנזימים בשיטות דמות, החל ב-1929 עם פפסין. הצלחתו זו הראתה כי סאמנר מצא שיטת גיבוש כללית לאנזימים, וכי האנזימים כולם הם חלבונים. שנים לאחר תגליות אלה, ב-1981, גילו תומאס צ'ק וסידני אלטמן כי קיימים אנזימים שאינם עשויים מחלבונים, אלא מ-RNA; מולקולות אלה קיבלו את השם ריבוזים, והשם "אנזים" משמש כיום לזרזים מבוססי חלבון. צ'ק ואלטמן זכו בפרס נובל לכימיה בשנת 1989 על תגליתם זו.
ב-1946 קיבל סאמנר את פרס נובל לכימיה, יחד עם ג'ון הווארד נורתרופ וונדל מרדית' סטנלי (מחצית לסאמנר, רבע לנורתרופ, ורבע לסטנלי). ב-1948 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים, וב-1949 לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
סאמנר נפטר מסרטן בגיל 67, ב-12 באוגוסט 1955.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
