גּ'וּ גּ'יטְסוּ (או גּ'וּ גּ'וּטְסוּ או ג'ו ג'יצו ביפנית: ⓘⒾ) הוא שמה של אמנות לחימה יפנית עתיקה (קוריו) בה עשו שימוש הסמוראים. משמעות המילים ג'ו ג'יטסו היא "מיומנויות רכות", והטכניקות של אומנות זו נועדו לשימוש במצב בו המתרגל נלחם ביריב חמוש ומשוריין בעוד הוא עצמו אינו חמוש או חמוש באופן קל, ולכן נועדה לשימוש כמוצא אחרון במצב בו הלוחם פורק מנשקו. טכניקת הג'ו ג'יטסו מהווה חלק נכבד מבסיס אמנויות לחימה נוספות, ביניהן ג'ודו, קרב מגע, MMA, דניס הישרדות וג'ו ג'יטסו ברזילאי.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
שיטת הג'ו-ג'יטסו מתמקדת בגראפלינג.
אין מקור רשמי ידוע שממנו התפתח הג'ו ג'יטסו. בכתבים עתיקים שנמצאו באזורים שונים בסין נראים תרשימי טכניקות שונות המזכירות את טכניקות ג'ו ג'וטסו אך המופע הראשון הידוע של השיטה היה בשנת 1650, על ידי רופא יפני שחי בסין, והציג את השיטה במעמד 10 סמוראים. במשך למעלה מ-200 שנה נשמרה השיטה בסוד בחוג מצומצם של הסמוראים. בסוף המאה התשע-עשרה, סטודנט יפני בשם קאנו הוציא מהשיטה את התרגילים המסוכנים ושיווה לה אופי ספורטיבי, ואז התפשטה אמנות לחימה זו ברחבי יפן.[1]
אף על פי שנשקם המרכזי היה חץ וקשת, לצורכי קרב בטווחים קרובים הסמוראים השתמשו בחרב (קטאנה). תורת הלחימה בחרב נקראת קנג'וטסו ("טכניקת חרב") ומלמדת שימוש נכון בחרב. לצידה התאמנו גם באמנות שליפת החרב וחיתוך בתנועה אחת המכונה באטוֹג'וּטסוּ. תנועות הלחימה היו מעגליות ונועדו ללחימה בטווח בינוני – טווח החרב. לעיתים נתקלו סמוראים אלה במקרים בהם לא יכלו לשלוף את החרב מפאת הטווח הקצר וכך מבסיס הלחימה בחרב התפתחו טכניקות שונות ללחימה בטווח קצר ללא נשק המבוססות על תנועות מעגליות, יציאה מטווח התקפות היריב וניצול תנועתו כנגדו. עם השנים התפתחו בריחים וחניקות שנועדו לניטרול סופי ומיידי של התוקף. אומנות הג'ו ג'יטסו נקראת גם "אומנות אם" כיוון שממנה צמחו והתפתחו שיטות לחימה אחרות (לדוגמה: ג'ו ג'יטסו ברזילאי, ג'ודו, ואף חלקים מהנין ג'וטסו) המבוססות על אותם עקרונות של ניצול תנועה ושימוש מועט בכוח של המגן כנגד התוקף.
ההבדל העיקרי בין הג'ו ג'יטסו לבין שיטות הלחימה שהתפתחו ממנו הוא בכך שהג'ו ג'יטסו המסורתי אינו מגביל את עצמו לסוג אחד של לחימה, אלא משלב קרבות עמידה, הטלות מסוגים שונים, בריחים ונעילות בעמידה, ואף לחימה על הקרקע. לשם השוואה, הג'ודו, למשל, כולל בעיקר הטלות (עם מעט לחימה על הקרקע), אך אוסר שימוש באגרופים ובבעיטות. קראטה, לעומת זאת, מתמחה בבעיטות ואגרופים, אך מוגבל בהטלות ובלחימה על הקרקע. לוחמי ג'ו ג'יטסו משלמים לעיתים על היותם רב-תחומיים ביכולת מוגבלת בכל תחום בנפרד.
ג'ו ג'יטסו ברזילאי פותח מהג'ו ג'יטסו המסורתי על ידי משפחת גרייסי. השינוי העיקרי היה בטכניקות הקרקע, שם אומן הלחימה משתמש בפחות כוח על ידי ניצול טכניקה, שימוש בתנופה ובמינוף.
ג'ו ג'יטסו מודרני בישראל
בסוף המאה ה-19 נדד הג'ו ג'יטסו והובא לאירופה על ידי מורים יפנים. בשנת 1961 הביא יהודה ואז דיאס את הג'ו ג'יטסו מאירופה לישראל, ופתח את ההתאחדות הבינלאומית לג'ודו בישראל.
עם השנים התפתחו מספר ארגונים מרכזיים לג'ו ג'יטסו בארץ, אשר חלקם אף מסונפים לארגונים בינלאומיים.
בשנת 1990 הוקמה "ההתאחדות העולמית לג'ו-ג'יטסו בישראל", גוף הפועל תחת "ההתאחדות העולמית לג'ו-ג'יטסו".
בתחילת שנות ה-90 הוקם "איגוד הג'ו ג'יטסו בישראל".
בשנת 2000 הוקם "ארגון הג'ו ג'יטסו והקובודו בישראל"/האקדמיה הישראלית לג'ו ג'יטסו מסורתי ומודרני.
בנוסף קיימים בישראל מספר מועדונים וארגונים של ג'ו ג'יטסו ברזילאי, וכן מספר ארגונים המלמדים שיטות לחימה הדומות מאוד לג'ו ג'יטסו, ואשר ההבדל ביניהן לבין הג'ו ג'יטסו קטן יותר, לעיתים, מאשר ההבדל בין הארגונים השונים של הג'ו ג'יטסו.
התאחדות הג'ו ג'יטסו בישראל חברה בהתאחדות אילת - ארגון הגג של ענפי הספורט בישראל שאינם אולימפיים. אלוף ישראל הנוכחי בג'ו ג'יטסו הוא הלל פלוסר.
קישורים חיצוניים
- אתר ההתאחדות העולמית לג'ו-ג'יטסו בישראל
- אתר ההתאחדות העולמית לג'ו-ג'יטסו
- אתר אגודת הג'ו ג'יטסו הישראלית
- אתר התאחדות הג'ו ג'יטסו הישראלית
- אתר ארגון הג'ו ג'יטסו והקובודו בישראל
- אתר התאחדות אילת - התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי
- sports/ju ג'ו ג'יטסו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'יו ג'יטסו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.