ג'ון יוז

ג'ון יוז
John Hughes
	ג'ון יוז
לידה	18 בפברואר 1950; לאנסינג, ארצות הברית
פטירה	6 באוגוסט 2009 (בגיל 59); ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	Lake Forest Cemetery
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1970–2009 (כ־39 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת אריזונה; אוניברסיטת המדינה של אריזונה; תיכון גלנברוק נורת' ;
	פרופיל ב-IMDb

ג'ון יוז (באנגלית: John Hughes;‏ 18 בפברואר 1950 – 6 באוגוסט 2009) היה תסריטאי, במאי קולנוע ומפיק סרטים אמריקאי, שנודע בעיקר בזכות סרטי הנעורים שיצר, ובהם "בת שש-עשרה הייתי", "מועדון ארוחת הבוקר", "חלומות צעירים", "יפה בוורוד" ו"שמתי ברז למורה".

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

יוז נולד בלאנסינג, מישיגן. בשנת 1968 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בנורת'ברוק שבאילינוי. הוא עבד בשנות השבעים ככותב במגזין הסאטירי האמריקאי ה-"National Lampoon".

העבודה הראשונה של יוז בתעשיית הקולנוע הייתה כאשר כתב את התסריט לסרט הקומדיה "Class Reunion", בשנת 1982.

במהלך שנות השמונים כתב וביים מספר סרטי נעורים אשר נמנים עם הסרטים הבולטים ביותר בעשור זה, בהם "בת 16 הייתי", "מועדון ארוחת הבוקר"^[1], "חלומות צעירים", "יפה בוורוד" (1986),^[2] ו"שמתי ברז למורה" (1987).^[3] בסרטים אלה כיכבו באופן קבוע שחקנים צעירים ומבטיחים שכונו "בראט פֵּק" ("The Brat Pack").

בנוסף, יוז כתב תסריטים עבור סדרת סרטי קומדיה מצליחים בכיכובם של צ'בי צ'ייס ובוורלי דאנג'לו, אשר כללו את הסרטים "נסיעה נעימה, המפתחות בפנים" ב-1983, "חופשה מטורפת באירופה" ב-1985 ו"כיף של חופשה" ב-1989. בסרט השלישי בסדרה, שימש יוז גם כמפיק.

במהלך שנות התשעים כתב תסריטים ושימש כמפיק בסדרת סרטי הקומדיה המצליחים "שכחו אותי בבית", הכוללת את הסרט הראשון שיצא ב-1990,^[4] "שכחו אותי בבית 2" ב-1992,^[5] ו"שכחו אותי בבית 3" ב-1997.

יוז התגורר בוויסקונסין. בנו, ג'ון יוז השלישי, עובד כמוזיקאי. ב-6 באוגוסט 2009 מת יוז מהתקף לב.^[6]

כבמאי ותסריטאי

בת 16 הייתי (1984)
מועדון ארוחת הבוקר (1985)
חלומות צעירים (1985)
שמתי ברז למורה (1986)
תקועים בדרך (1987)
צירי לידה (1988)
הדוד באק (1989)
נוכלת ושמה סו (1991) – גם מפיק
הנמל הדרומי החדש (2001) – גם מפיק

כתסריטאי בלבד

נסיעה נעימה, המפתחות בפנים (1983)
יפה בורוד (1986)
משהו נפלא (1987)
שכחו אותי בבית (1990)
שכחו אותי בבית 2: אבוד בניו-יורק (1992)
קוראים לי בטהובן (1992)
נס ברחוב 34 (1994)
101 כלבים וגנבים (1996)
הפרופסור המפוזר (1997)
שכחו אותי בבית 3 (1998)
מבקרים מטורפים (2001)

כמפיק

נס ברחוב 34 (1994)

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

סגירה

ג'ון יוז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון יוז, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ון יוז, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ון יוז, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ג'ון יוז, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ון יוז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון יוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'ון יוז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
סוכנויות הידיעות, הבמאי ג'ון יוז הלך לעולמו, באתר ynet, 7 באוגוסט 2009
עכבר העיר און ליין, במאי הקולנוע ג'ון יוז הלך לעולמו בגיל 59, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2009
אורי קליין ודנה שוופי, ג'ון יוז: הגורו של גיל הנעורים, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2009
ניב הדס, דור המתבגרים של ג'ון יוז, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2009
בנימין טוביאס, ג'ון יוז המציא את סרטי התיכון והפך אותם לתופעת פופ. היום לא נשאר מהם הרבה, באתר ynet, 8 באוגוסט 2024

[1]
מועדון ארוחת הבוקר, חדשות, 5 ביולי 1985
[2]
מאיר שניצר, סרט - הכניסה למבוגרים אסורה, חדשות, 14 בספטמבר 1986
[3]
מאיר שניצר, סרט - יצרן קונפקציה לנוער, חדשות, 6 במאי 1987
[4]
מאיר שניצר, ילדים זה קופה, חדשות, 15 במרץ 1991
[5]
ירון פריד, מקולי קאלקין ב"שכחו אותי בבית 2", חדשות, 19 במרץ 1993
[6]
עכבר העיר, במאי הקולנוע ג'ון יוז הלך לעולמו בגיל 59, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2009

[1] [1]
מועדון ארוחת הבוקר, חדשות, 5 ביולי 1985

[2] [2]
מאיר שניצר, סרט - הכניסה למבוגרים אסורה, חדשות, 14 בספטמבר 1986

[3] [3]
מאיר שניצר, סרט - יצרן קונפקציה לנוער, חדשות, 6 במאי 1987

[4] [4]
מאיר שניצר, ילדים זה קופה, חדשות, 15 במרץ 1991

[5] [5]
ירון פריד, מקולי קאלקין ב"שכחו אותי בבית 2", חדשות, 19 במרץ 1993

[6] [6]
עכבר העיר, במאי הקולנוע ג'ון יוז הלך לעולמו בגיל 59, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]