Remove ads
ג'ון דנס סקוטוס (בלטינית: Joannes Duns Scotus, "יוחנן איש דנס הסקוטי"; סביב 1265 - 8 בנובמבר 1308) היה תאולוג ופילוסוף פרנציסקני סקוטי. יחד עם תומאס אקווינס וויליאם מאוקהם נמנה כאחד משלושת ההוגים הסכולסטים החשובים ביותר של ימי-הביניים המאוחרים. הגותו מושפעת ומתפלמסת בעיקר עם הנרי מגנט, החשוב שבתאולוגים לאחר אקווינס, ומבטאת סינתזה שבין אריסטו ואוגוסטינוס התואמת את השלכות הגינוי של 1277. תזות מפורסמות הן לדוגמה דוקטרינת היוניווקאליות של הישות, האבחנה הפורמלית, הקוגניציה האינטואיטיבית, תפיסת הרצון וכן דוקטרינות כריסטולוגיות מרכזיות. סקוטוס נחשב כמי שניסח באופן השלם ביותר את תורת הטרנסצנדטלים הימי-ביניימית (Scientia transcendens). לודגר הונפלדר (גר'), מחשובי פרשני סקוטוס, פוסק שתורה זו היא "ההתחלה השנייה של המטאפיזיקה [בהיסטוריה של הפילוסופיה]".[1] מיד לאחר מותו של סקוטוס החליפה מחשבתו של סקוטוס את זו של בונהוונטורה כתאולוג המרכזי של הזרם הפרנציסקני. בית הספר הסקוטיסטי, או הסקוטיזם, היווה יחד עם התומיזם, את אחד משני בתי הספר הסכולסטים המרכזיים, שהגיע לשיאו במאות ה-16 וה-17. למחשבתו של סקוטוס השפעה מעצבת על הוגים מרכזיים במאה העשרים, לדוגמה בהגותם של צ'ארלס סנדרס פרס ומרטין היידגר.
 | |
| ג'ון דנס סקוטוס - דיוקן מאת יוסטוס ואן גנט, 1476-1478 בקירוב | |
| לידה |
1265 או 1266 דנס (אנ'), ממלכת סקוטלנד |
|---|---|
| פטירה |
8 בנובמבר 1308 קלן, בישופות קלן |
| שם לידה |
John Duns  |
| מקום קבורה |
Church of the Immaculate Conception of the Blessed Virgin Mary in Cologne |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית, נצרות קתולית |
| מקום לימודים |
מרטון קולג', אוניברסיטת אוקספורד |
| מוסדות |
סורבון |
| זרם | סכולסטיקה |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה, תאולוגיה, אפיסטימולוגיה, אתיקה, כריסטולוגיה, לוגיקה |
| עיסוק |
פילוסוף, מרצה, איש דת רגיל, סופר, תאולוג, מרצה באוניברסיטה, דרשן |
| הושפע מ | אריסטו, אוגוסטינוס, אנסלם מקנטרברי, תומאס אקווינס, הנרי מגנט |
| השפיע על | אנטוניוס אנדראס, ויליאם איש אוקהם, פרנציסקו סוארז, רנה דקארט, גוטפריד וילהלם לייבניץ, צ'ארלס סנדרס פרס, מרטין היידגר, ג'יל דלז, ג'ררד מנלי הופקינס |
| מדינה |
ממלכת סקוטלנד |
  | |
Remove ads
ג'ון דנס נולד בדנס (אנ') שבסקוטלנד. הוא הוסמך ככומר בנורת'המפטון (אנ') שבאנגליה, למד ולימד באוניברסיטת אוקספורד ובפריז וככל הנראה גם באוניברסיטת קיימברידג'. בנוסף, לימד בסטודיום בקלן שבגרמניה משנת 1307 עד 1308, ושם גם מת.
בחייו, נחשב ל"דוקטור עידון" בגלל יכולתו למזג בעידון השקפות שונות, כדרך הסכולסטים. מאוחר יותר, ועל שום הקושי הרב ודקויות מחשבתו, הפך שמו לגינוי (Dunce, באנגלית: אדם קשה תפיסה, סתום).
סקוטוס מתאפיין בריאליזם מיוחד, מה שמאוחר נתפס כחלק מהתנועה הנומינליסטית שתקפה את התומיזם בעוז במאה ה-16. בתחום הכלכלה (כמו בתחומים אחרים), סירב לקבל פתרונות אריסטוטליים מעשיים בסגנון התומיסטי ודרש הסברים מקיפים. במסגרת זו, יצר את תיאורית ה"עלות" של הערך וניסח כמה טיעונים חשובים ביחס לטבעה של תחרות טהורה ומונופוליסטית.
סקוטוס הוא זה ש"השלים" את תורת הטרנסצנדנטאלים הימי ביניימית. כמו כן, סקוטוס גם מבטא פיתוח עמוק ביותר לתפיסה יוניווקאלית. בנוסף, פיתח הבנה ייחודית לגבי מהות הקונטינגנטיות באמצעות פיתוח תורת האפשרויות הסינכרוניות ודרכה הבנה משמעותית לגבי הרצון החופשי ויחסו לאינטלקט. סקוטוס גם פיתח משמעותית את מושג האינדיבידואציה (ומושג ה-haecceitas). כמו כן, מפתח תפיסה ייחודית ביחס ל"טבעים המשותפים" וה"אבחנה הפורמלית".
סקוטוס נודע בדעותיו האנטי-יהודיות, שהיו נוקשות אף יחסית לימיו. בניגוד ליריבו תומאס אקווינס, תמך בהתלהבות בכפיית היהודים להתנצר והטבלה בכח של ילדים יהודיים. את הנימוק הנגדי ברוח אוגוסטינוס, לפיו יש לשמר אותם עד קץ הימים כהוכחה לקדמוניות התורה וההתגלות, דחה בטענה שניתן לבחור מספר קטן של יהודים ולשגרם לאי מבודד בו יוסיפו לקיים את המצוות, אך כל השאר צריכים להיות מומרים בכח.
תאולוגיה טבעית
תאולוגיה טבעית היא הניסיון לבסס את האמת האלוהית באופן בלתי תלוי בהתגלות. סקוטוס תרם רבות לתחום, בעיקר בזכות מה שנתפס כתיקון לכמה מהתמות של תומאס אקווינס. סקוטוס מקבל את הנחת היסוד של אקווינס כי (1) ניתן להגיע לאמת האלוהית באופן בלתי-תלוי בהתגלות ו(2) ניתן לדבר על אלוהים. עם זאת, בניגוד לאקווינס, סקוטוס סובר כנגד "הטיעון האנלוגי" של אקווינס. אקווינס סבר כי ניתן לדבר על אלוהים רק בדרך אנלוגית: "האדם הוא טוב כמו שאלוהים הוא טוב, אך לא באותו האופן". סקוטוס תוקף את הטיעון האנלוגי של אקווינס דרך היגד המשותף לשניהם ושהם מאמצים מאריסטו - שכל הידע מקורו בניסיון האנושי כיצורים. לטענת סקוטוס, אין זה ייתכן ליחס (לדוגמה) "טוב" לאלוהים אבל לומר שזה נאמר במשמעות אחרת משזה נאמר על סוקרטס. משום שאחד מהשתיים יהיה נכון: או (1) שסוקרטס טוב ואנחנו מדברים על תכונה המשותפת לאלוהים ולסוקרטס באותו האופן וזה נמנע או (2) שאנחנו מייחסים לאל את המילה "טוב" ואומרים שהמילה מוסבת על סוקרטס באופן אנלוגי ובכך בוגדים בהיגד שמקורו של הידע שלנו הוא מניסיוננו כיצורים חיים (שכן, "טוב" לכתחילה הוא משהו שאנו למדים לראשונה כתכונה של יצורים).
לאחר מכן, סקוטוס ממשיך בניסיון מעניין לפתח את הטיעון לגבי הטבע האלוהי של אנסלם מקנטרברי. לטענת סקוטוס, מתוך קבוצת כל הפְּרֵדִיקָטִים[2] האפשריים, ניתן להחסיר את כל הפרדיקטים שמקורם בעיקר ביחס דו-כיווני ("בורא","מתגלה","היש העליון" וכדומה') משום שאלה מבטאים יחס ולא דבר מה אודות הישות עצמה. לאחר מכן ניתן לחלק את הקבוצה של הפרדיקטים לשתיים: אלה (1) שבכל מובן טוב להיות מאשר לא להיות (נניח, "טוב" עדיף בכל מצב) ואלה (2) שלפעמים טוב לא להיות מאשר להיות (נניח, "עצלן" לפעמים עדיף לא להיות מאשר להיות). לפרדיקטים מקבוצה 1 סקוטוס קורא "שלמויות טהורות" ומסכים עם אנסלם שהם תקפים לגבי האל.
לטענת סקוטוס, ה"שלמויות הטהורות" הן דבר שנודע לנו לראשונה מהידע שלנו לגבי עולם הניסיון. כיוצא בכך, ה"שלמויות הטהורות" הן משהו שנודע לנו בתהליך אבסטרקציה מהניסיון שלנו וההבדל בין השלמויות שאנחנו מייחסים לישים שאינם אלוהים לבין השלמויות שאנחנו מיחסים לאלוהים הוא הבדל שבדרגה בלבד. באופן זה אנחנו מגיעים לפרדיקטים שניתן להסב על אלוהים באופן לא אנלוגי, אלא יוניקי ובכך לייצר לעצמנו מושג כללי של אלוהים.
Remove ads
- האנציקלופדיה של סטנפורד לפילוסופיה
- ג'ון דנס סקוטוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ון דנס סקוטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'ון דנס סקוטוס (בערך 1266-בערך 1308), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads