שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ג'וזפין קוקריין
ממציאת מדיח הכלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ג'וזפין גאריס קוקרן (מאוחר יותר – קוקריין; באנגלית: Josephine Garis Cochran או Chocrane; 8 במרץ 1839 – 3 באוגוסט 1913) הייתה עקרת בית אמריקאית, שהמציאה את מדיח הכלים האוטומטי המסחרי הראשון,[1] אותו תכננה במחסן מאחורי ביתה ובנתה בעזרת המכונאי ג'ורג' באטרס.
קוקריין קיבלה הכרה לאחר מותה, כשנכנסה ב־2006 להיכל התהילה של הממציאים הלאומיים (National Inventors Hall of Fame) על המצאת מדיח הכלים.[2]
Remove ads
ביוגרפיה
נולדה בשם ג'וזפין גאריס במחוז אשטבולה, אוהיו ב־8 במרץ 1839 וגדלה בוולפראיסו, אינדיאנה. קוקריין הייתה בתם של המהנדס העירוני ג'ון גאריס ואירן פיץ'-גאריס.[3]
לאחר שעברה להתגורר בבית אחותה בשלביוויל, אילינוי, היא נישאה לוויליאם קוקרן ב־13 באוקטובר 1858. שנה קודם לכן, ניסה ויליאם את מזלו בבהלה לזהב של קליפורניה וחזר בידיים ריקות. בהמשך הוא הפך לסוחר אריזות מזון מצליח ופוליטיקאי במפלגה הדמוקרטית.[4][5] לוויליאם וג'וזפין נולדו שני ילדים, האלי וקתרין.[3]
ב־1870 עברה המשפחה להתגורר באחוזה והצטרפה לחברה הגבוהה בשיקגו. לאחר ארוחת ערב חגיגית שנערכה בביתם, אחדים מכלי החרסינה שעברו בירושה במשפחה נסדקו בעת הדחת הכלים. המקרה עודד את קוקריין לחפש אלטרנטיבה טובה יותר להדחה ידנית של כלי החרסינה העדינים.[6][7]
מותה והכרה לאחר מותה
קוקריין הלכה לעולמה ב־3 באוגוסט 1913 בשיקגו, אילינוי, כתוצאה משבץ או מתשישות ונקברה בבית הקברות גלנווד בשלביוויל, אילינוי.[8] ב־2006 היא נכנסה להיכל התהילה של הממציאים הלאומיים.[9]
Remove ads
מדיח הכלים של קוקריין
סכם
פרספקטיבה
הגברים הראשונים ששכרה קוקריין כדי לבנות את מדיח הכלים שלה התעקשו לשנות את העיצוב אך הניסיונות לא עלו יפה. עוד קודם לכן ניסו אחרים לתכנן מדיח כלים שיצליח מסחרית; ב־1850 תכנן ג'ואל יוטון מתקן ידני להשריית כלים במים.[10] ב־1860 הכניס ל. א. אלכסנדר שיפורים במתקן כשהוסיף מנגנון הילוכים ידני שסובב את אוסף הכלים בתוך גיגית מלאה במים. אף אחד מהמתקנים האלה לא נמצא יעיל במיוחד.[11]
קוקריין תכננה את הדגם הראשון של מדיח הכלים שלה במחסן מאחורי ביתה בשלביוויל, אילינוי,[12] בעזרת המכונאי ג'ורג' באטרס. מאוחר יותר עבד באטרס במפעל הראשון לייצור מדיח הכלים. כשהחלה לבנות את המכונה, היא מדדה תחילה את גודל הכלים ויצרה תאים מחוטי תיל. כל אחד מהתאים תוכנן בהתאמה לצלחות, לספלים או לקעריות. התאים הוכנסו לתוך גלגל שהונח בשכיבה בתוך דוד פליז שהוסק בפחם והופעל בעזרת מנוע חשמלי. עם ההפעלה ניתזו מי-סבון חמים מחלקו התחתון של הדוד כלפי מעלה, ושבו והמטירו אותם חזרה על הכלים. מדיח הכלים של קוקריין היה הראשון שעשה שימוש בלחץ מים במקום במברשות לצורך ניקוי הכלים שבתוכו.[13]
מיד לאחר רישום הפטנט ב־28 בדצמבר 1886, הקימה את חברת הייצור גאריס-קוקריין (Garis-Cochrane Manufacturing Company).[14] היא הציגה את המכונה החדשה שלה ב־1893, בתערוכה העולמית של שיקגו, שם הותקנו תשעה מדיחי כלים מתוצרת גאריס-קוקרן במסעדות ובביתנים ביריד. המכונה עוררה עניין רב בקרב בעלי מסעדות ובתי מלון, שבהם אספקת מים חמים לא הייתה מוגבלת. היא זכתה בפרס הראשון של התערוכה על "המבנה המכני, העמידות, וההתאמה לסוג העבודה הטובים ביותר."
חברת הייצור גאריס-קוקרן ייצרה מדיחי כלים ידניים וגם כאלה שפעלו באמצעות ספקי כוח, והתרחבה הודות להתמקדותה בבתי מלון ובלקוחות עסקיים נוספים. בשנת 1897 שונה שם החברה ל"חברת מדיחי הכלים קרסנט מבית קוקרן" (Cochran's Crescent Washing Machine Company).[15]
לאחר מותה של קוקריין ב־1913, נרכשה החברה על ידי חברת הייצור "הובארט" והפכה לחלק מחברת קיצ'נאייד (KitchenAid). החברה החדשה התמקדה תחילה בהרחבת ההיבט המסחרי עד שהציגה ב־1949 את מדיח הכלים הראשון של קיצ'נאייד, שעוצב על בסיס התכנון המקורי של קוקריין. בשנות ה־50 של המאה ה־20, לאחר שהחלו לבנות בפרברים בתים חדשים עם צנרת מתאימה לשימוש במים חמים מאוד,[2] הפך מדיח הכלים למכשיר שכיח במשקי הבית בארצות הברית.
Remove ads
קישורים חיצוניים
- ג'וזפין קוקריין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads