Loading AI tools
מאפיונר אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזפה מסרייה (באנגלית: Giuseppe Masseria; 17 בינואר 1886 - 15 באפריל 1931) אשר נודע בכינוי "ג'ו הבוס" (Joe the Boss), היה מאפיונר אמריקני ממוצא סיציליאני אשר הנהיג משפחת פשע בניו יורק. ב-1931 הוא פתח במלחמה נגד משפחתו של סלבטורה מרנזנו אשר נודעה בכינוי "מלחמת הקסטלמארזים". בסופה של מלחמה זו נרצח מסרייה בידי כנופייתו של לאקי לוצ'יאנו.
לידה |
17 בינואר 1886 Menfi, איטליה |
---|---|
נרצח |
15 באפריל 1931 (בגיל 45) ניו יורק, ארצות הברית |
שם לידה | Giuseppe Masseria |
מדינה | ממלכת איטליה |
מקום קבורה | בית הקברות קלברי |
תקופת הפעילות | מ-1922 |
השקפה דתית | נצרות |
מסריה נולד ב-17 בינואר 1886 למשפחת חייטים בעיירה מנפי בנפת אגריג'נטו שבסיציליה. בצעירותו עברה המשפחה לעיר מרסלה שבנפת טרפאני. ב-1902 הוא היגר לארצות הברית.[1] הוא הצטרף למשפחת מורלו שהתבססה בהארלם ובחלקים מאיטליה הקטנה בדרום מנהטן. ב-1909 הוא נלכד בידי משטרת ניו יורק והורשע בפריצה. הוא נידון למאסר על תנאי. ב-23 במאי 1913 הוא נידון לארבע עד שש שנות מאסר בגין פריצה מדרגה שלישית.
ב-1920 סלבטורה ד'אקילה הכריז מלחמה על משפחת מורלו. ד'אקילה הורה לאומברטו ולנטי להיפטר מהנהגת משפחת מורלו. ב-7 במאי 1922 אנשיו של ולנט ירו למוות בראש המשפחה וינצ'נזו טרנטובה. שעות ספורות לאחר מכן, נפל שומר ראשו של טרנטובה, סילבה טגליאגמבה, קרבן למארב של חמושים. הוא נפצע קשה ומת מאוחר יותר מפצעיו. לא ברור לחלוטין מי עמד מאחורי ההתנקשות בטגליאגמבה. יש הטוענים שהיו אלו אנשיו של ולנטי, בעוד אחרים סבורים שמסרייה עשה זאת במטרה לתפוס את הנהגת משפחת מורלו.
כך או כך, יום למחרת נקלעו אנשיו של מסרייה לקרב יריות מול אנשיו של ולנטי, בסמוך לתחנת משטרה. שישה אנשים נהרגו לפני שהמשטרה התערבה. ולנטי הצליח להימלט, אולם מסרייה נלכד. הוא שוחרר כעבור זמן קצר. ב-9 באוגוסט ארבו חמושים ליד דירתו של מסרייה ופתחו באש לעברו. הקליעים חוררו את כובע הקש שלבש, אולם הוא הצליח להימלט.[2] אירוע זה העניק לו כבוד מחודש בקרב המאפיונרים, והוא זכה לכינוי "האיש שיכול להתחמק מקליעים".[3] יומיים לאחר מכן, נרצח ולנטי, ככל הנראה בהוראת מסרייה. ב-10 באוקטובר 1928 מסרייה הורה על רציחתו של סלבטורה ד'אקילה.
מותו של ד'אקילה הפך את מסרייה למאפיונר החזק ביותר בניו יורק. תחת הנהגתו שגשגה משפחת מורלו. אנשיה זכו לכינוי "הפיטים המשופמים", על שם שפמיהם המטופחים בקפידה. עם זאת בניטו מוסוליני החל לרדוף את המאפיונרים בסיציליה, והם החלו להימלט בהמוניהם לארצות הברית. עד מהרה הוצפה ניו יורק בגל חדש של מאפיונרים צעירים שסברו שמסרייה ואנשיו מיושנים. מסרייה ראה בעין ראה את הקמת משפחת הפשע של סלבטורה מרנזנו אשר פעל בניו יורק כידו הארוכה של ויטו קשופרו.
ב-1930 נידון קשופרו למאסר עולם באיטליה על רצח ישן. מאסרו הותיר את מרנזנו ואנשיו ללא הגנה וללא הוראות. מסרייה סבר שהגיעה שעתו לתפוס חזרה את השלטון בעיר. מסרייה הורה לרצוח את ויטו בונוונטרה ואת גספר מילאזו, אנשיו של מרנזנו. בתגובה, פתח מרנזנו במלחמה שנודעה בתור "מלחמת הקסטלמארזים". המלחמה גבתה מחיר כבד משני הצדדים, אולם אף אחד מהם לא הצליח להגיע להכרעה.
בתיווכו של ג'וזף בוננו, הגיע מרנזנו להסדר עם קבוצת מאפיונרים צעירים בהנהגת לאקי לוצ'יאנו שנודעו בכינוי "הטורקים הצעירים". מרבית חברי הקבוצה היו למעשה יהודים ואירים, אולם לוצ'יאנו רצה להיכנס לעולם הפשע האיטלקי. מרנזנו הבטיח להפוך את לוצ'יאנו לסגנו אם יחסל את מסרייה. ב-15 באפריל 1931 שוכנע מסרייה להיפגש עם לוצ'יאנו במסעדת נובה וילה טאמארו בקוני איילנד. לוצ'יאנו ומסרייה שיחקו קלפים, ולפתע ביקש לוצ'יאנו ללכת לשירותים. באותו רגע נכנסו למסעדה אלברט אנסטסיה, ויטו ג'נובזה, ג'ו אדוניס ובאגסי סיגל. הם ירו על מסרייה מטווח קרוב ועזבו את המקום במהירות. צ'ירו טרנובה ("מלך הארטישוק") היה אמור לנהוג ברכב המילוט, אולם ברגע האמת הוא היה מזועזע מכדי לעשות זאת. באגסי סיגל נאלץ לדחוף אותו החוצה ולנהוג בעצמו.
לוצ'יאנו נעצר ונחקר במשטרה בחשד למעורבות ברצח מסרייה, אולם שוחרר לאחר שהציג אליבי. חשד המשטרה הופנה לאחר מכן אל מאפיונר בשם ג'ון גיוסטרה, אולם הוא עצמו נרצח כעבור זמן קצר. התיק נסגר מחוסר ראיות.
{{cite book}}
: (עזרה)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.