Remove ads
זמרת אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ואן אליזבת אוסבורן (באנגלית: Joan Elizabeth Osborne, נולדה ב-8 ביולי 1962) היא זמרת-יוצרת אמריקאית, המקליטה ומופיעה במגוון סוגות, כולל פופ, רוק, נשמה, R&B, בלוז וקאנטרי.[1] היא ידועה בעיקר בזכות הלהיט שלה, "One of Us" משנת 1995.
לידה |
8 ביולי 1962 (בת 62) אנקוראג', קנטקי, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Joan Elizabeth Osborne |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1989 |
סוגה | מוזיקת פופ |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | גיטרה |
חברת תקליטים | מרקורי רקורדס, פולידור רקורדס |
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
אוסבורן היא במקור מאנקוראג', קנטקי, פרוור של העיר לואיוויל. היא עברה לניו יורק בשנות ה-80 המאוחרות, שם הקימה חברת הקלטה משלה, Womanly Hips, כדי להוציא מספר הקלטות עצמאיות. היא אז חתמה חוזה הקלטות עם מרקיורי רקורדס, והוציאה ב-1991 את האלבום הראשון שלה באורך מלא,Soul Show: Live at Delta 88. האלבום השני שלה היה ‘’Relish’’, שיצא ב-1995, הניב את הלהיט הגדול שלה, "One of Us". סינגלים נוספים מאלבום זה שזכו לזמן אוויר והיו להיטים מינוריים כוללים את "Right Hand Man" ו-"St. Teresa".[2] אוסבורן היא ביסקסואלית,[3] והשיר שלה "After Jane" מהאלבום Pretty Little Stranger (2006) מדבר על יחסיה עם אישה.[4] אוסבורן הופיעה בסרט התיעודי משנת 2002, Standing in the Shadows of Motown, ואף עשתה סיבוב הופעות עם להקת הליווי של תקליטי מוטאון, " the Funk Brothers".[5] היא יצאה עם להקתה לסיבוב הופעות כלל-ארצי עם דיקסי צ'יקס בקיץ של שנת 2003, ובאותה שנה הוציאה את אלבומה הרביעי, How Sweet It Is.[6]
ב-2006 ו-2007 אוסבורן הופיעה עם פיל לש וחבריה, והביצועים הקוליים שלה קיבלו מקום מרכזי באלבומם, Live at the Warfield. היא ממשיכה להופיע עם הרכב זה באופן קבוע.[7] בפברואר 2007, היא הופיעה בגרנד אול אופרי. במאי 2007, היא הוציא אלבום נוסף, Breakfast in Bed, בו חזרה למוזיקת נשמה, אחרי שהוציאה מספר אלבומי רוק. אוסבורן הופיעה כאורחת או תורמת במספר אלבומי אוסף, כולל אלבום מחווה לדולי פרטון ב-2003, בו היא שרה את "Do I Ever Cross Your Mind", וכזמרת אורחת באלבום Sgt. Pepper Live של צ'יפ טריק. ב-2010 היא זכתה בפרס "אשת הישגים" (Woman of Achievement Award) מטעם Women's Project Theater.[8] אלבומה Bring It On Home, שהוא אוסף שירי וינטאג' מסוגת בלוז ונשמה, יצא ב-27 במרץ 2012. .[9] האלבום היה מועמד לפרס גראמי לאלבום הבלוז הטוב ביותר לשנת 2013. הייתה זו הפעם השלישית שהייתה אוסבורן מועמדת לגראמי, שכן גם בשנת 1995 האלבום ‘’Relish’’ והלהיט “One of Us” היו מועמדים, וכן אוסבורן הייתה מועמדת לפרס האמנית החדשה. גם ב-1996 הייתה מועמדת לפרס ביצוע ווקאלי.[10] בספטמבר 2012 השתתפה אוסבורן בקמפיין "30 שירים ב-30 יום" במסגרת הפרויקט" Half the Sky: Turning Oppression into Opportunity for Women Worldwide".[11] בשנת 2014, הצטרפה אוסבורן ללהקת Trigger Hippy, אשר הוציאה את אלבומה הראשון בסוף 2014. .[12]
אוסבורן גדלה כקתולית, אך בבגרותה התרחקה מהכנסייה, בין היתר, משום שרצתה להיות כומר, וגילתה שאין הכנסייה מסמיכה נשים לכמורה. היא לא מזדהה עם אף דת מאורגנת, אך מרגישה מושפעת מאמונות שונות, ביניהן נצרות ובודהיזם.[13] לאוסבורן יש בת יחידה, שנולדה בדצמבר 2004.[14]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.