בחפירות הצלה שנערכו בשנת 1999 נתגלו תחנת דרכים מתקופת הברזל[3], מערכת תת-קרקעית מהתקופה הפרסית, מחצבה של אבני בנייה וכן מחצבה תת-קרקעית, שכללה בית מלאכה לכלי אבן, המתוארכות לימי בית שני וכן שדה קבורה ובו 44 קברים. גם בסקר שערכה רשות העתיקות ב-2008 נתגלו שרידים מתקופת הברזל.
צמחיית האזור אופיינית לתת ספר מדברית. הצמחייה כוללת סירה קוצנית, ומינים מדבריים נוספים כגון לענת המדבר.
טוריים צרי-עלים בחרל"פ ירושלים, כנראה מקורו מהגן הבוטני
בשולי הגן צומח העשב טוריים צרי-עלים (ממשפחת המורכבים) שזהו מקום גידולו הכמעט יחיד בישראל (עשב שכנראה הובא לישראל מאירופה בשנות 1930 לגן הבוטני בהר הצופים, ונמצא במספר בתי גידול מופרים בסביבת הגן הבוטני)[4].
על פי התוכנית הגן יתחבר למזרח הגן הלאומי עמק צורים. ממשלת ישראל הקציבה לפיתוח הגן הלאומי 7 מיליון ש"ח. לאחר אישור הקמת הגן, ביצעה רשות הטבע והגנים עבודות פיקוח במקום שכללו הריסה של מבנים בלתי חוקיים ועבודות עפר בשטח. הסמכות להכריז על מקום כגן לאומי, מצויה בידי שר הפנים בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה[5]
עמותת במקום, וארגוני שמאל מתנגדים להקמת הגן, וטוענים כי ההכרזה עליו נועדה למנוע הרחבת השכונות הערביות באזור, עיסאויה וא-טור[6][7]. בעקבות ערר, המועצה הארצית לתכנון ובנייה הכחישה טענות אלו[8]. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, גיבה את רשות הטבע והגנים וטען ש"האזור הוגדר כראוי לשימור כגן לאומי בתוכנית המקורית של ירושלים זה עשרות שנים. בין השאר בשל ממצאים ארכאולוגיים, צמחייה נדירה וערכי מורשת המצויים בו".
ראש עיריית ירושליםניר ברקת פעל באוקטובר 2013 לקדם את הגן הלאומי במקום[דרושה הבהרה][9]. מאידך השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, ניסה לעצור את קידום תוכנית הגן הלאומי כדי לאפשר פסק זמן לקיום דיונים נוספים במטרה לבחון את ההשלכות על ערכי טבע והשלכות לאומיות ובינלאומיות. בנוסף אמר השר כי בשטח אין ערכי טבע רגישים באופן מיוחד[10].
ב-14 בנובמבר 2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את בנייתו של הגן הלאומי בשטח של כ-650 דונם. ב-20 בנובמבר 2013 הכריז שר הפנים גדעון סער במליאת הכנסת, כי הליכי התכנון של התוכנית יימשכו וכי הם צפויים להיות מושלמים בתוך כחודש וחצי[11].
ישראל
