גינונגגאפ

במיתולוגיה הנורדית גינונגגאפ (מנורדית עתיקה: Ginnungagap; משמע ״התהום הפעורה״ או ״הריק הפעור״) הוא המישור הבראשיתי בו נוצר העולם.

אטימולוגיה

ישנם מספר הסברים מתחרים למקור השם. על פי ההסבר הראשון, ״Ginnunga״ נלקח מפועל שמשמעותו ״לפעור״ (gap). עם זאת, פועל משורש זה מופיע רק פעם אחת במקורות בנורדית עתיקה, באדה הפואטית, בשורה "gap var ginnunga״ (תורגם על ידי שאול טשרניחובסקי ל״אַךְ תְּהוֹם פּוֹעֶרֶת פֶּה״). החוקרת אורסולה דרוקנה טוענת שהמילה ״ginunga״ הושאלה מגרמנית עילית עתיקה^[1]. תאוריה מתחרה מתבוננות בתחילית ginn-, שמשמעותה ״מאוד״ או ״ביותר״ בנורדית עתיקה. על פי תאוריה זו ניתן לתרגם את המילה Ginnungagap ל"מרחב קסום/יצירתי מאוד"^[2].

מיתוס הבריאה

בסיפור בריאת העולם הנורדי, גינונגגאפ הוא הריק הבראשיתי. ב"הטעיה של גילבי" (Gylfaginning), החלק הראשון לאחר הפרולוג באדה הפרוזאית, מסופר שגינונגגאפ גבלה בצפון בכפור של ניפלהיים ובדרום בארצם החמה של ענקי האש, מוספלהיים. תהליך הבריאה החל כשקרח, גשם ורוחות מניפלהיים פגשו ניצוצות ממוספלהיים.

מיקום גאוגרפי

ישנן עדויות לחיפושים של קרטוגרפים סקנדינבים אחר המקום הפיזי אשר נתן השראה לסיפור הבריאה כבר במאה ה15. טקסט המתוארך למאה זו גורס כי גינונגגאפ נמצא בין גרינלנד לוינלנד^[3] ואילו טקסט אחר מאותו הזמן מתייחס לגינונגגאפ כמילה הנורדית שתרגומה המילולי הוא ״תהום בצפון הרחוק״^[4]. במאה ה17 בישוף איסלנדי השתמש במילה גינונגגאפ על מנת לתאר גוף מים צר המפריד בין חלקה הדרומי של גרינלנד לאמריקה (כנראה האי באפין). מקובל לחשוב שהבישוף התייחס בדבריו למצר דייוויס^[5].

בתרבות הפופולרית

גינונגגאפ מופיעה ביקום הבדיוני של מארוול כמקום של חשכה וכאוס. בגינונגגאפ נוצרו אלים עתיקים, שדים וענקי כפור והוא היה קיים עוד לפני היווצרות העולם^[6].

קישורים חיצוניים

• תרגומי שאול טשרניחובסקי מן האדה האיסלנדית בפרויקט בן-יהודה.
• גינונגגאפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. 'The Poetic Edda, edited with translation' introduction and commentary by Ursula Dronke, Volume II: Mythological Poems, Clarendon Press (1997), pp. 112–14, note to "Vǫluspá", line 3/7".
2. Dillmann, F. X. (1998). "Ginnungagap" in: Beck, H., Steuer, H. & Timpe, D. (Eds.) Reallexikon der germanischen Altertumskunde, Volume 12, pp. 118-123. Berlin: de Gruyter. ISBN 3-11-016227-X.
3. Gripla, Codex No. 115 translated in The Norse Discovery of America, A. M. Reeves, N. L. Beamish and R. B. Anderson, 1906, p. 238.
4. Dronke, p. 112.
5. Seaver, Kirsten "Maps, Myths and Men", Stanford University Press (2004) pp. 247-253.
6. Thor Annual #5. Marvel Comics.