גיזום

גיזום הוא פעולה של עיצוב צמחים על ידי בני האדם.

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא אנציקלופדי. כתוב כמו מדריך לגוזם הצעיר.

גיזום עצים בקיבוץ אפיקים, בשנת 1945.

לכל צמח אופי גידול משלו - תוצאה של הסתגלותו לתנאי הסביבה והאקלים בארץ מוצאו. בטבע מווסתים הצמחים את צמיחתם בתגובה להשתנות העונתית, ויש להם דרכים משלהם להתמודד עם מצבים קשים כמו צמא, יובש, חום, קור וקרינה.

פעולת הגיזום דורשת ידע בפיזיולוגיה של הצמחים, היכרות קרובה עם העץ והשיח, והכרת אורחות חייהם ותגובתם האפשרית לפעולת הגיזום. היא דורשת מיומנות והתמחות מעשית בביצועה, בכלים טובים ומתאימים - וכל זאת בידיעה ברורה שהסרת חומר צמחי מעץ או משיח לעיתים מזומנות, מחלישה ומקצרת חייו.

סיבות לגיזום

גיזום נועד לעצב צמחים לשם נוי. לעיתים גוזמים עצים ושיחים כיוון שנפחם גדל יותר מדי, והם חוסמים מעבר, חוסמים צמחים אחרים או עלולים להוות פגיעה בקווי חשמל, טלפון ועוד.

• עצים צעירים: יש צורך בעיצוב הצמיחה ובשמירה על צמיחה תקינה של הגזע ומיקום ההסתעפויות של ענפיו העתידיים.
• עצים בוגרים: לצורך דילול ענפים בנוף סבוך; לצורך הסרת ענפים יבשים או שבורים (= סניטציה) או כשקיימת סכנת שבר בענפים כבדים; לצורך הגבהת נוף העץ או פרישתו.
• שיחים: גוזמים שיחים לצורך דילול נוף סבוך, כדי להחדיר אור למרכז השיח, לצורך עיצוב, עידוד פריחה וחידוש נוף של שיחים ותיקים.
• בני-שיח ורב שנתיים גוזמים לעיצוב, להסרת פריחות, להארכת עונת הפריחה, ולצמיחה עונתית מחודשת.
• חד-שנתיים קוטמים לצורך הסתעפות הצמח, להסרת פריחות נבולות ולהארכת עונת הפריחה.

דרכי גיזום

עצים

את המטרות של דילול נוף הצמרת, פרישתה או הגבהתה, או הקטנת מעמס הכובד על הגזע, משיגים על ידי גיזום של דילול^[1] והסחה^[2]. בגיזום עצים בוגרים, קיימת סכנה ממשית של גרימת קרעים ופצעים בשל כובד הענפים. כשמנסרים ענף, אורכו ומשקלו מפילים את הענף עוד בטרם הושלם החתך וקורעים בנפילתם חלק מן הקליפה והגזע. לפיכך יש לגזום ענף של עץ בכמה שלבים, ולכל הפחות בשניים. בשלב הראשון יוצרים חתך תחתון, 20 - 100 ס"מ מחיבור הענף לגזע (או לענף העבה יותר), עד קרוב למחצית העובי; חתך עליון ייעשה במקום המרוחק 5- 15 ס"מ, תלוי בעובי הענף - ממקום החתך התחתון. כשנוהגים כך, אמור החתך התחתון למנוע שבר וקריעת הקליפה.

בשלב השני, לאחר הסרת מרבית המשקל, ניתן להסיר את הגדם שנותר בקלות ובמדויק בניסור תחתון ועליון המכוונים זה אל זה, תוך כדי שיד מחזיקה את הגדם כדי שלא יכביד ולא ילחץ על המסור ולא יפול לפני סיום עבודת הניסור.

שיחים

להבדיל מן העצים אשר להם גזע אחד ועיקר צמיחתם באמירי הענפים, השיחים מגדלים ענפים רבים מאזור צוואר השורש. עובדה זו מסבירה את תופעת הענפים המזדקנים ומתנוונים בשיח בצד ענפים צעירים הפורצים מצוואר השורש. בשיחים כמו בעצים, עדיף גיזום של דילול והסחה, כדי לשמור על הצורה הטבעית של נופם. באמצעות הגיזום מדללים את מספר הענפים/גזעים בשיח, מסירים ענפים מנוונים ובכך מעודדים התחדשות. אם מעוניינים להרחיב את נופו של השיח - מבצעים גיזום הסחה מעל לעין הפונה החוצה. קיטום^[3] ייעשה בשיחים צעירים, כאשר מעוניינים למלא נוף דליל מדי של השיח או להרבות ענפי פריחה. לפעמים נאלצים לקטום ענפים אשר מפריעים לנו בחיי היומיום. גיזום הקצרה^[4] מבצעים בשיחי הגדר החיה. קצב ההתחדשות של השיח מכתיב את תכיפות הגיזום, שמטרתו לשמור על צורת הגדר ועל כיסוי מלא וצפוף של עלווה רעננה.

הערה:

בגן משתמשים במגוון רחב מאוד של שיחים השונים זה מזה בנופם, בעלוותם, במשך פריחתם, בצבע פרחיהם ובמועדי הפריחה. הם מקשרים בין הנוף הגבוה של העצים לבין הצמחייה הנמוכה. גיזום השיחים חייב להתייחס לכל מכלול תכונותיהם.

ורדים

את שיח הוורד גוזמים בחורף, ממש לפני התעוררות השיח לצמיחה. הזרועות הפורצות ממקום ההרכבה בונות את הקומה הבסיסית של השיח ורצוי ליצור מהן צורת גביע, כדי שהאור יחדור למרכזו. בשעת הגיזום בוחרים את מקום החיתוך מעל לעין הפונה החוצה.

בגיזום החורפי בודקים את השיח מכל כיווניו, מסירים קטעים יבשים ואף ענפים שלמים לצורך דילול או כאלה הנראים "עייפים", שאין עליהם אף עין המבטיחה צימוח בריא וחזק. על פצעי החתכים מורחים משחה שתפקידה לאטום את הפצע מפני חדירה של גורמי מחלות.

במשך הקיץ עוסקים ב"סנטיציה" - שמירה על ניקיון השיח על ידי הסרת הפרחים הנבולים. הסרה זו אף היא הזדמנות לגיזום קל, עד חצי עמוד הפרח, מעל לעין מתאימה.

בוורדים מטפסים מכוונים את הזרועות הצומחות מן ההרכבה אל מתקן הטיפוס.

בשעת הגיזום נהוג לגזום בדים ובני בדים, לפי הצורך, אך לא את הזרועות, המתעבות עם הזמן והופכות לגזעים.

ורדים שיחיים גדולים בעלי ענפים שרביטיים גוזמים בחורף לצורך סניטציה ועיצוב בלבד, אם הם נטועים במרחב המאפשר להם התפרסות.

לא מבצעים גיזום דרסטי בוורדים בתקופת הקיץ, הדבר עלול לפגוע בהם פגיעה קשה ואף להמיתם.

שיחים שפריחתם מופיעה באביב ובמרוצת הקיץ על ענפים חדשים שצמחו השנה - אותם גוזמים בחורף (למעט שיחים הרגישים לקור, אותם יש לגזום בחלוף סכנת הקור).

יש קבוצת שיחים אותם מגדלים בשל פרותיהם הקישוטיים, בעיקר מיני חבושית ופירקנתה; פרות אלה נשארים זמן רב על השיחים דווקא בעונה מעוטת פריחות והם מושכים אל הגן ציפורים לרוב. שיחים אלה אין גוזמים ללא צורך, אבל אפשר לעצב אותם לאחר הפריחה בגיזום של דילול ענפים והסחה, וכך גם ניתן לשמור על חלק מפרותיהם לסתיו. אחת לכמה שנים אפשר לחדש את השיחים על ידי גיזום כל הנוף עד הבסיס.

גביהו יתר על שיחים תדירי ירק אין גוזמים אלא לפי הצורך שלנו, כלומר אם התרחבו או המידה.

שיחי הגדר החיה נגזמים בקיץ בתקופת הצמיחה של השיחים. כדי לשמור על מופע צפוף, מטופח ומסודר של הגדר, עלינו להקפיד על גיזומה לעיתים מזומנות -2-5 פעמים במשך הקיץ, תלוי בקצב הצמיחה של השיחים ומידת חיוניותם. כעבור שנים מספר נחשפים הענפים בתחתית הגדר כתוצאה של הצללה עצמית. אפשר למנוע תופעה זו על ידי גיזום אלכסוני במקצת של - כך יחדור האור לכל קירות הגדר באופן שחלקה העליון יהיה יותר צר מחלקה התחתון חלקיה. אם בסיס שיחי הגדר חשוף - גוזמים את כל הגדר לגובה של 30-40 ס"מ. גיזום זה יעורר צימוח של ענפים רבים והגדר תתחדש. גיזום לחידוש הגדר מבצעים אחת לכמה שנים.

בספרות

בספר עלובי החיים, ז'ן ולז'ן היה בצעירותו גוזם עצים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גיזום בוויקישיתוף

• גיזום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. הסרת ענף מבסיסו כלומר גיזום ענף במקום צמיחתו מן הגזע או מבסיס השיח.
2. הגדלת זווית הצמיחה של הענף ביחס לגזע או הקטנתה על ידי גיזום הענף מעל לעין הפונה לכיוון הרצוי.
3. הסרת אמיר הגבעול או הענף, מפרק אחד עד מספר פרקים.
4. קיצור אורכו של ענף.