Loading AI tools
גנרל של צבא ארצות הברית ששימש כראש מטה צבא ארצות הברית וכחבר במטות המשולבים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורדון ראסל סאליבן (באנגלית: Gordon Russell Sullivan; 25 בספטמבר 1937 – 2 בינואר 2024) היה גנרל של צבא ארצות הברית, ששימש כראש מטה צבא ארצות הברית וכחבר במטות המשולבים. הוא גם כיהן כמזכיר הצבא בפועל.
 | |||||||
| סאליבן, 1992 | |||||||
| לידה |
25 בספטמבר 1937 בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 2 בינואר 2024 (בגיל 86) | ||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון  | ||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית | ||||||
| תקופת הפעילות | 1959–1995 (כ־36 שנים) | ||||||
| דרגה |
 גנרל | ||||||
| תפקידים בשירות | |||||||
| |||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||
| מלחמת וייטנאם | |||||||
| עיטורים | |||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||
| |||||||
  | |||||||
לאחר פרישתו שימש סאליבן כנשיא וכמנהל הכללי של "אגודת צבא ארצות הברית" (Association of the United States Army) מ-1998 ועד 2016. עד למותו שימש כיושב ראש מועצת הנאמנים של אוניברסיטת נוריץ',[1] ושל המכון למורשת מרשל.[2]
גורדון סאליבן נולד בבוסטון, מסצ'וסטס וגדל בקווינסי הסמוכה. ב-1959 הוא הוסמך כקצין בשריון וקיבל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת נוריץ'. הוא גם החזיק בתואר מוסמך אוניברסיטה במדע המדינה מאוניברסיטת ניו המפשייר. הכשרתו הצבאית כללה הכשרה בסיסית ומתקדמת בבית הספר לשריון של צבא ארצות הברית, לימודים בקולג' לפיקוד ומטה של הצבא ובמכללת המלחמה של צבא ארצות הברית.
במהלך הקריירה הצבאית שלו שירת סאליבן כסגן מפקד בית הספר לשריון של צבא ארצות הברית בפורט נוקס שבקנטקי מנובמבר 1983 ועד יולי 1985, כסגן מפקד הקולג' לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית שבפורט לוונוורת' שבקנזס ממרץ 1987 ועד יוני 1988, כמפקד הדיוויזיה הרגלית הראשונה בפורט ריילי שבקנזס מיוני 1988 ועד יולי 1989, כסגן ראש המטה למבצעים ותכנון וכסגן ראש מטה הצבא בשנים 1990–1991. התפקידים שבהם הוצב מחוץ לארצות הברית כללו ארבעה סבבי הצבה באירופה, שניים בווייטנאם ואחד בקוריאה הדרומית.
שירותו הצבאי של סאליבן הגיע לשיאו כאשר מונה לראש מטה הצבא ה-32, שהוא התפקיד הבכיר ביותר בצבא, שמשמש גם כחבר במטות המשולבים. בתפקיד זה יצר סאליבן חזון והוביל את הצוות שהעביר את הצבא מתקופת המלחמה הקרה. באוגוסט 1993 מונה סאליבן על ידי הנשיא ביל קלינטון למזכיר הצבא בפועל, תפקיד בו הוא כיהן עד נובמבר אותה שנה.
ב-31 ביולי 1995 פרש סאליבן מהצבא לאחר יותר מ-36 שנות שירות פעיל.
יחד עם מייקל ו. הארפר, סאליבן היה אחד הכותבים של הספר "התקווה היא לא שיטה" (Hope Is Not a Method) שיצא לאור ב-1996 ושמפרט את האתגרים העצומים שאליהם הוא נקלע במעבר של הצבא מתקופת המלחמה הקרה מנקודת המבט של עקרונות מנהיגותיים בדוקים ומחויבות לערכים.[3]
מפברואר 1998 ועד יוני 2016 הוא היה הנשיא והמנהל הכללי של "אגודת צבא ארצות הברית" שהמטה שלה שוכן בארלינגטון, וירג'יניה.[4] הוא גם שימש כיושב ראש חבר הנאמנים של אוניברסיטת נוריץ'.[5]
עד למותו הוא שימש כיושב ראש מועצת המנהלים של "המוסד להיסטוריה של הצבא",[6] ושל "המכון למורשת מרשל".[2] הוא גם שימש כחבר במועצה המייעצת של הארגון Spirit of America שתומך בביטחונם ובהצלחתם של האמריקאים שמשרתים מעבר לים.[7]
ב-2003 הוענק לסאליבן פרס סילוונוס תייאר של האקדמיה הצבאית של ארצות הברית כאות הוקרה על הקריירה הצבאית שלו ועל עבודתו ב"אגודת צבא ארצות הברית".[8] ב-2016 העניקה לו האגודה את מדליית ג'ורג' מרשל, אות הכבוד הגבוה ביותר שלה.[9]
סאליבן היה נשוי למרים גאי לופטוס עד לפטירתה. בנובמבר 2017 הוא נישא בשנית ללורי בויל סאליבן.
נפטר ב-2 בינואר 2024. התגורר בפאלמות', מסצ'וסטס.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
