גורדון מור (אדמירל)
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמירל סר ארצ'יבלד גורדון הנרי וילסון מור, KCB, CVO (באנגלית: Sir Archibald Gordon Henry Wilson Moore; 2 בפברואר 1862 – 2 באפריל 1934) היה קצין בצי המלכותי ששירת כלורד הים השלישי בין השנים 1912 עד 1914.
![]() | |
לידה | 2 בפברואר 1862 |
---|---|
פטירה | 2 באפריל 1934 (בגיל 72) |
מדינה | הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
השתייכות | הצי המלכותי הבריטי |
תקופת הפעילות | 1875–1919 (כ־44 שנים) |
דרגה |
![]() |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
ביוגרפיה
מור נולד ב-2 בפברואר 1862. הוא הצטרף לצי המלכותי ב-1875 ושירת במלחמה האנגלו-מצרית של 1882.[1] הוא הועלה לדרגת קפטן ב-30 ביוני 1901. בתחילת 1903 הוא השתתף במשלחת המיוחדת (בראשותו של לורד דאון) שמילאה את מקום המלך לנסוע לאיראן כדי להעניק לשאה את עיטור מסדר הבירית. הוא מונה לעוזר ימי של לורד הים הראשון ב-1907 ולמנהל התחמושת הימית והטורפדות ב-1909[1] הוא הועלה לדרגת אדמירל משנה ב-1911, ומונה ללורד הים השלישי ב-1912.[1] הוא שירת במלחמת העולם הראשונה, ופיקד על שייטת סיירות המערכה השנייה משנת 1914.[1]
כסגן המפקד של תת אדמירל סר דייוויד ביטי בקרב שרטון דוגר, מור הוביל את הטבעת SMS בליכר בינואר 1915. [2] נמתחה עליו ביקורת קשה על כך שאיפשר ל-SMS זיידליץ ו-SMS דרפלינגר שנפגעו קשות להימלט יחד עם SMS מולטקה שלא נפגעה. הוא "סולק בשקט מהצי הגדול והוצב לפקד על (שייטת הסיירות ה-9) באיים הקנריים, שם האפשרות של כל מפגש עם אוניות שטח גרמניות היה רחוק". [3]
בשנת 1917, מור מונה למפקח על מחלקת הלוחמה המכנית.[1] הוא פרש ב-1919 ומת ב-2 באפריל 1934.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.