Remove ads
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורדון ו. אולפורט (באנגלית: Gordon W. Allport; 11 בנובמבר 1897 – 9 באוקטובר 1967) היה פסיכולוג אמריקני. אולפורט הדגיש את היסודות הבריאים בנפש האדם, בניגוד לפרויד, והיה בעל השפעה על הפסיכולוגיה של האישיות.
לידה |
11 בנובמבר 1897 מונטזומה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
9 באוקטובר 1967 (בגיל 69) קיימברידג', ארצות הברית |
ענף מדעי | פסיכולוגיה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | הרברט לנגפלד |
מוסדות | אוניברסיטת הרווארד |
תלמידי דוקטורט | האנס-לוקאס טויבר, ג'ייקוב ו. גצלס, ג'רום ברונר |
פרסים והוקרה | |
את התכונות חילק אולפורט לשלושה סוגים: אלו אשר מקרינות על האישיות כולה (למשל הסאדיזם עבור אישיות סאדיסטית), אלו בעלות השפעה רחבה על מגוון מצבים, אם כי ייתכנו מצבים שבהם אינן דומיננטיות (למשל חביבות, תקיפות ועוד) ואלו אשר מופיעות במצבים מוגבלים בלבד. תדירותה ועוצמתה של תכונה ומספר המצבים שבהם היא ניכרת קובעים את חשיבותה באישיות.
אולפורט הרבה לעסוק במחקר אידיוגרפי, מחקר הממוקד באדם אחד. הדגש אינו על השוואה בין תכונות של בני אדם, אלא על בחינת האופן שבו מאורגנות ומובנות התכונות באותו אדם. לדעתו, תכונות רבות הן ייחודיות לאחד ועל כן מדע כללי של השוואת תכונות כמעט בלתי אפשרי.
מושג מרכזי אחר במשנתו של אולפורט הוא אוטונומיה פונקציונלית. מושג זה מתאר מצב שבו התנהגות שמקורותיה בדחפים מרמה נמוכה הופכת למופנמת. למשל, התנהגות טובה שמטרתה השגת אהבת הורים יכולה להימשך ולעבור הפנמה, גם לאחר שסיבתה הראשונה כבר אינה רלוונטית.
גורדון יצר כמה סולמות ערכים. בספרו הקלאסי "הפרט ודתו" (1950) מדגים אולפורט כיצד אנשים יכולים להשתמש בדת בצורות שונות,[1] ומודד את ההיבטים הללו של הדת בסולם האוריינטציה הדתית (אולפורט ורוס, 1967). ההגדרה הקלאסית של דעה קדומה מקורה בעבודתו של אולפורט, "טבעה של דעה קדומה" משנת 1954. לפי גורדון, יש לדעה קדומה שני מרכיבים, יחס ואמונה, והיא באה לידי ביטוי ברמות הולכות וגדלות של אינטנסיביות; הוצאת דיבה, הימנעות, אפליה, אלימות והרס פיזיים, (ראו סולם אולפורט). כמו כן בספר זה הוא פירט את התייחסותו ל"השערת המגע".
לאולפרט הייתה ביקורת על הפסיכואנליזה. כאנקדוטה הוא תיאר מפגש שלו עם פרויד, שבו הציג לפניו מקרה שמצא בו עניין על ילד שסבל מחרדת לכלוך. פרויד תהה מיד: "והילד הזה הוא אתה?", למורת רוחו של אולפורט הנבוך. אולפורט הציג סיפור זה כדוגמה ללהיטותה של הפסיכואנליזה לשייך כל דבר אל הנסתר והחולני (שאלתו של אולפורט כביטוי למצוקה נפשית) ולא אל הגלוי והבריא (שאלתו כביטוי לסקרנות מדעית).
בתרגום לעברית:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.