גוליית (שיר)

"גוליית" הוא שיר של להקת כוורת שנכתב על ידי אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון והולחן על ידי דני סנדרסון. השיר מתאר את מלחמת דוד וגוליית ופורסם באלבום צפוף באוזן של הלהקה.

"גוליית"

שיר בביצוע כוורת
מתוך האלבום צפוף באוזן
יצא לאור	1975
סוגה	רוק, הומור
שפה	עברית
אורך	3:24
חברת תקליטים	הד ארצי
כתיבה	דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק
לחן	דני סנדרסון

השיר נבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים בשנת תשל"ה.

השיר והסיפור המקראי

השיר מגולל את סיפורו (הבדיוני בחלקו) של גוליית, החל מהולדתו ועד מותו בקרב דוד וגוליית. סיפור מלחמת דוד בגוליית אמנם מוזכרים בתנ"ך (ספר שמואל א', פרק י"ז), אך רוב השיר הוא פרי הדמיון ומשולב בהלצות.

נקודות דמיון

גוליית מתואר בתנ"ך כענק שגובהו שש אמות וזרת. גם בשיר גוליית מתואר כענק אשר מגיל צעיר מטיל את מוראו על יתר האנשים:

בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.

בהמשך השיר מתואר ניצחונו של דוד על גוליית בעזרת רוגטקה:

דוד מלך התעצבן
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה
קלע לו בול בפוני.

תיאור זה מקביל לתיאור התנכ"י: ”וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה”. בנוסף, מילות השיר בסופו ”כל התנ"ך אמר תודה והתרגש” מזכירות את חגיגות היהודים לאחר הניצחון על הפלשתים.

נקודות שוני

רבות נקודות השוני בין השיר לבין הסיפור המקראי. ראשית, סיפור דוד וגוליית הונצח בחברה הישראלית כסיפור המראה את חוסנו של העם היהודי ואילו פתיחת השיר טוענת בהומור כי:

זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת
לא יעזור לך שנתיים.

לידתו וגדילתו של גוליית המתוארים בשיר אינם מוזכרים בתנ"ך. גם נסיבות הקרב שונות לחלוטין: בסיפור המקראי מבקש שאול המלך מתנדב להילחם בגוליית ודוד מתנדב, ואילו בשיר דוד וגוליית נפגשים באקראיות, כאשר הקרב ניצת בעקבות התגרות של דוד בגוליית: ”בא אלי גוליית נחמד, שב אצלי על כף היד” שורה זאת מבוססת על שורה מהשיר "בא אלי פרפר נחמד" מאת פניה ברגשטיין.

בשירו של סנדרסון, דוד השתמש ברוגטקה, בניגוד לתיאור התנ"כי שבה מתואר דוד משתמש בקלע. גוליית גם מוצג בשיר כאשקלוני ("ככה מדברים? שאל גוליית באשקלונית"), ואילו בתנ"ך מצוין שגוליית התגורר בגת. ייתכן שסנדרסון מתייחס לכך שבתנ"ך מוזכרת השפה 'אשדודית' (בספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק כ"ד), אך סביר יותר שבחר ב"אשקלונית" בשל ההתאמה של המילה למשקל הפואטי של השיר (כמות ההברות במילה מתאימה בדיוק להשלמת השורה).

קישורים חיצוניים

• "גוליית" באתר בית לזמר העברי