גואנג וו-די

גוָאנְג ווּ דִי היה קיסר סין בן שושלת האן המזרחית. טרם המלכתו היה שר-מלחמה, שהדיח בסופו של מאבק בן שנתיים, את הקיסר גוָאנְג שִי, והקים את השושלת המזרחית של האן, הוא שלט משנת 25 עד שנת 57. בשנת 37 איחד את כל סין, לאחר תקופת מלחמת האזרחים הקשה, במותו ירש אותו בנו מִינְג.

שרי המלחמה בסין בשנת 25

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש לאחד תתי פרקים ובחלקם להרחיב מהערך האנגלי המקביל.

גואנג וו-די
汉光武帝

לידה	15 בינואר 5 לפנה״ס
פטירה	29 במרץ 57 (בגיל 61) לוו-יאנג, הרפובליקה העממית של סין
מדינה	שושלת האן
בן או בת זוג	הקיסרית גוו שנגטונג הקיסרית יין ליחווה
שושלת ליו
קיסר סין שושלת האן המזרחית 5 באוגוסט 25 – 29 במרץ 57 (31 שנים) → Emperor Gengshi of Han Emperor Ming of Han ←

רקע משפחתי

גוָאנְג ווּ דִי לְיוֹ שְׂיוֹ היה צאצא מהדור השישי לקיסר שושלת האן המערבית גִ'ינְג, ששלט מ-156 לפנה"ס עד 141 לפנה"ס. אביו היה שופט במחוז נָאן-דוּן, וסבו ואב-סבו היו מושלים של תת-מחוזות.

בניגוד לאחיו שרצה לארגן מרידות נגד קיסר שין וָאנְג מָאנְג, לְיוֹ שְׂיוֹ שאף להיות חוואי, אך בן משפחתו חזה שאדם בשמו (לְיוֹ שְׂיוֹ), אמור להיות קיסר ועודד אותו להיות שאפתן.

רקע היסטורי לפני כינון שושלת האן המזרחית

הפלת שושלת האן המערבית

בשנים שלפני הספירה פרצו מרידות של איכרים (בני מעמד החיילים-איכרים) שנפגעו מפעולות של הקיסרים של שושלת האן המערבית, בתחום הכלכלי, ובנוסף מאסונות טבע קשים כמו הצפות של הנהר הצהוב. את המצב הזה ניצל וָאנְג מָאנְג שהיה האחיין החורג של הקיסרית וָאנְג גֶ'ן גוּן, תוך נקיטה בצעדים לנטילת השלטון, ובסיוע מינויו לעוצר של הקיסרים צֶ'נְג ופִּינְג. טענתו הייתה ששושלת האן המערבית, לא זוכה לחסדי האלים (מנדט משמים לשליטה בקיסרות) ויש להחליפה. בשנת 9 לספירה הודח הקיסר האחרון ז'וּדְזְה, ותמה שושלת האן המערבית, וָאנְג מָאנְג הכריז על הקמת שושלת חדשה, שושלת שין.

שושלת שין

וָאנְג מָאנְג הצליח לשרוד כקיסר תקופה קצרה בין השנים 9–23. בשנים האחרונות לשלטונו פרצו מרידות ברחבי הקיסרות, בעוד שהקיסר וָאנְג מָאנְג לא ייחס להן חשיבות, ויצר חזית מול עמים שכנים. כאשר וָאנְג מָאנְג התעורר סוף סוף הוא נחל הצלחה בתחילה במיגור המרידות.

הדחת וָאנְג מָאנְג, גוָאנְג שִי קיסר האן החדש

פעילות המשפחה נגד קיסרות שין

בני המשפחה בראשות לְיוֹ שְׂיוֹ תכננו לחטוף את המושל של מחוז נָאן-יָאנְג, ולקרוא לבני המחוז למרוד. התוכנית נכשלה, הקושרים נמלטו, אך משפחתם נשחטה על ידי חיילי הקיסרות של שין. אז הקושרים נקטו בצעד אחר, הם איחדו כוחות עם מורדים אחרים, והתחילו לקצור הצלחות צבאיות. בשנת 23 הם הצליחו לבסוף להרוג את דְזְווָאן-פָּאו מושל נָאן-יָאנְג.

הקיסר גוָאנְג שִי

תוך מהלך הפלת שושלת שין, התפצלו הכוחות המנצחים, חלק צידדו בלְיוֹ שְׂיוֹ, אך אחרים בחרו מצביא צבאי לא חזק בשם לְיוֹ שׂוֵ'אן לקיסרות, תחת השם הקיסר גוָאנְג שִי. שאר ראשי המורדים קיבלו את התואר גנרל, לְיוֹ יאן אחיו של לְיוֹ שְׂיוֹ מונה לראש הממשלה. עקב התחזקותו של ראש הממשלה, ונקיטת עמדות שונות מהקיסר גוָאנְג שִי,הוציא הקיסר החדש את ראש הממשלה להורג יחד עם עוד כמה גנרלים. בסופו של דבר צבאו של וָאנְג מָאנְג ניגף מול המורדים. בשנת 23 המורדים צרו על ארמונו של וָאנְג מָאנְג, וחיסלו אותו.

ההתנקשות בקיסר גוָאנְג שִי

הקיסר ליו שיו - גואנג ווּ-דִי

לְיוֹ שְׂיוֹ מפגין נאמנות לקיסר

לְיוֹ שְׂיוֹ נאלץ להבליג על מות אחיו (ראש הממשלה), ולהפגין נאמנות לקיסר גוָאנְג שִי( הוא אפילו נמנע מלהתאבל על אחיו) שהעניק לו תואר המרקיז של וואקסין. באותה תקופה לְיוֹ שְׂיוֹ נשא את אהובתו לאישה. לְיוֹ שְׂיוֹ מונה על ידי הקיסר גוָאנְג שִי לנהל את מעבר בירת הקיסרות מצאנגן לליאויאנג.

חיזוק כוחו של לְיוֹ שיו מצפון לנהר הצהוב

לאחר מכן נשלח לְיוֹ שְׂיוֹ לשטח מצפון לנהר הצהוב, שם נתקבל באהדה על ידי העם. בשנת 24 הוא איחד כוחות מורדים תחת פיקודו, והחל לפעול להפלת הקיסר גוָאנְג שִי שהיה לא מוכשר, בשנת 25 נחנק למוות הקיסר גוָאנְג שִי על ידי אנשיו מבין האיכרים-מורדים (שהשתתפו בהפלת הקיסר וָאנְג מָאנְג), וגופתו הוסתרה. לְיוֹ שְׂיוֹ הכריז על עצמו כקיסר גוָאנְג ווּ דִי בתמיכת אנשיו.

פעולות הקיסר לאיחוד הקיסרות

הניצחון על האיכרים-מורדים

לאחר שהתנקשו בחיי הקיסר, ניסו המורדים-איכרים להשליט את נציגם לְיוֹ-פֶּן-דְזְה כקיסר.
לְיוֹ-פֶּן-דְזְה היה לא כשיר לשלטון, והודח תוך גירוש האיכרים-מורדים מהבירה.
בסופו של דבר נכנעו האיכרים-המורדים, לקיסר גוָאנְג ווּ דִי.

הניצחונות על שרי המלחמה

במהלך המאבק של הקיסר גוָאנְג ווּ דִי לאחד את הקיסרות הסינית של האן, נאלץ הקיסר להתמודד עם מספר שרי-מלחמה באזורים השונים שטענו לזכות לרשת את כתר הקיסרות.

השליטה על הקיסרות המאוחדת

בשנת 37 כיבוש סין, מידי שרי המלחמה (מנהיגים מקומיים חזקים), כמעט הושלם. הקיסר גוָאנְג ווּ דִי חילק למפקדיו הנאמנים מישרות מרקיזים, חילק להם רכוש רב, כיבד אותם ושמע בעצתם, אך לא העניק להם כל כוח פוליטי בממשל המרכזי והסמכותי שלו. בשנת 41 שלח הקיסר גוָאנְג ווּ דִי את המפקד מֲה יוּאַן לכבוש את הממלכה הווייטנאמית שנשלטה על ידי שתי אחיות, המבצע הצליח ושתי המלכות הוצאו להורג בשנת 43. הקיסרות בראשותו המשיכה לסבול מפשיטות עמים נוודים בצפון, וההגירה של בני האן לדרום נמשכה.

שתי קיסריות, ושני נסיכי הכתר

בנוסף לנישואיו הראשונים, הקיסר גוָאנְג ווּ דִי נישא נישואין פוליטיים עם גְווֹ אחייניתו של השליט הצבאי לְיוֹ יאנג.
גְווֹ הפכה לקיסרית, ובנה הנסיך לְיוֹ גיאנג הפך ליורש הכס.
גם לאחר שסר חינה של הקיסרית גְווֹ (גורשה מפניו בשנת 41), ואהובתו הראשונה יֵן הפכה לקיסרית, בנה של גְווֹ נשאר יורש הכס.
רק בשנת 43 הפך לְיוֹ יאנג (הקיסר מינג), בנה הבכור של הקיסרית יֵן, ליורש הכס במקום ליו גיאנג.

מיקומו בין קיסרי סין

גוָאנְג שִי 23-25	גואנג ווּ-דִי 25-57	מִינְג (בנו של גואנג ווּ-דִי) 58-75

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גואנג וו-די בוויקישיתוף

• biography/Liu-Gengshi גואנג וו-די, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)