סיירת חטיבתית (בעבר: גדוד סיור) היא יחידה מובחרת בצה"ל המאגדת את הפלוגות החטיבתיות של חטיבות חיל רגלים. הסיירות החטיבתיות מורכבות מפלוגת סיור ("פלס"ר"), פלוגה שייעודה לוחמה נגד טנקים ("פלנ"ט"), פלוגת הנדסה ("פלחה"ן") וגורמים נוספים. פלוגת הקשר של הגדוד, הפלחי"ק, בדרך כלל אינה חלק מהסיירת אלא חלק ממפקדת החטיבה, אך צוותי הלוחמים של חפ"ק המח"ט שהשתייכו אליה בעבר כיום משתייכים לסיירת (פרט לחטיבת "כפיר") כצוותים לוחמים הנמנים בתוך פלוגת הפלחה"ן (צנחנים, גולני, גבעתי ונחל). רוב פעילותם של הסיירות החטיבתיות בעת שיגרה מאופיינת בפעילות ביטחון שוטף (בט"ש). בזמן מלחמה ייעוד הסיירת הוא:
- סיור קרבי והשגת מודיעין טקטי.
- פתיחת שטח לפני החטיבה.
- סיוע קרבי.
- הפעלת צלפים במסגרת הסיור והסיוע הקרבי.
- הפעלת אמצעים ייעודיים כגון נ"ט, חבלה, סיור ותצפית.
- לחימה בעומק ובמתארים מורכבים הדורשים רמת לחימה גבוהה.
אורכו של מסלול ההכשרה 14–16 חודשים והוא כולל: טירונות ואימון מתקדם, טירונות יחידה, ניווטים, לוחמה זעירה, לוחמת שטח בנוי מתקדמת, לוחמת תת-קרקע, לוחמה בטרור וקורסים ייעודיים לכל פלגה.
הסיירות
| סמל | שם היחידה | שיוך חטיבתי |
|---|---|---|
 |
סיירת גבעתי | חטיבת גבעתי |
 |
סיירת חרוב | חטיבת כפיר |
 |
סיירת גולני | חטיבת גולני |
 |
סיירת הנח"ל | חטיבת נח"ל |
 |
סיירת הצנחנים | חטיבת הצנחנים |
רקע והיסטוריה
בעבר היו בכל חטיבה יחידות שהיו כפופות ישירות למפקדת החטיבה ולא לאחד מן הגדודים. יחידות אלו נקראו "יח"טיות" (יחידות חטיבתיות). יחידות אלו היו ארבע היחידות המובחרות, או הייעודיות, שהשתייכו לכל חטיבת חי"ר בצה"ל, בסדיר או במילואים: פלוגות הסיור, הנ"ט, ההנדסה והקשר. פלוגת הסיור של חטיבת גולני הוקמה עוד במלחמת העצמאות והיא, נוסף על פלוגת הסיור של חטיבה 7 הן היחידות הוותיקות ביותר בצה"ל בתחום הסיור.
במהלך מלחמת העצמאות הקים רפי קוצר[1], מפקד מחלקה בגדוד 12 (ברק) את "מחלקת הקומנדו", שהייתה גלגולה הראשון של הסיירת, ופיקד עליה במהלך קרבות סג'רה, הקרב על קיבוץ גשר ומבצע חירם[2]. לקראת תום מלחמת העצמאות נפצע קוצר קשה ברגליו בקרבות באזור פתחת רפיח והמחלקה הורחבה לכדי "פלוגת הג'יפים החטיבתית", תחת פיקודו של מוסה פלד, אשר בדצמבר 1948 הוקמה כחלק מגדוד 19, גדוד הפשיטה של החטיבה, שעליו פיקד מאיר עמית[3]. הפלוגה שימשה כיחידת הסיור של החטיבה ופעלה במסגרת זו במבצע חורב ובמבצע עובדה[4].
בשנת 1953 הקים אריאל שרון את יחידה 101, שמאוחר יותר אוחדה עם גדוד הצנחנים 890. היחידה ביצעה פעולות ופשיטות רבות ומיסדה למעשה את תחומי הפשיטה הסיור והקומנדו בצה"ל[5]. בדצמבר 1953 עברו אנשי היחידה קורס צניחה[6], ובחודש ינואר 1954, חמישה חודשים לאחר הקמתה, מוזגה יחידה 101 לגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. שרון מונה למפקד הגדוד ומאיר הר-ציון הקים את מחלקת הסיור של הגדוד (לימים סיירת צנחנים). הדבר אפשר להנחיל את הערכים והסטנדרטים שפותחו ביחידה הקטנה ליחידה גדולה יותר ומשם לשאר הצבא. לדברי ההיסטוריון הצבאי אורי מילשטיין, הקמת יחידה 101 הייתה ”המהפכה היחידה שהתחוללה עד היום בצה"ל. עד 101 היה ארגון ההגנה”[5].
סיירת גולני וסיירת צנחנים, הן מן היחידות המובחרות הוותיקות ביותר בצה"ל, ונחשבו באופן מסורתי כיחידות מוערכות ביותר. עד לאחר מלחמת לבנון הראשונה היו למעשה שתי פלוגות הסיור הסדירות היחידות בצה"ל ופעלו במבצעים ופשיטות מורכבות מאוד ובהן מבצע הלם, הקרב על הבופור ומבצע אנטבה. לאחר המלחמה, עם הקמת חטיבות הנח"ל וגבעתי נוספו עליהן סיירות חטיבות אלו.
פלוגות ההנדסה בחטיבות החי"ר, הוקמו באמצע שנות השישים כפלוגות מילואים המשתייכות לכל חטיבה. בשנת 1963 הוקמה פלוגת ההנדסה של חטיבת הצנחנים, המכונה "חבלה מוצנחת"[7]. בקיץ של שנת 1977 הוחלט על הקמת פלוגת חה"ן סדירה בחטיבת גולני. ניסיון להסב קציני וחיילי חי"ר לא צלח בשל התנגדותם, לכן החליטו מפקד חטיבת גולני אמיר ראובני ומפקד האוגדה יאנוש בן-גל להטיל את הקמת הפלוגה על קצין ההנדסה פיני דגן שהקים את הפלוגה והיה למפקדה הראשון[8].
הפלנ"ט הוקמה כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה התברר כי יש צורך בטילי נ"ט יעילים. יחידות נ"ט היו קיימות בצה"ל עוד קודם, אך הן היו מצוידות בטילים ותותחים מיושנים. לאחר המלחמה הוקמה הפלוגה הראשונה בחטיבת הצנחנים ולוחמיה, אשר נבחרו מבין גדודי החטיבה, צוידו בטילי עורב ומכאן הכינוי לו זכו פלוגות הנ"ט – "עורב"[9]. במחזור אוגוסט 1974 התגייס צוות סדיר ראשון לפלוגת העורב הראשונה, של הצנחנים[10].
שלוש הפלוגות החטיבתיות זכו למעמד מוערך עם השנים. מאוחר יותר, בשנות השמונים והתשעים, הוקמו פלוגות סיור, נ"ט וחה"ן גם בחטיבות החדשות – חטיבת גבעתי וחטיבת הנח"ל. יחידות אלו היו כפופות ישירות למפקד החטיבה, וגודלן היה כפלוגת חי"ר מוגברת. לכל יחידה כזו היו גורמי מפקדה ומנהלה משלה.
בשנת 2001 הוחלט על ארגון מחדש של כל חטיבות החי"ר. כחלק מההתייעלות הוחלט לאחד את שלוש היחידות לגדוד סיור, שייתן מענה טוב וגמיש יותר ללחימה בעצימות הנמוכה, צורך שהלך וגבר עם הלחימה מול חזבאללה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 והאינתיפאדה השנייה. במקביל, נועד גדוד הסיור גם להמשיך ולשמור על יכולותיו הייעודיות – סיור, חבלה ולוחמה נגד טנקים. המהלך נועד לחסוך בתקציב על ידי איחוד מפקדות וגופי המנהלה.
בשנת 2018 גדוד הסיור של חטיבת גולני עבר שינוי רדיקלי במבנה שלו והגדרתו שונתה מגדוד סיור ל"סיירת" בשם סיירת גולני (סיירת זו כוללת את פלס"ר גולני הוותיקה).
בשנת 2017 הוקמה בחטיבת כפיר יחידה מובחרת בשם סיירת חרוב, וזאת במקום גדוד סיור חטיבתי.
שינוי ייעודי (2020)
בשנת 2021 אחרי שנים ארוכות הגיעה לסיכום עמ״ט הגדס״ר ששינה את פני היחידות ושידרג את יכולותיהם של הגדס״רים באמצעים חדשים, תקצוב ואף שינוי השם לסיירת שמאגדת בתוכה פלגות א (פלס"ר), ב' (פלחה"ן) ו-ג' (העורב).
אחד השינויים הדומיננטיים בתהליך השינוי הייעודי בהפיכת הגדס"רים לסיירות בא לידי ביטוי בקורס מ"כים. בעבר, יצאו כלל הלוחמים בגדס"ר לקורס מ"כים בביסל"ח. מעתה, בסיירות החטיבתיות יישלחו לקורס רק חלק מהלוחמים – שייבחרו מראש כדי לפקד על הצוותים כשיחזרו. לאחר קורס המ"כים יחזרו המפקדים החדשים ויעברו הכשרה ייעודית נוספת בתוך הסיירות עצמן.[11]
ייעוד הסיירות הוא לשפר את יכולות הלוחמה החטיבתיות על ידי שימוש באמצעים ייעודיים בנוסף לייעודו כסיירת מובחרת חטיבתית. מפקד פלגה בסיירת הוא, בדרך כלל, מפקד פלוגה ותיק לרוב בתפקיד שלישי ובדרגת רב-סרן. מפקד הסיירת הוא קצין בדרגת סגן-אלוף, וסגנו, קצין בדרגת רב-סרן. הסיירות פועל באמצעות שלוש זרועות:
מפקדה
זוהי פלוגת המפקדה של הגדוד. הפלוגה מורכבת ממחלקות שונות, ובהן מחלקות רכב, חימוש, שלישות, לוגיסטיקה, מודיעין, אמצעי לחימה, ועוד. הפלוגה דומה באופייה לכל פלוגת מפקדה של כל גדוד חי"ר אחר בצה"ל, אך בשל ייעוד גדוד הסיור היא גדולה מעט יותר, ובה בעלי תפקידים נוספים ורבים יותר.
בית הספר
בית הספר הוא הגוף האחראי על אימון הלוחמים בפלגות הלוחמות, אך בעיקר הכשרת וליווי לוחמי המסלול מרגע עלייתם ליחידה. בראשו עומד רב-סרן, והוא מורכב ממספר מדורים אשר אחראים על סוגים שונים של הכשרות, הסמכות ולוחמות כלליות/ייעודיות שמועברים ללוחמי המסלול.
פלגות לוחמות
בגדוד הסיור ישנן בדרך כלל שלוש פלוגות לוחמות, לרוב בפיקוד קצין בדרגת סרן או רב-סרן. פלגות אלו מהוות את הגוף הלוחם העיקרי של היחידה. הפלוגות מורכבות מצוותים, יחידות משנה המקבילות למחלקות בגדודי חי"ר רגילים. מפקד הצוות הוא קצין בדרגת סגן. הצוותים כוללים לוחמים שלהם ייעודים ותפקידים שונים. שלוש הפלגות בעבר היו:
- פלוגת הסיור (פלס"ר) – זוהי יחידת הסיור של החטיבה, שנועדה להוביל את החטיבה כולה. לפלוגות הסיור התמחויות ייעודיות נוספות, כמו לחימה בטרור, ביצוע מארבים חודרים בשטח אויב, לחימה במתארים מיוחדים, ועוד.
- פלוגת החבלה (פלחה"ן) – פלוגה זו מתמחה בכל נושאי ההנדסה הקרבית: פינוי והטמנת מוקשים ומטעני חבלה, מעבר מכשולים, פריצה חמה וקרה, חבלה ועוד. זאת, בנוסף לרמת לוחמת חי"ר גבוהה. בדומה לאופי והייעוד של גדודי חה״ן כפלוגת הנדסה.
- פלוגה נגד טנקים (פלנ"ט) – פלוגה זו מתחמה בהפעלת אמצעי נ"ט ורתק מתקדמים אשר בעזרתם מכניסה הפלוגה את היחידה והחטיבה ככלל ללחימה. בנוסף, לעורב אמצעי תצפית וסיור מתקדמים מאוד, אשר משמשים להשיג באמצעותם מודיעין קרבי על גודלם, עוצמתם ומיקומם של כוחות האויב (ייעוד זה היה שייך בעבר לפלס"ר).
לאחר שנת 2021 אחרי שינוי עמ״ט הגדס״ר חל שינוי בייעודי הפלגות הלוחמות המאגדות חמישה ייעודים רתק, חבלה, חוד, לת״ק וגיל.
מבנה הפלגות כיום: פלגות פשיטה – א, ב (בעבר פלחה״ן ופלס״ר) הן הפלגות המתמחות ב: רתק, חבלה, חוד ולת״ק (לכל צוות ייעוד שונה). כל צוות עובר קורס לוחמה בטרור המסמיך אותו כצוות התערבות ובנוסף כל צוות עובר הקמה (קורס פנים-יחידתי) חוץ מלת״ק (הקורס נלמד במתקן אדם) וחבלה הנלמד בבהלצ.
פלגת רא״ם – (רשת, אש, מודיעין) בעבר העורב כמו בעבר הפלגת מכניסה את החטיבה ללחימה על ידי אמצעים מתקדמים המאפשרים בנוסף לאסוף מודיעין קרבי, להכווין אש (תותחנים, מרגמות, מסק״ר, רומח, זיק ועוד), לפלגה בנוסף יש יכולת מנויידת על גבי האמרים שנהגי הפלגה עוברים הכשרה פנים-יחידתית ובבלנמ האורכת במצטבר כחודשיים. צוותי הפלגה יכולים לחבור אל הפלגות ביחידה או הפלוגות בגדודים בנוסף לפעול כשני צוותים במשימות עומק. לפלגה אמצעי הסוואה מתקדמים, טילי נ״ט ונ״א, אמצעים תרמיים ועוד.
בניגוד למשתמע משמו, גדוד הסיור המדברי אינו גדוד סיור במשמעות שתוארה כאן.
אמצעי לחימה
- אמצעי חי"ר – את סוגי אמצעי הלחימה שניתן למצוא בגדוד הסיור ניתן לראות בכל יחידת חי"ר אחרת, אך כמו כל יחידה מובחרת אחרת, ליחידה אמצעים נוספים.
- אמצעים ייעודיים – האמצעים הייעודים הם אמצעים שנועדו לשימוש בתחום ה"ייעודי" – נ"ט, סיור וחבלה. האמצעים העיקריים הם:
- אמצעים נגד טנקים – טילים נגד טנקים מסוג טאו, "עורב", מתוצרת ארצות הברית ו"גיל", מתוצרת ישראל. טילים אלו נישאים רגלית או רכובים על נגמ"ש M-113 או רכב האמר.
- אמצעי סיור ותצפית שונים – משקפות לטווחים רחוקים, אמצעי ראיית לילה, מכשירי ניווט, ועוד.
- אמצעי חבלה – מוקשים מסוגים שונים, אמצעים לגילוי מוקשים, אמצעים לפריצת מכשולים בשדה הקרב, בהם גם אמצעים לפריצה למבנים, פיצוץ מבנים, והנחת זירות מטענים ועוד.
- רכבים – רכבי האמר, "דוד", "זאב", נגמ"ש M-113, נגמ"שים כבדים מדגם "נמ"ר" (בשימוש חטיבת גולני וגבעתי).
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
