Loading AI tools
סדרת טלוויזיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאווה ודעה קדומה (באנגלית: Pride and Prejudice) היא סדרת טלוויזיה משנת 1995 בעלת שישה פרקים, שעובדה למסך בידי אנדרו דייוויס ומבוססת על הספר מ-1813 שכתבה ג'יין אוסטן.
 | |
| עטיפת ה-DVD של הסדרה | |
| מבוסס על |
גאווה ודעה קדומה  |
|---|---|
| סוגה | דרמה, רומנטיקה |
| יוצרים |
סיימון לנגטון |
| כותבים | אנדרו דייוויס |
| בימוי | סיימון לנגטון |
| שחקנים | ג'ניפר אילי וקולין פירת' |
| פרסים | ראה פסקה |
| ארץ מקור | בריטניה |
| שפות |
אנגלית |
| מספר עונות | 1 |
| מספר פרקים | 6 |
| הפקה | |
| מפיק |
סו בירטוויסל |
| מפיקים בפועל | סו בירטוויסל |
| חברת הפקה | BBC |
| הפצה |
BBC, הולו |
| מוזיקה |
קרל דייוויס |
| אורך פרק | 55 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
BBC One |
| תקופת שידור מקורית | 24 בספטמבר 1995 – 29 באוקטובר 1995 |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר רשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
ג'ניפר אילי וקולין פירת' שיחקו בתפקידים של אליזבת בנט ומר דארסי. הסדרה הופקה בידי סו בירתוויסטל ובוימה בידי סיימון לנגטון. הסדרה הופקה על ידי הבי בי סי, בתוספת מימון מרשת הטלוויזיה האמריקאית A&E NETWORK. במקור בי בי סי 1 שידרה את הסדרה בעלת הפרקים בני 55 דקות מ-24 בספטמבר עד ה-29 באוקטובר 1995. הרשת האמריקאית שידרה ב-14 בינואר 1996 שני פרקים ברצף במשך שלושה לילות רצופים.
הספר "גאווה ודעה קדומה" מספר את סיפורן של חמש בנות משפחת בנט הרווקות באנגליה, בתחילת המאה ה-19, לאחר שצעיר עשיר ופנוי, מר בינגלי, וחברו המודע למעמדו, מר דארסי, עברו להתגורר בשכנותן. בעוד ג'יין, הבת הבכורה במשפחת בנט, מתחבבת מיד על בינגלי, לדארסי יש קשיי הסתגלות לחברה המקומית ושוב ושוב הוא מוצא עצמו מתנגש עם הבת השנייה במשפחת בנט, אליזבת.
הסדרה "גאווה ודעה קדומה" זכתה במספר פרסים, כולל פרס הבאפטא לשחקנית הטובה ביותר, ג'ניפר אילי, ופרס אמי לעיצוב התלבושות. התפקיד של מר דארסי העלה את קולין פירת' לרמה של סלבריטאי. הסצנה שבה פירת' מוצג בחולצה לבנה רטובה[1] מוכרת כ"אחת הסצנות הזכורות ביותר בטלוויזיה הבריטית". הסדרה עוררה השראה בהלן פילדינג לכתוב את הרומנים של ברידג'יט ג'ונס, שבעיבוד הקולנועי שלהם פירת' מגלם את מושא אהבתה של ברידג'יט, מארק דארסי.
פרק ראשון - מר צ'ארלס בינגלי, גבר עשיר מצפון אנגליה, מתיישב לימי הקיץ באחוזת נת'רפילד, סמוך לכפר מריטון שבהרטפורדשייר. שלא כבעלה, מרת בנט מתרגשת וצופה כי מר בינגלי יתחתן עם אחת מחמש בנותיה: ג'יין, אליזבת, מרי, קיטי ולידיה. בנשף מקומי, ג'יין היפהפייה מוצאת חן מיד בעיני בינגלי, בעוד חברו הטוב ביותר, מר דארסי, שעליו נאמר כי הוא עשיר מבינגלי פי שניים, מסרב לרקוד עם כל אישה ובמיוחד עם אליזבת. הרושם הראשוני האומלל[2] שדארסי עושה על אליזבת מתחזק לאחר מכן במפגש במעון לוקאס. מאוחר יותר, אליזבת ומר דארסי נאלצים לבלות מספר ימים יחד בנת'רפילד, כשאליזבת מגיעה למקום כדי לטפל באחותה ג'יין שחלתה.
פרק שני - כומר חנפן בשם מר קולינס, שאמור לרשת את אחוזת לונגבורן[3] שבידי אביהן, מגיע לביקור של בנות בנט, דודניותיו. הוא נדבק תחילה לג'יין, אך לאחר מידע מהאם על קשריה עם בינגלי, מבין שהיא איננה פנויה. ומחליט כי יישא לאישה את אליזבת ("ליזי") על מנת שהאחוזה תישאר במשפחה. בטיול לכפר הקרוב, מריטון, בנות משפחת בנט מתוודעות לקצין מהגדוד שהוצב במקום, מר ויקהאם. אליזבת עדה למבטי הטינה שמר דארסי מחליף עם ג'ורג' ויקהאם, והאחרון מספר לה כי דארסי רימה אותו בנוגע לירושתו. דארסי, שנמשך לאליזבת ומתחיל לפתח רגשות כלפיה, מפתיע אותה כשהוא מציע לה לרקוד בנשף בנת'רפילד. אליזבת מקבלת את ההצעה בנימוס אך בחוסר רצון ואף אומרת לשרלוט לוקאס, חברתה הקרובה ביותר: "הבטחתי לעצמי שלא ארקוד עמו לעולם". יום למחרת מר קולינס מציע נישואין לאליזבת, אך היא מסרבת לו בהחלטיות. בזמן שמר ומרת בנט לא מסכימים ביניהם על החלטתה של אליזבת (מר בנט בעד ליזי ומרת בנט נגדה), שרלוט לוקאס, מזמינה את מר קולינס להתגורר במעון לוקאס זמן מה.
פרק שלישי - אליזבת נדהמת ומזדעזעת כאשר היא לומדת כי חברתה הנבונה, שרלוט לוקאס, קיבלה את הצעת הנישואין של מר קולינס החנפן הטיפש (לדעתה), אך ליזי ושרלוט משלימות במהרה. כאשר החבורה מנת'רפילד עוזבת ללונדון בסתיו, ג'יין נשמעת לעצתה של אחותה ליזי, ועוברת להתגורר זמן מה אצל דודה ודודתה בלונדון, משפחת גרדינר, אבל במהרה היא שמה לב שמשפחת בינגלי מתעלמת ממנה. במקביל אליזבת מוזמנת לקנט, לבקר את הזוג קולינס. השניים מתגוררים ליד רוזינגס, אחוזתה של ליידי קתרין דה ברג. כיוון שהליידי היא דודתו של דארסי, אליזבת פוגשת בו כמה פעמים. אליזבת לומדת מבן דודו של דארסי, קולונל פיצוויליאם, כי הוא היה אחראי להפרדתו של בינגלי מאחותה ג'יין. לאחר מכן, להפתעתה, דארסי מציע לה נישואין בצורה גמלונית ביותר, כשהוא מביע את הערצתו ואהבתו העמוקה אליה למרות מעמדה החברתי הנחות, ובניגוד לשיקול הדעת שלו ושל סביבתו. אליזבת מסרבת לו בנחישות כאשר היא מציינת בפניו את יהירותו, את אופיו הבלתי נעים והגאה. היא מדגישה בפניו מה רבה מעורבותו השלילית ברומן של אחותה ואחריותו למזלו הרע של מר ויקהאם. אליזבת מצהירה בגאווה יתרה ובזעם כי מסיבות אלו הוא הגבר האחרון לו תסכים להינשא.
פרק רביעי - דארסי מצדיק את מעשיו במכתב ארוך המופנה לאליזבת: הוא מעלה אפשרות, לראשונה, שאולי שפט לא נכון את רגשותיה של ג'יין כלפי בינגלי, והוא חושף את ויקהאם כמהמר שניסה לפתות את אחותו הצעירה, ג'ורג'יאנה, כדי לזכות בירושתה הכוללת 30 אלף ליש"ט. בלונגבורן, מר בנט מרשה ללידיה להתלוות אל הגדוד לברייטון, לאחר שהוזמנה לשמש כבת לווייתה של אשת הקולונל, מפקד הגדוד, למרות אזהרתה של ליזי מפני הבאות בגלל התנהגותה של לידיה. אליזבת מצטרפת לזוג גרדינר לטיול בדרבישייר והם מבקרים בפמברלי, אחוזתו הגדולה של מר דארסי, שאינו אמור להימצא בה. אליזבת מתרשמת מגודלה ומיופייה של האחוזה ומקשיבה לדיבוריה הלהוטים של מנהלת משק הבית על אופיו הטוב ויושרו של מר דארסי. באותה עת, דארסי, שלא הודיע על חזרתו לאחוזה, מתרענן בשחייה באגם הצמוד לה. אחרי פגישה בלתי צפויה ומביכה עם אליזבת, דארסי הרטוב, מחליף בגדים במהירות ומצליח, ברגע האחרון, למנוע את עזיבתה המוקדמת של החבורה. למרבה הפתעתה של ליזי, הפעם הוא מתנהג באופן לא רגיל - בפתיחות רבה, בנחמדות ובנימוס רב.
פרק חמישי - אליזבת והזוג גרדינר מוזמנים לסעוד בפמברלי ולהכיר את אחותו של דארסי, ג'ורג'יאנה. באותו ערב ליזי מנגנת ושרה בכישרון וכאשר היא מסיימת, היא מתחלפת עם ג'ורג'יאנה. בזמן שהאחרונה מנגנת, דארסי ואליזבת מחליפים ביניהם מבטי חיבה משמעותיים ומתחילים להבין זה את זה. בבוקר למחרת, אליזבת מקבלת שני מכתבים מג'יין, המתארים את בריחתה של לידיה מברייטון עם לא אחר מאשר מר ויקהאם. כאשר אליזבת עומדת להזעיק את דודה ודודתה, דארסי נכנס בפתאומיות לחדרה ושומע מליזי את החדשות הרעות. הוא מציע את עזרתו, מנסה להרגיעה, ואף נוגע בידה קלות. אך אליזבת מיואשת, היא בוכה ואומרת שאין מה לעשות. כשהוא עוזב, אליזבת חושבת שלעולם לא תראה אותו שוב, מכיוון שלהינשא לה כעת ימיט עליו חרפה. מר ומרת בנט מנסים להתמודד עם הסקנדל הצפוי כשהם מקבלים מכתב ממר גרדינר המסביר כי ויקהם ולידיה נמצאו וכי הם אינם נשואים, אבל יינשאו בקרוב תחת השגחתם של הזוג גרדינר. לאחר שמר בנט מצהיר על הפתעתו מהקלות שבה העניין נפתר, אליזבת מספרת לג'יין על פגישתה האחרונה עם דארסי, על הצהרת האהבה שלו כלפיה ועל רגשותיה האמביוולנטיים כלפיו.
פרק שישי - לאחר שלידיה מזכירה בטעות את השתתפותו של דארסי בחתונה, גברת גרדינר מספרת במכתב לליזי כיצד דארסי מצא את הזוג ועמד על כך שעליו לשלם את כל הוצאותיהם, משום שהוא חש אחראי לכל הפרשה עקב אי-חשיפתו בציבור את דמותו של ויקהאם. כאשר מר בינגלי שב לנת'רפילד בסתיו, דארסי מתוודה כלפיו על כך שהתערב ביחסיו עם ג'יין, מבקש את סליחתו ונותן את ברכתו לנישואיהם. ליידי קתרין דה ברג, ששמעה שמועות על אירוסיהם הצפויים של דארסי ואליזבת ומעוניינת שדארסי יתחתן עם בתה החולנית אן, מבקרת את אליזבת בפתאומיות. היא מתעקשת שאליזבת תוותר על דארסי, אך אליזבת לא מוכנה לבטל אפשרות של אירוסים עתידיים. מידע זה נותן לדארסי תקווה והוא חוזר ללונגבורן. כאשר אליזבת מודה לו על מעורבותו בנישואיה של לידיה, דארסי מתוודה לפניה שנית על אהבתו. אליזבת מודה בשינוי המוחלט ברגשותיה ומסכימה להתחתן איתו. אביה מופתע מההחלטה כיוון שתמיד חשב כי היא מתעבת אותו, אך נותן להם את ברכתו. הסדרה מסתיימת בחתונה כפולה בחורף: ג'יין ובינגלי וליזי ודארסי.
בין 10 ו-11 מיליון אנשים צפו בשידור ששת הפרקים בבי בי סי 1, בין ה-24 בספטמבר ל-29 באוקטובר 1995. הפרקים שודרו שוב בכל שבוע בבי בי סי 2. לפרק האחרון היה 40% רייטינג, בעוד ששמונה מדינות זרות קנו את הזכויות לסדרה. 3.7 מיליון אמריקאים צפו בפרק הראשון כשהוא שודר ברשת האמריקאית. 12,000 העותקים הראשונים של הווידאו נמכרו בשעתיים. 70,000 עותקים נמכרו כבר בסוף השבוע הראשון. 200,000 עותקים נמכרו עוד לפני תום השנה הראשונה מאז שהסדרה שודרה. הפסקול של הסדרה זכה גם הוא לפופולריות, ונמכר ב-20,000 עותקים. הסדרה יצאה בדי וי די שלוש פעמים, פעם ראשונה בשנת 2000, פעם שנייה בספטמבר 2005, ופעם שלישית באפריל 2007.
הסדרה "גאווה ודעה קדומה" הייתה מועמדת לפרסים שונים. ג'ניפר אילי קיבלה את פרס השחקנית הטובה ביותר. פירת' קיבל את פרס השחקן הטוב ביותר מארגון השידור התקשורתי, ובאותו טקס הסדרה קיבלה את פרס "הסדרה הדרמטית הטובה ביותר". בארצות הברית הסדרה קיבלה פרס אמי על עיצוב התלבושות.
כאחת הסדרות הפופולריות ביותר של הבי בי סי וה A&E NETWORK, הסדרה הייתה "תופעה תרבותית, ששימשה השראה למאות מאמרים בעיתונות, והפכה את הרומן של אוסטן לאהוד במיוחד". יחד עם הסרטים אמה, תבונה ורגישות והטיית לב מ-1995 ו-1996, הסדרה הייתה חלק מאופוריה שנגרמה מג'יין אוסטן.
בעוד ג'ניפר אילי סירבה להתמכר להצלחה והצטרפה לאקדמיה המלכותית ע"ש שייקספיר, התפקיד של מר דארסי הקפיץ את קולין פירת' לרמה של כוכב. אף על פי שלפירת' לא הפריע להיות מוכר בתור "גיבור רומנטי בעל סקס אפיל" בתפקיד ש"הפך אותו רשמית לשובר לבבות", הוא הביע את משאלתו לא להיות מקושר יותר לעולם עם "גאווה ודעה קדומה" ו הסתייג מלהופיע באותו תפקיד שוב. בהמשך הוא שיחק בתפקידים מגוונים בהפקות כמו: הפצוע האנגלי, שייקספיר מאוהב, יומנה של ברידג'ט ג'ונס, נערה עם עגיל פנינה, ואהבה זה כל הסיפור.
הסדרה דורגה מספר פעמים ובמספר מקומות כאחת ממאה הסדרות הטובות ביותר במאה העשרים.
הסדרה מוכרת לעיתים בעקבות סצנה בפרק הרביעי, שבה דארסי הלבוש מגיח מן האגם רטוב כולו ממש לפני שהוא פוגש באליזבת. בעוד מבקרים רבים זקפו את האטרקטיביות של הסצנה הזאת לזכות ההופעה המינית המושכת של קולין פירת', אנדרו דייוויס חשב שזה בלי משים אוסטן מופשטת[דרושה הבהרה]. כשהוא כתב את הסצנה (שלא מופיעה ברומן), הוא לא ניסה להאיר משיכה מינית בין אליזבת לדארסי אלא ליצור רגע משעשע שבו דארסי מנסה לשמור על כבודו בזמן שהוא רטוב ולבוש לא כראוי. בבי בי סי התנגדו לתוכניתו הראשונית של דייוויס, שדארסי יהיה ערום, אך המפיקים ביטלו את הרעיון האלטרנטיבי שדארסי ילבש בגדים תחתונים ואמרו כי הוא מיושן ומטופש. בסופו של דבר הסצנה צולמה כשפירת' לבוש בחולצה לבנה, מכנסיים ומגפיים.
הגארדיאן טען שסצנת האגם היא "אחת הסצנות הבלתי נשכחות בהיסטוריה הבריטית". הניו יורק טיימס השווה את הסצנה לסצנה מפורסמת של מרלון ברנדו ב"חשמלית ושמה תשוקה", כאשר הוא צועק "סטלה!", והפרויקטים העתידיים של פירת' החלו להשתעשע עם הסצנה: ב"אהבה זה כל הסיפור", למשל, יש סצנה שבה פירת' נופל לאגם, וכך גם בסרט "ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים".
אתר האינטרנט הרשמי של גאווה ודעה קדומה
"גאווה ודעה קדומה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"גאווה ודעה קדומה", באתר AllMovie (באנגלית)
"גאווה ודעה קדומה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"גאווה ודעה קדומה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
