שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ג'ייסון דנינו-הולט
שחקן, מחזאי, במאי תיאטרון, ומנחה טלוויזיה ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ג'ייסון מוריס דנינו הולט (נולד ב-17 בינואר 1987) הוא שחקן, מחזאי, במאי תיאטרון ומנחה טלוויזיה ישראלי.
קורות חיים
ג'ייסון דנינו-הולט נולד בתל אביב לשנטל דנינו שנולדה במרוקו וגדלה בקנדה, ולמרטין הולט שנולד בבריטניה.[1] הוא למד בבית הספר לטבע ביפו, במגמת תיאטרון בתיכון תלמה ילין. בשנים 2007-2010, לאחר שקיבל פטור מגיוס לצה"ל מסיבות בריאותיות, למד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב לצד ליאל דניר, יעל איתן, מגי אזרזר, אריאל וולף, גל לב, יערה פלציג ואיתי זבולון. בשנים 2019-2021 השלים תואר שני באומנות בבצלאל.
Remove ads
קריירה
סכם
פרספקטיבה
טלוויזיה
דנינו-הולט החל את הקריירה הטלוויזיונית שלו בשנת 2001, אז הגיש פינה בתוכנית זאפ לראשון בערוץ 1. משם עבר לערוץ ניקלודיאון, לאחר שנבחר להנחות יחד עם רוני דואני את התוכנית "מסטיק" ואת התוכנית "אחי! אחותי!". ב-2006 שידר תוכנית מיוחדת מאחורי הקלעים של טקס פרסי המוזיקה של MTV באירופה והחל לעבוד ככתב שטח בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס". ב-2007 החל לשחק בסדרת המדע הבדיוני הישראלית "הנפילים" במשך שתי עונות בתפקיד מאור אלמקייס,[2] השתתף בקליפ "הבוקר יאיר" של שירה גבריאלוב, והגיש את הניקוד מטעם ישראל בתחרות האירוויזיון. ב-2008 עבר ללונדון לאחר שנבחר כמנחה בערוץ המוזיקה האירופי MTV, והיה למנחה הישראלי השלישי בערוץ (אחרי עדן הראל ובקי גריפין). הוא כתב, ערך והגיש את תוכנית הדגל "Switched On", חזר לישראל לאחר שנה והחל להגיש שתי תוכניות בערוץ 24 - תוכנית יומית עם דפנה לוסטיג ותוכנית לייט נייט עם לי בירן. ב-2011 הפיק וביים סרט תיעודי על אימו בשם "שנטי ומרטין" ששודר במסגרת הרצועה "ההורים שלי" בערוץ יס דוקו.[3]
בשנת 2012 היה אחד המשתתפים בתוכנית הדוקו-ריאליטי "מחוברים 2", הגיש פינת אופנה בתוכנית "שעת הדרקון" בערוץ 10, והיה חבר פאנל בתוכנית "הדיבור" בהנחיית אלירז שדה.
בשנת 2013 חזר לערוץ 24 והגיש את תוכנית המוזיקה "פלייליסט" לצד אילנה ברקוביץ' ואת התכנית "מיוזיקפה". בהמשך השנה החל להגיש בערוץ החדשות i24News את התכנית "The Tube" אותה הנחה עד 2017.
ב-2014 הנחה את טקס פרסי המוזיקה של MTV ישראל, לצדה של נטלי דדון.
בשנת 2021 השתתף בסדרה "מותק בול באמצע" ששודרה בכאן 11 לצד של גילי איצקוביץ, דנה דבורין ואנה דוברוביצקי.
תיאטרון
בשנת 2010 כתב וביים את ההצגה "ליידי טוויסטד", שהוצגה בפסטיבל ישראל, בהשתתפות ליאל דניר, מגי אזרזר ונעה בירון.[4] בשנת 2011 כתב וביים את ההצגה "לב", שעלתה בפסטיבל עכו, בה גם שיחק, בהשתתפות אייל שכטר וליאל דניר. בשנת 2012 הקים את קבוצת התיאטרון "UMAMI". באותה שנה כתב וביים את ההצגה "אדיפלית", בה גם שיחק, בהשתתפות מגי אזרזר וידידיה ויטל.[5] ההצגה זכתה בפרס קיפוד הזהב בשלוש קטגוריות: שחקנית השנה (איליה גרוס), שחקנית משנה (מגי אזרזר) ועיצוב תלבושות (שירה וייז).[6] בשנת 2013 כתב וביים בסטודיו למשחק ניסן נתיב את ההצגה "מלכה - אגדת פופ למבוגרים".[7] באותה שנה כתב וביים את "האישה שיכולתי להיות", שעלתה בפסטיבל אינטימדאנס בתיאטרון תמונע. דנינו-הולט שיחק בה לצד מרינה בלטוב גראס.[8]
בדצמבר 2014 הועלתה בתיאטרון הקאמרי בכורת המחזה המקורי "חמוצ", שכתב דנינו-הולט ושבו הוא השחקן הראשי (בהשתתפות אוולין הגואל, אריק זילברמן, לוסי דובינצ'יק וערן צור). במחזה מועלה סיפורו של נער ליווי ומתוארת הוויית הסקס וההתמכרות לכסף ולסמים בשוליו של עולם הזנות הגברית.[9] ההצגה זכתה בפרסי TLVmedia fest (הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה) בקטגוריית שחקן השנה בהצגה - ג'ייסון דנינו הולט, ושחקנית השנה בהצגה - אוולין הגואל.[10] בשנת 2015 תרגם לעברית וביים את המחזה "Attempts On Her Life או בעברית: אֶן", פרי עטו של מרטין קרימפ. ההצגה מוצגת בתיאטרון תמונע והייתה מועמדת להצגת השנה בפרסי עכבר העיר.[11] באותה שנה העלה בסטודיו שלו את המופע הנייד "לא מכניסה את זה הביתה" - שיח המורכב מווידויים אוטוביוגרפיים.[12]
בפברואר 2016 מונה לעוזר המנהלת האמנותית (מרינה בלטוב גראס) של תיאטרון הפרינג' העצמאי החדש "תיאטרון הבית", הנמצא במשכן החדש של הסטודיו למשחק ניסן נתיב ביפו.[13] באותה שנה כתב וביים את ההצגה "i know it when i see it", בנושא פורנוגרפיה. הצגת הבכורה שלה תעלה בפסטיבל הקיץ הבינלאומי של קאמפנאגל, בהמבורג, גרמניה.[14]
סיפורת
ב-2021 פרסם דנינו-הולט את הספר "צילום מסך", שהוא יצירתו הראשונה בפרוזה.[15]
פרסים ומלגות
- המחזה "חמוצ" שכתב זכה במלגת נקודת פתיחה למחזאות צעירה שהעניק מפעל הפיס (2013).[9]
- זכה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה בקטגוריית אמנים ויוצרים מבטיחים (2016).[16]
Remove ads
חיים אישיים
ב-2008, בריאיון למוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", יצא דנינו-הולט מהארון.[17] בנוסף הוא מזדהה כאל-הורי[18].
בנובמבר 2011 השתתף בקמפיין "אחרי כל לילה מגיע יום" של קו הקשב של אגודת הלהט"ב, בעקבות ארבעה מקרי התאבדויות בקהילה הגאה.[19][20]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ייסון דנינו-הולט
ג'ייסון דנינו-הולט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קרין ספינגולד, התל-אביבים: ג'ייסון דנינו הולט, באתר nrg, 21 באפריל 2009
- דנה שוופי, גלריה, ג'ייסון דנינו הולט עובר מהמיינסטרים לשוליים, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010
- אבי שושן, ג'ייסון דנינו-הולט: "הכי מפחיד להרגיש מפוספס", באתר ynet, 25 בדצמבר 2011
- גילי איזיקוביץ, הצגת היחיד של ג'ייסון דנינו הולט, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- ניר סלונים, "אין סיכוי שאגיע לגיל שמונים בלי להיות עם כמה וכמה נשים", באתר mako 31 ביולי 2012
- הבמאי פיטר ברג קוטל בראיון את ג'ייסון הולט על כך שלא שירת בצבא, באתר יוטיוב, 2012
- נחום מוכיח, ג'ייסון דנינו הולט: "MTV לא הייתה פסגת הקריירה שלי", באתר nrg, 10 באוגוסט 2013
איתי שטרן, ג'ייסון דנינו הולט חושף את הנושאים המושתקים בקהילת הגייז, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2014- אמיר סומר, ג'ייסון דנינו הולט בפסטיבל אוונגרד חרדתי חדש. ריאיון, באתר "Time Out ישראל", 10 באוקטובר 2016
- דר מוספיר, ג'ייסון דנינו הולט: "הנוכחות שלי באה להטריל את המערכת", באתר ynet, 11 ביולי 2021
- אלעד בר־נוי, חינוך מיני, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בינואר 2022
- עמרי הרצוג, "צילום מסך", ספר הביכורים של ג'ייסון דנינו הולט, מהפנט ומזהם, באתר הארץ, 27 בינואר 2022
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads