Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברנהרד השביעי, הלורד של ליפה (בגרמנית: Bernhard VII. zur Lippe; 4 בדצמבר 1428 – 2 באפריל 1511) היה הלורד של ליפה משנת 1429 עד מותו. בשל הסכסוכים הרבים בהם היה מעורב, הוא זכה לכינוי "המתלהם". הוא היה השליט האירופי ששלט במשך הזמן הארוך ביותר.[1]
ברנהרד נולד ב-4 בדצמבר 1428, והיה הבן הבכור של זימון הרביעי, הלורד של ליפה, ומרגרטה מבראונשווייג-גרובנהאגן. בשנת 1429, עוד לפני יום הולדתו הראשון מת אביו, וברנהרד עלה לשלטון במקומו, ועמד תחת העוצרות ואפוטרופסות של דודו אוטו. בשנת 1446 מת אוטו, ודודו הגדול הארכיבישוף דיטריך השני מקלן, מונה לעוצר. דיטריך יוצג על ידי עוזרו בליפה, יוהאן מלנבק.
בשנת 1444, ברנהרד חתם על הסכם עם אדולף הראשון, דוכס קלווה, שבו הוא ויתר לאדולף 50% מהשליטה בעיר ליפשטדט, אשר הייתה משועבדת לקלווה. באותו הזמן, הוא הצטרף לברית, במה שנקרא סכסוך זסט, נגד הארכיבישוף דיטריך השני מקלן. בשנת 1447, דיטריך קרא לצבא הבוהמי, אשר הרס את הצד של ליפה ולא החריב את העיר בלומברג על המישור. הצבא הבוהמי גם הטיל מצור על הערים ליפשטדט וזסט, אבל לא הצליח לכובשן.
לאחר שיושב הסכסוך בשנת 1449, התיישב ברנהרד בטירת בלומברג. בשנת 1468, הוא עבר לדטמולד, אשר באותה העת הייתה העיר הקטנה ביותר בליפה, עם רק 350 תושבים, והרחיב את טירת דטמולד.
ברנהרד היה מעורב במספר רב של סכסוכים נגד אויבים שונים, עם העברת בריתות. בשנת 1469, הוא תמך בלודוויג השני, רוזן הסן התחתית נגד אחיו היינריך השלישי, רוזן הסן העילית. מצד שני, בשנת 1464, הוא תמך באחיו, הנסיך-בישוף זימון השלישי מפאדרבורן נגד לודוויג השני, רוזן הסן התחתית, כאשר הם לחמו בסכסוך הסן-פאדרבורן על טירת קאלנברג.
ברנהרד התחתן עם אנה מהולשטיין-שאוינבורג, בתו של הרוזן אוטו השני של הולשטיין-שאוינבורג, ממנה נולדו לו הילדים הבאים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.jpg)
