ברית הקשת

ברית הקשת היא סיפור מקראי המספר על ברית שנכרתה לאחר המבול בין אלוהים ובין נח, בניו ובעלי החיים ששרדו את המבול בתיבת נח. מהות הברית היא התחייבות של בני האדם ובעלי החיים לבל ימיתו אדם, ותחת זאת התחייבות של ה' שלא יבוא מבול נוסף על העולם שיכלה את האנושות וישחית את הארץ בשנית. האות שנתן ה' לקיום חלקו בברית הוא הופעת קשת בענן, בזמן שבאים עננים להמטיר גשם על הארץ.

נח מביט בקשת שניתנה כסימן אלוהי לכך שלא יבוא מבול נוסף על העולם. ברקע נראה המזבח עליו הקריב נח קרבנות לה' מכל החיות והעופות הטהורים.

אירועים מקדימים

ערך מורחב – המבול

לפי המסורת, לאחר שהרבו בני האדם לחטוא בחטא הגזל, ובעיקר גזל נשים, הביא ה' מבול של גשמים והתפרצות מי תהום שהציפו את העולם במים וכילו את כל האנושות ובעלי החיים מלבד את נח ומשפחתו, שלא חטאו, וזוג פריטים מכל בעלי החיים שעל פני כדור הארץ. זאת, כדי לשמר את המין האנושי ובעלי החיים^[1].

כעבור כשנה, בתום המבול, יצאו נח ומשפחתו עם בעלי החיים מהתיבה, ונח הקריב לפני ה' מכל החיות והעופות הטהורים קרבן לה'. בעקבות הקרבת הקרבנות, אמר ה' שלא יביא עוד מבול לעולם. אז כרת ה' עם נח, בניו ובעלי החיים את ברית הקשת.

התחייבויות הצדדים

ברכת הבורא

לפני הברית מברך ה' את נח ואת בניו ומורה להם על היחסים הרצויים בינם לבין הצומח והחי, בדברים דומים למה שנאמר לאדם לאחר הבריאה.^[2]

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.

— ספר בראשית, פרק ט', פסוקים א'–ג'

התחייבות הנבראים כלפי הבורא

בהמשך לברכה, מסייג ה' את הכוח שניתן בידי האדם ומבהיר כי לא ירשה שפיכות דמים.

אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹוהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.

— ספר בראשית, פרק ט', פסוקים ד'–ו'

פרשני המקרא ומדרשי חז"ל בארו שאזהרת הפסוק שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, פונה אל בתי הדין, שעליהם להמית את הרוצח.

התחייבות הבורא כלפי הנבראים

לאחר דברים אלו, מוסיף ה' ומודיע על הקמת ברית. יש הרואים^[3] במילים וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי, ובעיקר באות וא"ו של וַאֲנִי, רמז לכך שהנבראים היו שותפים להתחייבות בברית שלא להרוג אדם ולהקים בתי דינים לשפוט במשפט צדק^{[דרושה הבהרה]}.

בפרשיית ברית הקשת מוצגת רק התחייבותו של ה' כלפי בני האדם ובעלי החיים, לבל יבוא עוד מבול נוסף לשחת את הארץ בשל חטאי היושבים בה:

וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר. וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם. וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ. וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ.

— ספר בראשית, פרק ט', פסוקים ח'–י"א

אות הברית

האות לברית ההימנעות מהשחתת העולם במבול נוסף היא קשת המופיעה בעת שענני הגשם ממטירים את מימיהם על העולם. והקשת מעידה על ההבטחה האלוהית שעננים אלו לא יגרמו למבול נוסף שיציף את העולם:

וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹוהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ.
וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים אֶל נֹחַ זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ.

— ספר בראשית, פרק ט', פסוקים י"ב–י"ז

נחלקו מפרשי המקרא האם לפני המבול הייתה נראית קשת בעת התעננות השמים בעננים או לא. יש אומרים שמאז ומתמיד הייתה הקשת קיימת, אלא שכעת היא הוגדרה כאות וסימן לכך שלא ירד עוד מבול לעולם^[4]. יש אומרים שרק לאחר המבול התחדשה הקשת, אם משום שקרני השמש זרחו מאז יותר בחוזקה על העננים^[5], ואם מסיבות אחרות^[6]. ויש אומרים שחוק טבע זה של הופעת הקשת לא התחדש לאחר המבול, אלא שבפועל עד המבול הגשם היה יורד תמיד באופן שלא נראתה אחריו קשת. כי כל הארץ הייתה מתכסה כולה בעננים ללא חלקים בשמיים שבהם קרני השמש יכולים לחדור מבעד העננים. וגם תמיד העננים היו עבים וגסים, ופגיעת קרני השמש בהם לא הייתה יוצרת את התופעה האופטית של מחזה הקשת^[7].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברית הקשת

• הרב אמנון בזק, ברית הקשת וברית המילה, באתר התנ"ך
• הלל מרצבך, עניינה של הקשת בענן, באתר שורש
• מדוע נכרתה הברית דווקא על הקשת בענן, באתר וורטס

הערות שוליים

1. מבעלי החיים הטהורים הכניס נח שבעה שבעה אל התיבה.
2. ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ"ד–ל"א
3. ראה ספורנו על בראשית ט' ט', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
4. ראב"ע בשם רס"ג, רש"ר הירש.
5. רד"ק.
6. ראב"ע, רד"ק, ועוד.
7. מלבי"ם.