בריאן כוכב עליון

בריאן כוכב עליון
*Monty Python’s Life of Brian*
	כרזת הסרט
בימוי	טרי ג'ונס
הופק בידי	ג'ון גולדסטון
תסריט	גרהאם צ'אפמן, ג'ון קליז, אריק איידל, מייקל פיילין, טרי גיליאם, טרי ג'ונס
עריכה	ג'וליאן דויל
שחקנים ראשיים	גרהאם צ'אפמן; ג'ון קליז ; טרי גיליאם; אריק איידל; טרי ג'ונס; מייקל פאלין
מוזיקה	ג'ופרי בורגן
צילום	פטר ביזיו
מדינה	הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	HandMade Films
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	1979
משך הקרנה	94 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט קומדיה, סאטירה דתית, סרט פרודיה
תקציב	4,000,000‏$
הכנסות	20,045,115‏$
הכנסות באתר מוג'ו	montypythonslifeofbrian
סרט קודם	מונטי פייתון והגביע הקדוש
סרט הבא	מונטי פייתון בהופעה חיה בהוליווד בוול
	דף הסרט ב־IMDb

בריאן כוכב עליון (באנגלית: Life of Brian, מילולי: "חיי בריאן") הוא סרטם של חבורת הקומיקאים הבריטים "מונטי פייתון" משנת 1979.

עובדות מהירות בימוי, הופק בידי ...

סגירה

השם העברי, "בריאן כוכב עליון", הוא פרפרזה על שמם של סרט הקולנוע "ישו כוכב עליון" ואופרת הרוק שקדמה לו.

בתהליך הפקת הסרט נתקלו יוצריו בקשיים בשל התייחסותו לתכנים דתיים. התסריט אושר בתחילה וקיבל תמיכה כלכלית מ-EMI, אבל נגנז לאחר שאחד מבכירי המנהלים קרא אותו והחשיב אותו לכפירה. לאחר ששום חברת הפקות אחרת לא הסכימה לעמוד מאחורי הפרויקט, היה נראה שהסרט לא יצולם, אלא שג'ורג' האריסון אהב כל כך את התסריט עד שהסכים למשכן את כל רכושו כדי להקים חברת הפקות משלו שתתמוך מבחינה כלכלית בהפקה. האריסון אף מופיע באחת הסצינות בסרט.

הסרט צולם בעיר מונסתיר שבתוניסיה, שם צולמה זמן מה קודם לכן הסדרה "ישו מנצרת" (אנ') בבימויו של פרנקו זפירלי, ויוצרי הסרט השתמשו במספר סטים מהסדרה.

הסרט מהווה פרודיה חריפה ומשעשעת על מיתוס חייו ומותו של ישו המתואר בברית החדשה ובכלל על סוף תקופת בית שני המשופעת בכתות, נביאי שקר, משיחים ולגיונרים רומאים. סיפורו של בריאן כהן מתרחש כביכול במקביל לסיפורו האמיתי של ישו בירושלים.

חברי מונטי פייתון לוקחים את העלילה הידועה, וכהרגלם הופכים אותה על ראשה כאשר מקבילים בין סיפורו של בריאן לזה של ישו: הסרט מתחיל בלידתו של בריאן כהן (בבית שנמצא כנראה באותו רחוב שבו נולד ישו). שלושת האמגושים נכנסים לבית אמו של בריאן כהן ומברכים אותו שיגדל להיות המשיח ונותנים לה מתנות. כעבור שתי דקות הם מבינים שטעו בבית וחוזרים לקחת את המתנות כדי לתת לאם הנכונה. אמו של בריאן אינה בתולה, אלא דווקא זונה חמדנית.

בסרט נראה מתתיהו בן דברים איש גת, שנידון למוות בסקילה על כך שנקב בשם המפורש. היהודים מחפשים נואשות משיח לסגוד לו – וכשבריאן המסכן, הנרדף על ידי חיילים רומאים, נאלץ לעמוד בכיכר העיר, נוהר אחריו עדר מאמינים המכריזים עליו כמשיח ומקדשים את הדלעת שלו ואת נעלו שהחליקה מרגלו.

הפלגנות הפוליטית בתקופה זו, שלפני המרד הגדול, מצטיירת כטיפשית להחריד כאשר כל אחד מהפעילים האנטי-רומאיים מקים לו מפלגה עצמאית שבה הוא, פחות או יותר, הפעיל היחיד. כמובן שהמפלגות והמחתרות הללו עסוקות יותר במלחמות בינן לבין עצמן מאשר במאבק נגד האויב המשותף-לכאורה.

בריאן פוגש ביהודית, חברה באחת המפלגות הללו. הוא מתאהב בה, ומצטרף למפלגתה כדי להרשים אותה (ופחות בשל תמיכה אידאולוגית בעקרונותיה). הוא נשלח לבצע פעולות התנגדות לרומאים ובאחת הפעמים נתפס. המפלגה כולה מתעלמת ממנו ומכריזה עליו כקדוש מעונה בחייו, בעוד שיהודית מנסה להציל אותו ממוות בצליבה.

הנציב פונטיוס פילאטוס (הסובל מפגם מדיבורו והוגה רי"ש ולמ"ד כוי"ו) מכריז שישחרר אחד מהאסירים הנידונים לצליבה לכבוד הגעת ידידו הטוב, פינוס גדולוס (Biggus Dickus, אף הוא בעל פגמים בדיבור), לירושלים. יהודית פורצת לקהל ומציעה את שמו של בריאן, ופילאטוס מקבל את הצעתה ושולח את אנשיו לאסוף את בריאן מגבעה מחוץ לירושלים. כאשר הם מגיעים לשם, הוא כבר צלוב, אך עודו בחיים. הם שואלים "מיהו בריאן?", ואדם אחר משקר ומכריז על עצמו כבריאן, כמו גם כל הנידונים לצליבה. כך מתבלבלים הרומאים משחררים את הראשון ששיקר, למרות שהוא מתעקש כי הוא התבדח, ובריאן נשאר צלוב.

בריאן, כמו ישו, מסיים את חייו כשהוא נצלב עם פושעים וחסרי מזל אחרים, על גבעה מחוץ לירושלים. בסצנה זו מבצעת החבורה את הקטע המוזיקלי הידוע ביותר שלה – "Always Look on the Bright Side of Life" (בתרגום חופשי: 'תמיד הסתכל על חצי הכוס המלאה'), שבו הם מסבירים שבסופו של דבר "החיים הם חתיכת חרא", אבל אם כך לפחות כדאי לצחוק מהם כמו שצריך.

כשיצא אל האקרנים עורר הסרט תגובות מחאה מקבוצות דתיות שונות, החל מקבוצות של פונדמנטליסטים נוצרים וכלה בוועד הרבנים של ארצות הברית, שמחו על השימוש בטלית בסצנת הסקילה. חלק ממתנגדיו אף ערכו קמפיין להחרמתו. למרות זאת, נחל הסרט הצלחה קופתית.^[^{דרוש מקור]}

הסרט מופיע לעיתים קרובות ברשימות שמדרגות את סרטי הקומדיה האהובים ביותר. בסקר של ערוץ 4 הבריטי משנת 2006, בקרב 22,000 מצופיו, זכה הסרט במקום הראשון ברשימת 50 סרטי הקומדיה הטובים ביותר.^[1] ברשימה של הגרדיאן משנת 2010 דורג הסרט במקום 10 מתוך 25.^[2] בסקר של מגזין רולינג סטון בקרב קוראיו משנת 2014, נבחר הסרט למקום 8 מתוך 25.^[3] בסקר של ה-BBC משנת 2017, שבו נשאלו 177 מבקרי קולנוע לדעתם על מהו סרט הקומדיה הטוב ביותר, הגיע הסרט למקום 6 מתוך 100.^[4]